אמנת האג ורצונו של הילד

אמנת האג ורצונו של הילד


מאת עו"ד איתן ליפסקר

 

במאמרים קודמים נדונה סוגיית רצונו של הילד ושמיעת דעתו בהקשרים ובנושאים שונים. צויינה התחזקות המגמה הברורה, הדוגלת במתן חשיבות (ובמה) לרצונו ולדעתו של הילד, כחלק מהתבססות מערכת זכויותיו של הילד, בכלל ושל זכויותיו של הילד במסגרת ההליכים המשפטיים, בפרט. 

 

נשאלת השאלה מה מקומו של רצון הילד ושל עמדתו, כאשר המדובר באקט בו הועבר הילד, (בד"כ) ע"י אחד מהוריו, ממקום מגוריו הרגיל, אל מדינה אחרת - מעשה המוגדר (בתנאים מסויימים, כמפורט במאמר נפרד) כ"חטיפה" ואשר הטיפול המשפטי בו מתנהל במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, המכונה בלשון עממית "חוק אמנת האג".

 

השאלה אודות מקומו ומשקלו של רצון הילד מתעוררת במקרה זה, באופן שונה מכפי שהדבר נעשה בסכסוכי משמורת "רגילים", משום שמטרת החזרת הילד למקום ממנו נחטף בהתאם לחוק אמנת האג אינה כוללת הכרעה ודיון בשאלת טובתו של הילד החטוף או בשאלות עובדתיות שונות הנוגעות לנושא המשמורת. מטרת החוק ממוקדת בהחזרת הילד למקום ממנו נחטף, כדי שבית המשפט המוסמך באותו המקום ידון ויכריע בנושא המשמורת.

 

בנסיבות אלו, קטן, לכאורה, הצורך או המקום בשמיעת עמדתו ודעתו של הילד (לגבי החזרתו / אי החזרתו) שהרי דעתו תשמע בהליך הרלוונטי - הוא הליך המשמורת.

 

יתירה מזו, כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף (חשיפה אותה אף ניתן להגדיר במקרים מסויימים "שטיפת מח") וממילא מתגבר החשש - הקיים תמיד, כפי שצויין במאמרים קודמים - כי "עמדת" ו"רצון" הילד אינם אלא עמדתו ורצונו של ההורה החוטף. קיימים גם מחקרים העוסקים בתופעת ההזדהות של חטופים עם חוטפיהם, תופעה המתעוררת ביתר שאת כשהחטוף הוא ילד והחוטף הוא דמות קרובה לו. כמובן שגם תופעה זו מקשה על ההתייחסות ועל מתן המשקל הראוי לעמדת ולרצון הילד החטוף.

 

הנה כי כן, לאור האמור לעיל, אמנת האג מתייחסת לרצונו של הילד החטוף, אולם היא עושה זאת בצורה מסוייגת, בקובעה כי בית המשפט רשאי שלא להורות על החזרת הילד למקום ממנו נחטף, אם התברר כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את דעתו ורצונו בענין. עקרון "טובת הילד", כשלעצמו, אינו מהווה חלק מהשיקולים אותם שוקל בית המשפט הדן מכח חוק אמנת האג ואף נפסק כי גם את הסייג האמור לעיל, לענין התחשבות בהתנגדותו של הילד להחזרתו, יש לפרש באופן מצומצם.

 

פועל יוצא מכל האמור לעיל הנו כי מעטים המקרים בהם ניתן למצוא התייחסות של בית המשפט לדעתו ועמדתו של הילד בענין החזרתו או אי החזרתו למקום ממנו נחטף.

 

לאחרונה אימץ בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי להפוך על פניה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה אשר דן בתביעה להחזרת ילדים - בני 10 ו-13 - שנחטפו לישראל. בית המשפט לענייני משפחה הסתמך על הסייג שבאמנה (לענין התנגדות הילד) ולנוכח גילם של הילדים ובעיקר לאחר שהשתכנע כי רצונם של הילדים (שלא לחזור למקום ממנו נחטפו) הנו אמיתי ועקבי, החליט בית המשפט (לענייני משפחה) שלא להורות על החזרתם.

 

כאמור, בתי המשפט המחוזי והעליון, אשר דנו בערעורים על החלטה זו, לא קיבלו אותה וקבעו את ההתייחסות לעמדת הילד המתנגד להחזרתו יש לעשות במקרים חריגים וקיצוניים בלבד ואף במקרים ביהמ"ש אינו חייב להתייחס לעמדה זו של הילד וזאת אם הוא סבור כי בשיקול כולל יש להעדיף את החזרת הילד על פני השארתו במקום אליו נחטף.


בית המשפט העליון קבע כי הפרמטרים המצטברים הרלוונטיים לצורך בחינת עמדתו של הילד בשאלת אי החזרתו הנם;

  1. גילו ורמת בגרותו של הילד.
  2. גיבוש רצון עצמאי של הילד לאי החזרתו למקום ממנו נחטף.
  3. קיומה של התנגדות דומיננטית וחזקה ביותר מצד הילד להחזרתו למקום ממנו נחטף. 

 

הפיכת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקביעות בתי המשפט המחוזי והעליון כמתואר לעיל ממחישים היטב את הבעייתיות והרגישות המיוחדת הנוגעת להתייחסות לעמדת הילד במסגרת ההליכים לפי אמנת האג. יחד עם זאת מציבה הפסיקה אות ברור כי גם בהליכים אלו יש לתת מקום לרצון זה של הילד ואף ליתן לכך את המשקל הראוי והאמיתי בהתאם לנסיבות הענין.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים