אין עקיפת סמכות באמנת האג

אין עקיפת סמכות באמנת האג

עו"ד איתן ליפסקר


אמנת האג, עליה חתומות למעלה משמונים מדינות (מרבית מדינות המערב) נועדה לפעול להחזרה מהירה של ילדים אשר נחטפו או לא הוחזרו למקום מגוריהם הרגיל.


בהתאם לנוהל, על ההורה המעונין בהחזרת הילדים או מוסדות המדינה בה הוא גר (לצורך מאמר זה: "המדינה המבקשת") להגיש בקשה להחזרת הילדים למקומם הרגיל לבית המשפט במדינה בה הם מצויים בפועל, (לצורך מאמר זה: "המדינה המתבקשת").


בית משפט זה דן בתיק בהתאם לכללים הקבועים באמנה ובהתאם לפסיקת בתי המשפט שהצטברה בנושא ומחליט האומנם חלה האמנה על הענין שבפניו והאם יש להורות על החזרת הילדים למקום ממנו הועברו או אליו לא הוחזרו.


חשוב להדגיש כי למרות שבית המשפט במדינה המתבקשת יכול להיעזר בהחלטות שניתנו בבית המשפט במדינה המבקשת או לבקש כי תינתן חוות דעתו המשפטית של בית המשפט במדינה המבקשת על תחולת האמנה במקרה שנדון בפניו, הרי שהסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענין חזרת הילדים עפ"י האמנה נתונה אך ורק לבית המשפט במדינה המתבקשת.


בהתאם לכך, הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.


מטבע הדברים, העיסוק באמנה בינלאומית, אשר מעורבות ביישומה ובהפעלתה מדינות שונות ובהן רשויות שיפוטיות שונות, עשויה להניב "התנגשויות" בנושא סמכות, פרשנות, קביעת עובדות ועוד כיוצ"ב. על כן חשוב מאוד לשמור על גדרי הסמכות ועל הנוהל התקין בהפעלת האמנה ולא לאפשר פעולות המיועדות לעשות בה שימוש לרעה. 


בענין זה ניתן לאחרונה פסק דין מענין בבית המשפט המחוזי (רמ"ש (לוד) 20178-11-14) ובו הורה בית המשפט כי יש לסלק על הסף תביעה להחזרת ילדים לארה"ב, לאחר שבית המשפט בישראל פסק בהליך קודם כי אין להחזירם טרם קיום תנאים מסוימים.


ראשיתה של העלילה בעתירת אב להחזרת ילדיו לארה"ב. עתירה זו נסתיימה בפסק דין אשר קבע כי טרם חזרת הילדים יש למלא תנאים מסוימים. האב לא היה שבע רצון מפסק הדין שניתן בישראל ובמקום למלא אחר הוראותיו פנה לבית המשפט בארה"ב וביקש כי יינתן פסק דין המורה על חזרת הילדים לארה"ב בהתאם לאמנת האג וללא כל תנאי.


משנעתר בית המשפט בארה"ב למבוקשו של האב וקבע כי הוראות אמנת האג הופרו וכי יש להחזיר את הילדים לארה"ב לאלתר, שב האב ופנה לבית המשפט בישראל בעתירה חדשה בהתאם לאמנה וביקש כי בית המשפט יורה על החזרת הילדים לארה"ב בהתאם לפסק הדין שניתן שם. 


האם טענה כי מדובר בניסיון לעקוף את סמכות בית המשפט בישראל, באמצעות הליכים מקבילים ובלתי מוסמכים שנקט האב בארה"ב וכי הדבר מהווה שימוש לרעה בהליכי האמנה.


בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת האם וקבע כי הסמכות לדון בנושא חזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל נתונה לבית המשפט בישראל. בית המשפט קבע הפניה לבית המשפט בארה"ב - בכדי שייתן פסק דין הקובע כי הופרו הוראות האמנה ובכדי שיורה על החזרת הילדים לארה"ב - מהווה עקיפה פסולה של רשויות השיפוט בישראל וכן מהווה שימוש פסול באמנה.


בצעד נדיר הורה אפוא בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה להחזרת קטינים חטופים תוך העברת מסר ברור כי אין לאפשר שימוש פסול באמנה ואין לאפשר עקיפה של סמכות בית המשפט בישראל לדון ולהכריע בהתאם לאמנה.


עו"ד איתן ליפסקר ייצג את האם.


לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים