הילד נחטף לחו"ל – מה עושים?

הילד נחטף לחו"ל – מה עושים ?


מאת עו"ד איתן ליפסקר

 

תסריט האימה התממש; ילדכם נחטף לחו"ל או לא הוחזר לישראל בידי ההורה השני, המודיע לכם כי מעתה לא תשובו לגדלו או לראותו בישראל. אפשרות גרועה לא פחות היא "היעלמות" של ההורה האחר עם הילדים, תוך ניסיון להסתיר את מקום הימצאם. 

מה עושים? למי פונים? איך מתמודדים?


על כך ועוד במאמר שלפניכם;

אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב. מאמר זה עוסק באירוע חטיפה של ילדים מישראל למדינה זרה החתומה על האמנה.

בראש ובראשונה יש לדעת כי בהתאם להוראות האמנה, את התביעה להחזרת הילדים החטופים לישראל יש להגיש במדינה אליה נחטפו. כלומר, על ההורה הנמצא בישראל ליצור קשר עם גורמים משפטיים – רשויות ועו"ד פרטיים – המצויים במדינה המרוחקת לעיתים עשרות אלפי ק"מ ממקום מושבו של ההורה ואשר לעיתים קרובות הוא אינו דובר ואינו מבין את שפתה. לכל הדעות מדובר בסיטואציה לא פשוטה, המתווספת על ההלם ותחושת האובדן, המתלווה ממילא לעיתים קרובות לאירוע החטיפה.


מה ניתן ומה כדאי אפוא לעשות?

  1. הגשת תלונה למשטרה
    אין מדובר רק בצעד טקטי או סמלי. הגשת תלונה מיידית עשויה להיות בעלת חשיבות קריטית לסיכול טענה עתידית של ההורה החוטף בדבר "הסכמה" או "השלמה" עם מעשה החטיפה. התלונה גם חשובה במקרה של אי ידיעת פרטים אודות מיקומם של הילדים, או חשש מפני חטיפה נמשכת (מעבר ממדינה למדינה).
  2. פניה לרשות המרכזית בישראל
    כל מדינה החתומה על האמנה מכוננת גוף הקרוי "רשות מרכזית" שתפקידה לתאם ולעקוב אחר ההליכים עפ"י האמנה לצורך השבת הילדים החטופים. בישראל, הרשות המרכזית הנה חלק ממשרד המשפטים. במסגרת הפניה אל הרשות המרכזית ממלאים טפסים ותצהירים המפרטים את העובדות הרלוונטיות ליישום האמנה. מומלץ לבצע פעולות אלו באמצעות או בליווי עו"ד המתמחה בתחום שכן לעיתים קרובות יש למה שנכתב בטפסים אלו חשיבות רבה במסגרת ניהול ההליך עפ"י האמנה. לאחר קבלת כל החומר הנדרש פונה הרשות המרכזית בישראל אל הרשות המרכזית במדינה הזרה אליה נחטפו הילדים והיא מלווה את פתיחת וניהול ההליכים שם. כמו כן מסייעת הרשות המרכזית במקרים המתאימים למלאכת האיתור של הילדים החטופים, היות וכאמור, לא תמיד ברור מקום הימצאם. הרשות המרכזית היא גם הגורם המקשר בדרך כלל בין הרשויות בחו"ל ובראשם בית המשפט הזר (בפניו נדונה התביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה) ושירותי הרווחה המקומיים, לבין הרשויות השונות בישראל.
  3. איתור עו"ד בחו"ל
    כאמור, ההליך העיקרי להחזרת הילדים לישראל, דהיינו תביעה להחזרת הילדים החטופים בהתאם להוראות אמנת האג, יתקיים במדינה אליה נחטפו. לשם כך יש לשכור שירותים משפטיים של עו"ד מקומי העוסק בתחום. גם בנושא זה יכול עו"ד ישראלי העוסק בתחום לסייע באיתור, יצירת קשר וליווי הטיפול המשפטי, המתקיים למעשה ב"שלט רחוק" ולעיתים קרובות ללא כל נוכחות פיזית של ההורה ממנו נחטפו הילדים. יש לציין כי במקרה של חוסר יכולת כלכלית לממן ייצוג בהליכים המשפטיים בחו"ל, ניתן להעזר ברשות המרכזית המעבירה פניה אל הרשויות הרלוונטיות בחו"ל, בכדי לנסות ולהסדיר ייצוג משפטי מטעם המדינה, בדומה לשירות הניתן בישראל באמצעות הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
  4. הגשת תביעת משמורת בישראל
    במידה והחטיפה התבצעה בלא שהתקיימו הליכים משפטיים בנושא המשמורת או בניגוד להסדר משמורת רשמי קיים, מומלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל בעתירה לקבלת משמורת מלאה, זמנית וקבועה, על הילדים החטופים. האמנה אומנם קובעת (בסע' 17) כי במסגרת הדיון המשפטי המתקיים בחו"ל בתביעה עפ"י האמנה אין בית המשפט כפוף להליך המשמורת, אולם בהליך זה עשויים לעלות נושאים ונתונים – כגון תסקירים וחוות דעת שונות – היכולים להיות רלוונטיים להליך המתנהל עפ"י האמנה.
  5. החלטות בהתאם לסע' 14-15 לאמנה
    סע' 14 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי להתחשב במצב המשפטי (חוקים, פעולות משפטיות שעשו הצדדים, החלטות שיפוטיות ועוד) החל במדינה ממנה נחטפו הילדים, בכדי להגיע למסקנה האם בוצעה חטיפה. על כן כדאי, במקרה המתאים, לקבל חוות דעת משפטית מעו"ד הבקיא בתחום האמנה, אשר תעסוק בנושאים הנ"ל ותוגש לבית המשפט (הזר) הדן בהחזרת הקטינים לישראל ותשמש נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה.
    סע' 15 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי לפנות לקבלת חוות דעת מבית המשפט בישראל אודות נסיבות הוצאתם של הילדים מישראל. כדאי איפה, במקרה המתאים, לבקש מבית המשפט (הזר) שייזום פניה כנ"ל אל בית המשפט בישראל, או לבקש מהרשות המרכזית ליזום פניה שכזו, בכדי שחוו"ד זו תשמש אף היא נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה.


חשוב להדגיש עם זאת כי השימוש בכלים המשפטיים הללו במסגרת ההליכים עפ"י האמנה אינו נפוץ, קיימות מחלוקות משפטיות באשר למשקלן ומקומן של החלטות / חוות דעת כאמור לעיל ויש להשתמש בכך באופן מושכל ובמקרים המתאימים בלבד, אולם כבר אירע והחלטות שכאלו היוו נדבך מרכזי בפסיקה עפ"י האמנה. 


לסיכום

למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן דרך מוחלט ובהרגשה כי אין דבר שיכול לעשות, הרי בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיומה באופן מהיר ויעיל. חשוב להדגיש כי מומלץ לפעול באופנים האמורים לעיל ובדרכים נוספות, באמצעות ובליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתחום, אשר יידע אלו אמצעים כדאי להפעיל ובאיזה אופן. 


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים