"ידועה בציבור" ודיני הירושה

מעמד ה"ידוע/ה בציבור" מוכר בציבור הרחב כמערכת יחסים זוגית שאינה מבוססת על נישואין. רבים אינם יודעים כי המונח המשפטי "ידועה בציבור" מופיע בכ- 15 חוקים שונים, אולם אינו נושא משמעות אחידה לכולם. די בהקדמה קצרה זו בכדי להבהיר כי אין במאמר קצר זה בכדי להקיף את המשמעויות השונות והמגוונות שיש למעמד זה ביחס לחוקים השונים בהם הוא מוזכר. המאמר יתמקד אפוא בהשלכות מעמד ה"ידוע/ה בציבור" על דיני הירושה.

 

כידוע, בהעדר צוואה, מחולק עזבונו של הנפטר בהתאם להוראות חוק הירושה (ראה לענין זה בהרחבה במאמר "מה בין צו ירושה לצו קיום צוואה"). בהתאם להוראות חוק הירושה זכאי בן הזוג לקבל חלקים לא מבוטלים של העזבון. כך, אם לנפטר יש בן זוג וילדים, אזי זוכה בן הזוג בכל המטלטלין, כולל רכב וכן בחצי משאר העזבון ואילו הילדים זוכים ביתר העזבון. אם לנפטר אין ילדים (או הורים) אלא רק אחים או הורי הורים, זוכה  בן הזוג בכל המטלטלין, כולל רכב ובנוסף הוא מקבל שני שליש משאר העזבון, בעוד האחים או הורי הורים מסתפקים ביתרה.

 

כאשר הנפטר חי במסגרת נישואין או במסגרת זוגית קבועה "אין הפתעות" וכולם יודעים למה לצפות.  ה"דרמה" מתרחשת בדרך כלל כאשר המסגרת בה חי הנפטר לא היתה קבועה ו/או לא היתה ידועה לקרוביו. לא קשה לתאר את הסיטואציה הנוצרת עת מגלים ילדים ו/או קרובים אחרים, בעקבות פטירת האב / האם, כי עולה דרישה מצד מי שחי עם האב / האם טרם הפטירה, להכיר בו כ"ידוע/ה בציבור" לענין חוק הירושה, דהיינו לזכות בחלקו בעזבון, כאילו היה נשוי לנפטר.

 

חוק הירושה, הדן בחלוקת העזבון לבן זוג מכח מעמד של "ידוע/ה בציבור" כולל למעשה שני שלבים אותם יש לעבור טרם ביצוע חלוקה כאמור.

 

השלב הראשון

סע' 55 לחוק הירושה קובע כי בני זוג שאינם נשואים זל"ז ואף לא לאחרים, אולם מקיימים יחדיו חיי משפחה במשק בית משותף בעת שמת אחד מהם, רואים את הנשאר בחיים כאילו היה נשוי לנפטר, לענין קבלת חלקו בעזבון מדין בן זוג, כמפורט לעיל.

 

סעיף 55 לחוק הירושה מציב אפוא בשלב זה שלושה תנאים מצטברים לקיומו של מעמד "ידוע/ה בציבור":

  1. כי האיש והאשה לא היו נשואים כל אחד לאחר בעת הפטירה של אחד מהם;
  2. כי חיו חיי משפחה;
  3. כי ניהלו משק בית משותף.

 

בהתקיים תנאים אלו רואים את בן הזוג הנותר כידוע/ה בציבור של הנפטר, כלומר כבן זוגו לענין ירושתו עפ"י חוק הירושה, כמפורט לעיל.

 

הנטל הראשוני מונח על כתפי הטוען למעמד "ידוע/ה בציבור" ועליו לעמוד ולהוכיח את קיומם של שלושת התנאים המצטברים המפורטים בסע' 55 לחוק הירושה. יש לתת את הדעת לעובדה כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות ולראיות המובאות ובכל מקרה, בניגוד למשמעות הביטוי "ידוע/ה בציבור" ולדעה הרווחת, אין צורך להוכיח כי "הציבור רואה (או חושב) את בני הזוג כנשואים".

 

לאחר שהורם הנטל הראשוני, על המתנגד (ב"כ, מטבע הדברים, ילדי הנפטר) לסתור את הטענות.

 

השלב השני

ואולם, גם בהנחה כי המתנגד למתן מעמד ה"ידוע/ה בציבור" לבן הזוג לא הצליח לסתור את הטענות, עדיין עומדת למתנגד למתן מעמד ה"ידוע/ה בציבור" האפשרות להוכיח כי קיימת "הוראה אחרת", מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר בן הזוג שנפטר, השוללת את חלוקת העזבון כביכול היו בני הזוג נשואים. היה ויוכח כי אכן קיימת "הוראה אחרת" שכזו, תמנע מבן הזוג הנותר, על אף היותו "ידוע/ה בציבור" (בהתאם לסע' 55 לחוק הירושה) לזכות בחלקו בעזבון, כאילו היה הצדדים נשואים.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים