אמנת האג - פרשנויות שונות ומשתנות

אמנת האג - פרשנויות שונות ומשתנות

עו"ד איתן ליפסקר

 

אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.


מובן מאליו כי תנאי בסיסי ומהותי להצלחת והגשמת המטרות אשר ביסוד האמנה, הנו פרשנות ויישום אחידים של האמנה ע"י בתי המשפט של המדינות החתומות (מכונות המדינות החברות) השונות וזו בהחלט אמורה להיות שאיפה משותפת של כל מי שעוסק באמנה.


למרות זאת, בפועל ניתן לראות פערים לא מבוטלים ביישום האמנה בידי בתי המשפט של המדינות השונות.


יש לציין כי ההבדלים בפרשנות האמנה הנם קריטיים כאשר מדובר ביציקת תוכן למושג "מקום מגורים רגיל" שהנו מושג מרכזי ובסיסי באמנה וכן בפרשנות ההגנות הקבועות באמנה, בעיקר ההגנה העוסקת באי החזרת קטין כאשר קיים חשש חמור כי החזרתו תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל.


בפסיקה בישראל בלטה בשנות התשעים (השנים הראשונות לאחר הצטרפותה של ישראל לאמנה) מגמה לפרשנות דווקנית ומצמצמת ביותר של האמנה. כך לגבי פרשנות עובדתית פיזית דווקנית של המושג "מקום המגורים הרגיל" אשר סירבה להתייחס לנתונים נוספים כגון כוונת ההורה וכך גם לגבי פרשנות מצמצמת ביותר של ההגנות, לרבות ההגנה במקרה של נזק.


פרשנות דווקנית זו הובילה להחזרה כמעט אוטומטית של כל הילדים שנחטפו לישראל, גם במקרים גבוליים ואף בעלי נסיבות קיצוניות.

כדוגמא בולטת ניתן להביא את פסק הדין שניתן בענין משפ' רו, במסגרתו הוחזרה קטינה לאנגליה, למרות שהוכח כי האב האנגלי (אשר דרש את ההחזרה) התעלל נפשית ופיזית באמה של הקטינה.


לעומת זאת, בפסיקת בתי המשפט בחו"ל ניתן למצוא פסקי דין בולטים שניכרה בהם פרשנות גמישה ואף שגויה מעיקרה של האמנה ובעקבותיה סירבו בתי משפט להורות על החזרה של קטינים לישראל.


כדוגמא בולטת לפסיקה שכזו בארה"ב ניתן להביא את סירובו של בית המשפט להורות על החזרת קטינים לישראל, תוך קבלת טענת הגנה כי ישראל הנה מקום מסוכן.


כדוגמא בולטת לפסיקה שכזו בספרד ניתן להביא את סירובם של בתי המשפט (כולל כל ערכאות הערעור) להורות על החזרת קטינים לישראל וזאת תוך קבלת טענת הגנה ולפיה מערכת המשפט בישראל הנה בלתי צודקת (בשל הפעלת הדין הדתי בידי בית הדין הרבני).

דוגמאות נוספות ניתן למצוא גם בפסיקה באיטליה ועוד.


לנוכח מגמה ופרשנויות אלו, ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמת התמתנות של הפסיקה בישראל וניתן להבחין כי בתי המשפט בישראל מגלים נכונות גוברת לפרשנות שאינה כה דווקנית ואינה מובילה להחזרה כמעט אוטומטית של קטינים לחו"ל.


כך קבע בית המשפט באשדוד כי קטין אשר נולד בארה"ב והועבר בידי האם לישראל בגיל חודשיים בניגוד לרצונו של האב, לא יוחזר לארה"ב מאחר ולא היתה לאם כוונת הגירה מישראל לארה"ב. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי.


כך קבע בית המשפט המחוזי כי קטין שחי באנגליה כשנה והועבר לישראל בניגוד לדעת האב לא יוחזר לאנגליה באשר ישראל נותרה מקום מגוריו הרגיל.


כך קבע בית המשפט בראשון לציון כי קטין שהועבר לישראל לא יוחזר לארה"ב על אף שהאב הגיש בארה"ב תביעה להורות על החזרתו. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.


נראה אפוא כי ניתן לומר בזהירות שכיום מצויה המדיניות השיפוטית בישראל בנקודה מאוזנת יותר מזו שהיתה בה בעשור הקודם וכי ניכרת פתיחות ונכונות רבה יותר ליתן לאמנה פרשנות אשר אינה מרוקנת מתוכן את ההגנות הקבועות בה ואף אינה מתעלמת מהמציאות והפרשנות המשפטית במדינות הנוספות החתומות על האמנה.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים