החזרת ילדים חטופים: בין עובדות לכוונות

החזרת ילדים חטופים: בין עובדות לכוונות

מאת: עו"ד איתן ליפסקר

 

המשימה העומדת בפני הורה המבקש להורות על החזרת ילד חטוף בהתאם לאמנת האג הנה לשכנע את בית המשפט מהו מקום המגורים הרגיל של הילד. אחת הבעיות נעוצה בעובדה כי בתי המשפט נוהגים להכריע בענין לפי שתי גישות שונות, מה שמקשה לצפות מה יעלה בגורל הילדים.

 

כידוע, אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.

 

דוגמה שכיחה למקרים בהם נדרשת הכרעת בית המשפט בסיטואציה שכזו היא תוכנית של הורים להגר ביחד עם ילדיהם למדינה חדשה, כאשר לאחר ביצוע ההגירה אחד ההורים חוזר בו ומבקש לחזור עם הילדים למקום המגורים הקודם, בטענה כי אמנת האג מחייבת זאת.

 

השאלה המשפטית הנה מהי "נקודת האל-חזור" מבחינת דיני אמנת האג, ובמילים אחרות: מתי יש לראות את המעבר כרכישת מקום מגורים חדש (ורגיל) עבור הילדים (ומשמעות הדבר היא שלא ניתן להפעיל את אמנת האג); ולעומת זאת, מתי יש לראות את המעבר למקום החדש כ"אופציה" בלבד, שאינה שוללת את הזכות להחזיר את הילדים למקום המגורים המקורי, בהתאם להוראות האמנה.

 

הכרעת בתי המשפט בשאלה זו מושפעת משתי גישות משפטיות המכונות "האסכולה העובדתית" ו"האסכולה הכוונתית".

 

בגישה העובדתית שם בית המשפט דגש רב על הממד העובדתי ביחס למקום מגוריו של הילד. המשמעות היא, כי מקום המגורים של הילד בפועל ייחשב כמקום מגוריו הרגיל, גם אם מדובר במקום חדש שהילד עבר אליו זה לא מכבר. בפסיקה ישראלית ישנה יחסית, מן השנים הראשונות להחלת האמנה בישראל (לדוגמא: ע"א 7206/93 גבאי), ניכרת נטיה ברורה לפעול באורח זה.   

 

לעומת זאת, האסכולה הכוונתית שמה במוקד את כוונות הצדדים ביחס למקום המגורים הרגיל. כפועל יוצא, עשוי בהחלט לקרות כי מקום המגורים בפועל לא ייקבע כמקום המגורים הרגיל – אם יוכח שכוונת הצדדים לא הייתה להפוך אותו לכזה. ביטוי בולט לאסכולה זו ניתן למצוא בפס"ד שניתן בארה"ב בענין מוזס (שם קבע בית המשפט כי יש לשים את הדגש על כוונת ההורים לשהות זמנית בארה"ב, למרות שהיו סממנים שהעידו על התאקלמות הילדים במקום החדש), אך גם בפסקי דין ישראליים מאוחרים יותר.

 

בשנים האחרונות נעשה מאמץ לקבוע מודל משולב שיאחד בין האסכולות וימנע מצב של תוצאות שונות, המושפעות מן הגישה שבחרה בה בית המשפט המסוים. דוגמא בולטת למודל המשולב ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"מ 130/08 בו קבע בית המשפט כי יש לשים את הדגש על העובדות הנוגעות לחי הילדים, אולם לבחון אותן גם לאור כוונת ההורים. כך, במקרה של נסיעה בעלת אופי זמני – גם אם לא הוגדר במדויק – יתייחס בית המשפט גם לכוונת ההורים, למרות שהעובדות הנוגעות לחיי הילדים עשויות להעיד על מעבר קבוע. 


ואולם, לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המעידים כי השימוש באסכולות השונות על ידי בתי משפט שונים עדיין רווח, והדבר מביא לפערים בולטים בתוצאות ההליך המשפטי. כדוגמא נביא שני פסקי דין בשני תיקים שונים, שעסקו בתשתית עובדתית דומה: משפחה הגיעה והשתקעה בישראל. זמן קצר לאחר מכן, חזר בו אחד ההורים מהרצון להשתקע בישראל וטען כי יש להחזיר את הילדים למקום מגוריהם הקודם בהתאם להוראות אמנת האג. כאמור, בתי המשפט לענייני משפחה הגיעו לתוצאות שונות בכל אחד מהמקרים.

 

במקרה הראשון דן בית המשפט למשפחה בקריות (תמ"ש 18441-01-15) בעתירתו של אב שטען כי למרות חתימתו על מסמכי עליה לארץ ואף שקיבל מענק קליטה עם הגעתו לישראל, הוא לא באמת התכוון להגר לישראל ולהעביר אליה את מקום מגורי הילדים, ולכן על בית המשפט להורות על השבתם למקום מגוריהם הקודם. את בקשתו להורות על החזרת הילדים הגיש האב כשבעה חודשים לאחר הגעתם של הילדים לישראל.

 

בית המשפט פעל בהתאם לאסכולה העובדתית וקבע כי אמנם סביר להניח שהאב לא היה נחוש בדעתו להישאר לחיות בארץ, והגיע לישראל רק כדי לבחון אפשרות זו, אולם מרגע שהגיעו הילדים לישראל, הפכה זו למקום מגוריהם הרגיל ואין להורות על העברתם למקום מגוריהם הקודם. כאמור, בית המשפט התעלם במפורש ובמוצהר מכוונתו של האב.

 

במקרה השני דן בית המשפט למשפחה בטבריה (תמ"ש 13379-12-14) בעתירת אם להורות על החזרת בתם המשותפת לארה"ב בהתאם לאמנה, לאחר שהגיעה לישראל ביחד עם הבת והאב. את בקשתה הגישה האם לרשות המרכזית כחודשיים לאחר שהגיעה לישראל ואז גם חזרה לבדה לארה"ב כשהיא מותירה את הבת בידי האב.

 

במקרה זה פעל בית המשפט בהתאם לאסכולה הכוונתית וקבע כי אף שהאם והבת הגיעו לישראל בהסכמה, יש לשים את הדגש על כוונת הצדדים ולא על מקום מגוריה של הבת בפועל. בהקשר זה נקבע כי האם לא התכוונה לשנות את מקום מגוריה הרגיל של הבת ועל כן הוא נותר בארה"ב ולא הועבר לישראל.

 

אמנת האג מייחסת חשיבות רבה ליישום אחיד של הוראותיה בכל המדינות החתומות על האמנה ועל כן פערים בתוצאות המשפטיות של מקרים דומים הנם בלתי רצויים. על אחת כמה וכמה שהסתירה בתוצאות ההליכים המשפטיים הנ"ל הנה תוצאה קשה ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינת המערכת המשפטית בישראל. אין זה סביר לחזור למצב בו תוצאות הליך משפטי לפי אמנת האג תהיינה תלויות בהבדלי גישה שיפוטית של שופטים. על כן נראה כי יש מקום לביסוס המודל המשולב – המאחד את שתי האסכולות ויש לקוות כי יביא ליתר אחידות ובהירות בפסיקה. 



הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים