מה בין צו ירושה לצו קיום צוואה

עם פטירתו של אדם עומד עזבונו להעברה / חלוקה לידי יורשיו.

חלוקה זו יכולה להתבצע באחד משני אופנים או בשילוב ביניהם.

האופן האחד מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו ירושה. האופן השני מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו קיום צוואה.

מאחר ושורר לעיתים בלבול בין המושגים, נבהיר להלן את עיקריהם ואת ההבדלים שביניהם.

 

צו ירושה

כאשר הנפטר לא הותיר צוואה או שיורשיו אינם רוצים לקיים צוואה שהשאיר, יחולק העזבון בין יורשיו בצו ירושה, בהתאם להוראות חוק הירושה.


היורשים הפוטנציאלים הם:

בן זוג של הנפטר, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם


חלוקת הירושה:

אם לנפטר יש בן זוג וילדים או הורים;  בן הזוג-כל המטלטלין, כולל רכב וכן חצי משאר העזבון, הילדים-יתר העזבון

אם לנפטר יש בן זוג אולם אין ילדים או הורים אלא רק אחים או הורי הורים;

בן הזוג-כל המטלטלין, כולל רכב וכן שני שליש משאר העזבון

אחים או הורי הורים-יתר העזבון

חלוקת העזבון בהתאם לצו ירושה נעשית בהגשת בקשה למתן צו ירושה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה אשר חותם על הצו. באמצעות הצו ניתן להסדיר את רישום הנכסים השונים הכלולים בעזבון.

 

צו קיום צוואה

 

כאשר הנפטר הותיר אחריו צוואה יכולים היורשים או מי מהם לבקש לקיימה, באמצעות צו קיום צוואה.

 

עשיית צוואה-כיצד?

  • בכתב יד-נכתבת כולה בידי המצוה, נושאת תאריך בכתב ידו, חתומה על ידו.
  • בעדים-נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת בידי המצווה בפני שני עדים לאחר הצהרה ואישור של העדים.
  • בפני רשות-אמירת הצוואה בע"פ או הגשתה בכתב בפני שופט,
  • רשם, חבר בי"ד דתי, נוטריון. הצוואה מוקראת בפני המצווה,
  • כלולה בה הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות. 
  • בעל פה-אפשרות זו קיימת רק במקרה בו המצווה מצוי או רואה עצמו במצב של על סף המוות.
  • הצוואה תעשה בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, זכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, תאריך והנסיבות יירשם סמוך לעשיית הצוואה בע"פ ע"י שני העדים ויופקד בידי הרשם לענייני ירושה.
  • צוואה בע"פ בטלה לאחר חודש ימים אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.

 

מה פוסל צוואה?

  • צוואה שנעשתה ע"י קטין, פסול דין, מי שהוא חסר יכולת להבין את משמעות הצוואה – פסולה.
  • צוואה שנעשתה תחת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת – פסולה.
  • צוואה שנעשתה לטובת מי שערך אותה או לקח חלק בעשיתה - פסולה.
  • צוואה הכוללת טעות שלא ניתן לתקנה - פסולה.


היכן לשמור צוואה?

מעבר למובן מאליו – במקום בטוח, הרי שניתן גם להפקיד את הצוואה בידי הרשם לענייני ירושה. ההפקדה כרוכה בתשלום (נכון להיום, כ-85 ₪) ועליה להעשות באמצעות המצווה עצמו.

 

הוראות כלליות

 

התחייבות של אדם לעשות צוואה או התחייבות לשנותה אינה תקפה.

 

יורשים אינם יכולים לעשות הסכם, במהלך חייו של המוריש, בנוגע לירושה עתידית. יחד עם זאת ניתן לעשות הסכם כללי הנוגע לחלוקה שוויונית בין כל היורשים וכדו'.

 

יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון.

 

מי שגרם למות המוריש או השמיד את צוואתו האחרונה פסול מלרשת את אותו מוריש.

 

צו ירושה וצו קיום צוואה – יתרונות וחסרונות

 

כפי שעולה מן האמור לעיל, לכל אחת מדרכי חלוקת העזבון יש יתרונות וחסרונות.

 

יתרונו הבולט של צו הירושה הוא וודאות התהליך ובד"כ גם פשטותו. מאידך גיסא, באופן זה אין משמעות לרצונו של המצווה ויתכן כי בעזבון יזכו מי שהוא כלל לא חפץ בכך ומאידך, אלו שהיה רוצה להוריש להם, לא יזכו בדבר.

 

לכך, כמובן, נועדה הצוואה, במסגרתה ניתן לתת הוראות מפורטות ומכאן יתרונה וחשיבותה. הבעיה העיקרית היא שהצוואה הנה מסמך משפטי שהעורך אותו כבר אינו בין החיים ועל כן לא ניתן להעזר בו במקרה של חוסר בהירות / וודאות או טעויות שונות.

 

מסיבה זו יש חשיבות רבה לעריכת צוואה מסודרת ובהתאם לכללים ולהוראות שנקבעו בחוק ובפסיקה ואשר חלק מהם הובא לעיל בתמצית. עריכת צוואה באופן מקצועי מגדילה את הסיכוי לביצועה המלא כרצון המצווה ומקטינה את הסיכון מפני פסילתה – כולה או חלקים ממנה.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים