משרדנו מייצג ומעורב בתיקים רבים הנוגעים להגירה בינלאומית של ילדים על רקע גירושין.
הגירה בינלאומית של ילדים על רקע גירושין
מהי תביעת הגירה?
תביעת הגירה הנה תביעה שמגיש הורה המעוניין להגר מהארץ עם ילדו הקטין, בשעה שההורה השני אינו מסכים לכך. הנושא הולך ומתפתח והתביעות בעניינו מתרבות והולכות, ככל שמתרחבת תופעת ניוד עובדים בין ארצות שונות וככל שאפשרויות הנסיעה והניידות ב"כפר הגלובלי" נעשות זמינות. גם הצלחת האמנה למניעת חטיפת ילדים ("אמנת האג") הטמיעה בציבור את התובנה כי אין טעם בביצוע פעולות חד צדדיות בעניין הגירת ילדים (= חטיפת ילדים) ומוטב להסדיר את הנושא, בהעדר הסכמה, באמצעות בית המשפט.
תביעת הגירה נועדה להכריע את עצם שאלת ההגירה וכן את ההסדרים המיוחדים שיש לקבוע אם אכן תותר ההגירה. יש לציין כי לצורך העניין "הגירה" אינה רק עזיבת הארץ לצמיתות אלא גם עזיבה זמנית שהנה יותר מטיול רגיל לחו"ל, דהיינו נסיעה המצריכה השתקעות, שינוי מקום לימודים וכד'.
להיכן פונים בנושא הגירת ילדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?
תביעה שעניינה הגירה של קטינים מהארץ לחו"ל יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. קיימות דעות הגורסות כי ניתן גם להעמיד את נושא ההגירה להכרעת בית הדין הרבני, אולם בשלב זה הנושא נתון במחלוקת משפטית ללא הכרעה ברורה.
יש לציין כי בעוד שבית המשפט דן בנושא ההגירה תוך התמקדות בנושא טובת הילד, הרי שלחלק מהרכבי בתי הדין הרבניים עשויה להיות גם נקודת מבט המעדיפה, כנתון הלכתי, את החיים בארץ על פני מגורים בחו"ל. גם שאלת הרלוונטיות של שיקולים אלו טרם הוכרעה באופן ברור.
כיצד מכריעים בתביעה להגירת ילדים?
כאמור, תביעת הגירה מוכרעת על פי עקרון טובת הילד. בית המשפט בוחן את נושא הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, האפשרויות שיהיו קיימות לשמירת קשר זה לאחר ביצוע ההגירה ושיקולים נוספים. בית המשפט נעזר בד"כ בחוו"ד מומחה שהנו בד"כ פסיכולוג המתמחה באבחון מסוגלות הורית. המומחה ממונה ע"י בית המשפט.
בהתאם לתקנות סדר הדין הצדדים אינם רשאים להגיש חוו"ד מטעמם ללא אישור בית המשפט
אולם הם רשאים לחקור את המומחה שמינה בית המשפט, על חוות דעתו ומסקנותיו. בית המשפט אינו חייב לפסוק לפי המלצת המומחה אולם ברוב המכריע של המקרים, כך יעשה.
כיצד מאפשרים שמירת הקשר בין הילדים להורה הנותר בארץ?
בהנחה כי בית המשפט מחליט לאפשר את ההגירה, הוא יורה על הסדרים מיוחדים לשמירת הסדרי הראיה והקשר בין ההורה הנותר בארץ ובין הילדים המהגרים עם ההורה האחר.
ההוראות המקובלות והנפוצות בעניין שמירת הקשר, נוגעות להבאת הילדים ארצה (ע"י ההורה המהגר / במימונו) מספר פעמים בשנה, קיום הסדרי ראיה מיוחדים ונרחבים בחו"ל בעת שההורה הנותר בארץ מגיע לבקר את הילד וכן הסדרי שיחות וקשר אלקטרוני.
פסיקה
הגירת ילדים מישראל לחו"ל
- 40805-01-11 – בית המשפט קבע כי יש לקדם בדחיפות הליכי הגירה
- 40047-11-12 – בית המשפט אסר הגירת קטינים לאחר שקודם לכן נחטפו בידי אמם והוחזרו לישראל בהתאם לאמנת האג ולנוכח חשש למצבם הרגשי
- 47091-05 – האם בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת הגירה? – בית המשפט קבע כי יש לציין את נושא ההגירה במפורש בכדי להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בתביעה
שינוי מקום מגורי ילדים בתוך ישראל
- 4529-06-15 – בית המשפט הורה כי אין להורות על החזרת ילדים למקומם המקורי – דחה את המלצת פקידת הסעד בענין וקבע כי יש להעדיף את יציבות הקטינים ורצונם התואם את טובתם.
