מזונות אישה וילדים

תחום המזונות במשפט הישראלי חווה בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. 

משרדנו מעורב בשינויים אלו ובתיקים בהם אנו מייצגים נקבעו הלכות חשובות בנושא זה.

באתר תוכלו למצוא פסיקה ומאמרים בנושא. 

מה ההבדל בין מזונות אשה למזונות ילדים

בדין היהודי קיימת אבחנה בין מזונות אשה למזונות ילדים.

מזונות אשה נובעים מקשר הנישואין ונפסקים בד"כ עם מתן הגט. מזונות אלו מושפעים מהתנהגות האשה, מושפעים במישרין מרמת חיי הצדדים ועשויים להתבטל כליל אם האשה עובדת ומשתכרת למחייתה.

מזונות הילדים נובעים מקשר ההורות (ולא קשורים בנישואי / גירושי ההורים) והשפעת רמת החיים של הצדדים על מזונות אלו הנה פחותה. 

להיכן פונים כדי לקבוע את המזונות - לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה

נושא קביעת מזונות האשה נתון לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני (כאשר נושא זה מצורף לתביעת גירושין ועומד בתנאים שקבעה פסיקת בתי המשפט). הבחירה בין הערכאות נתונה לצד המגיש ראשון את ההליך ובד"כ בהתאם לכך תקבע הסמכות לדון בענין. יחד עם זאת מדובר בנושא משפטי מורכב וסבוך, אשר פסיקות בתי המשפט משנות אותו מפעם לפעם.

נושא קביעת מזונות הילדים מסור לסמכות בלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן הסכימו שני הצדדים במפורש כי בית הדין הרבני ידון בענין.

כיצד קובע בית המשפט את סכום מזונות האשה

מזונות האשה עפ"י הדין היהודי כוללים את כל צרכיה, כפי שהורגלה להם במהלך חייה עם הבעל. כעקרון, חיוב מזונות האשה אינו מושפע משינוי לרעה בהכנסתו של הבעל, אולם בפועל, אם מדובר בשינוי אמיתי והבעל ממצה את יכולתו, תהיה לכך השפעה.

במידה והאשה עובדת ומשתכרת או עשתה כך במהלך חיי הצדדים ויכולה לעשות זאת גם כעת, יקזז בית המשפט את הכנסותיה / יכולת השתכרותה מצרכי מזונותיה או אף יימנע כליל מלפסוק לה מזונות.

כיצד קובע בית המשפט את סכום מזונות הילדים

מזונות ילדים עפ"י הדין היהודי הנם באחריות האב. בעבר נהגה בדין הישראלי גישה שערכה הפרדה בין צרכים בסיסיים המצוים באחריות בלעדית של האב לעומת צרכים נוספים שהאחריות להם מחולקת בין שני ההורים באופן יחסי להתפלגות הכנסותיהם.

ואולם בעקבות שינויים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים קבע בית המשפט העליון גישה חדשה ולפיה יש להחיל את חובת המזונות על שני ההורים ולחלק את האחריות ביניהם בהתאמה ליכולת השתכרותם ולהיקף הטיפול שלהם בילדים.

כיום (2019) הפסיקה של בית המשפט העליון מוגבלת לילדים החל מגיל 6 אולם ההערכה היא כי עקרונות פסיקה זו יחולו גם על מזונות ילדים בגילאים הצעירים יותר.

עד מתי משלמים מזונות ילדים

מזונות הילדים משולמים עד לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון (לפי המאוחר).

במהלך שירות החובה בצבא או בשירות הלאומי חלה חובה לשלם 1/3 משיעור המזונות ששולם עד אז. 

כיצד משנים את סכום המזונות

סכום המזונות נתון לשינוי במקרה שחל שינוי נסיבות מהותי מאז נפסקו המזונות החלים.

במקרים מסויימים של מזונות ילדים שנקבעו בהסכם בין הוריהם, עשוי בית המשפט לשנות את הסכום גם בלא שחל שינוי נסיבות מהותי, אלא מכח הקביעה כי הילדים אינם מחוייבים להסכם בין הוריהם.

כיצד מבטיחים את תשלום המזונות

במקביל להגשת תביעת מזונות ניתן לבקש הטלת עיקול על נכסים / כספים של הנתבע, אולם בית המשפט יטיל עיקול רק עד לגובה המזונות החודשיים המתבקשים למשך שנתיים (מזונות לחודש X 24 חודשים). לאחר מתן פסק דין ניתן לבקש הטלת עיקול קבוע.

פסיקה

• 64758-06-15 - בית המשפט המחוזי אישר מזונות טרום זמניים בשיעור 290 ₪ לילד
• 79961-99 - נקבע כי אישור הסכם בידי בית המשפט מונע את האפשרות לטעון לאי בחינת טובתו של הקטין ועל כן תביעה למזונות לאחר אישור הסכם מצריכה שינוי נסיבות מהותי
• 1167-07 – בית המשפט המחוזי קבע כי תביעת מזונות לאחר הסכם הנה ככלל תביעה להגדלת מזונות המצריכה שינוי נסיבות מהותי. רק אם יוכח כי קופחו זכויות הקטין במועד ההסכם אזי תוגדר התביעה כתביעת מזונות ראשונית
• 22190-04 – בית המשפט הורה לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל שניתן במסגרת הליך הוצאה לפועל מזונות. נקבע כי אין למנוע יציאה מהארץ של מי שאינו מתגורר בישראל ובפרט כאשר אינו מתחמק מתשלום המזונות. יש לדון בנושא זה לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
  

שווה קריאה:

טיפים - מזונות

מזונות אשה ומזונות ילדים

תחום דיני המזונות במשפט הישראלי עובר בשנים האחרונות שינויים דרמטיים.

בשורות הבאות תוכלו למצוא סקירה קצרה של הנושאים השונים ושל התמורות שחלו בהם.