האם גם חובות עוברים בירושה?

"ירושה" מתקשרת בתודעתנו, בדרך כלל, לזכיה בנכסים וממון שנצברו בשנים קודמות ומועברים לידינו לאחר אריכות ימיו של המוריש.

 

ואולם, לא תמיד נושאת עמה הירושה רק זכויות, לעיתים מתברר כי הבית הנאה שהורישה לנו דודה עשירה נושא על גגו חובות שונים ומשונים שנצברו במשך השנים. לעיתים אף לא נרשמים חובות אלו בדרך של עיקולים וכדו', אלא צצים בצורת מכתב דרישה מעו"ד או אף כצו עיקול בלשכת הוצאה לפועל, המוצא את דרכו לכתובתכם בבוקר בהיר אחד. 

 

נשאלת השאלה מה עושים וכיצד נערכים למנוע מצבים בלתי נעימים שכאלה.

 

הסתלקות מעזבון / צוואה

 

ראשית כל יש לדעת כי אין חובה לקבל ירושה. העובדה כי פלוני הותיר אחריו עזבון שאנו יורשיו או אף כתב צוואה בה רשם אותנו כנהנים, אינה מחייבת אותנו לקבלה.

 

מעזבון (כאשר מדובר בצו ירושה) ניתן להסתלק בדרך של תצהיר בכתב המוגש לרשם לענייני ירושה / בית המשפט ובלבד שההסתלקות נעשית לפני חלוקת העזבון. ניתן להסתלק מחלק מסויים מהעזבון אולם לא מנכס מסוים.

 

גם כאשר מדובר בירושה עפ"י צו קיום צוואה ניתן להסתלק באופן הנ"ל ובמקרה כה ניתן להסתלק גם מנכס מסוים שצווה עבורנו (מנה).

 

ההסתלקות פותרת את המסתלק מכל אחריות שהיא לעזבון והוא אינו נחשב כלל ליורש. ההסתלקות אינה מותנית בהסכמת מי שלטובתו מסתלקים ועל כן היא אופן פעולה ראוי במצב בו ידוע או יש חשש כי הירושה המיועדת כוללת אך חובות.

 

החובות והיורשים

 

ככלל, קיימת אבחנה בחוק הירושה בין התקופה שלפני חלוקת העזבון ולאחריו. טרם חלוקת העזבון חלים החובות (שלא התבטלו עם פטירתו של המנוח) על העזבון בלבד ואינם חלים על יורשיו. החובות ישולמו מתוך נכסי העזבון בלבד גם אם אין די בנכסים אלו כדי לכסות החובות.

 

באשר לתקופה שלאחר חלוקת העזבון - כאשר טרם חלוקת העזבון פורסמה כדין מודעה המזמינה את הנושים להודיע על חוב ונפרעו החובות הידועים, אין היורשים חייבים לשאת בחובות (אשר יתגלו לאחר חלוקת העזבון). אם לא פורסמה מודעה והיורשים לא ידעו אודות החוב, חייב כל אחד מהם לשאת בחוב עד לשיעור החלק שקיבל מהעזבון. אם ידעו היורשים על החוב חייב כל אחד מהם לשאת בו עד לשיעור שווי העזבון כולו.

 

יורש שזכה בנכס ספציפי מכח צוואה (מנה) אינו אחראי לחובות כלליים של העזבון כל עוד יש בידי הנושה לגבות את חובו מיורשים אחרים שלא קיבלו נכסים ספציפיים. יש לציין כי גם אם יחויב יורש זה בחובות העזבון יהיה זה רק עד לשיעור הנכס הספציפי שקיבל.

 

במקרה של ירושה מכח צוואה תתכן גם אי שוויוניות נוספת בחלוקת החובות וזאת מכח הוראותיו של המוריש, הרשאי לפטור חלק מהיורשים מאחריות לחובות, או לחלק אחריות זו (כמעט) באופן שימצא לנכון.

 

החובות והנושים

 

הנושים שהודיעו על חוב בהתאם למודעה שפורסמה רשאים לגבות את חובם מהיורשים שלא באופן יחסי לחלוקת העזבון, כלומר נושה יכול לדרוש דווקא מאחד היורשים (שחלקו בעזבון מספיק גדול כדי לכסות את החוב) לשלם את כל החוב.

 

נושים שלא הודיעו על חוב בהתאם למודעה הנ"ל רשאים להגיש תביעה רק בתוך שנתיים ולגבות את החוב באופן יחסי מכל יורש בהתאם לחלקו בעזבון. 


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים