הביאס קורפוס - הביאו את הילד!

הביאס קורפוס - הביאו את הילד!


מאת עו"ד איתן ליפסקר

 

חתימת אמנת האג וקליטתה במערכות המשפט של ישראל ושל מדינות חברות רבות, הפכה את ההליכים להחזרת ילדים שנחטפו ממדינה חברה או למדינה חברה לפשוטים ומהירים יחסית.

בנסיבות אלו קל לשכוח את המציאות המשפטית ששררה בארץ טרם קליטת האמנה לחוק הישראלי. ואולם, כפי שיפורט להלן, גם כיום עשוי הורה שילדו נחטף לישראל או מישראל, להזקק להליכים משפטיים להחזרת הילד, שלא עפ"י חוק אמנת האג.

 

טרם קליטת אמנת האג לחוק הישראלי נדונו מקרי חטיפת קטינים לישראל וממנה בבית המשפט העליון, אשר נתן צווים שעניינם הבאת הקטין לישראל (במקרה בו נחטף הקטין לחו"ל) או מישראל (כאשר הקטין הובא לישראל מחו"ל). צווים אלו מכונים צווי הביאס קורפוס (מלטינית - הביאו את הגוף).

 

כיום, בעקבות הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, הועברה אליהם הסמכות לתת צווי הביאס קורפוס והדבר נעשה בעיקר במקרים בהם מעורבת בחטיפה מדינה שאינה חברה באמנת האג.

 

מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג. בכלל זה יבחן בית המשפט האם קיים צו או הסכם בענין המשמורת וכן האם נפגעו זכויותיו של ההורה כאפוטרופוס על הקטין ובכלל זה פגיעה בזכויות ביקור.

 

יחד עם זאת קיים הבדל של ממש במשקל הניתן לנסיבות השונות ובעיקר ביחס ובמשקל הניתן לטובת הילד. בעוד שחוק אמנת האג מציב כמטרה ראשית את החזרת הילד למדינה ממנה נחטף - שם תבדק טובתו, הרי שבהליכים בהם ניתן צו הביאס קורפוס, ניתן בבתי המשפט בישראל משקל מכריע לטובתו של הילד. לא פעם נמנע בית המשפט מלתת צו הביאס קורפוס כאשר שוכנע כי טובת הילד דורשת "השלמה" עם מעשה החטיפה.

 

עובדה זו וכן הידיעה כי מדינה שאינה חברה באמנה עשויה גם שלא לכבד צו הביאס קורפוס של בית משפט ישראלי, מחייבת לא פעם יצירתיות ופעילות לא שגרתית בהתמודדות עם מקרי חטיפה של ילדים למדינות שאינן חברות באמנה.

 

בתיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפני מספר חודשים הוגשה תביעת משמורת ע"י אב שבתו (שלא מנישואים), כבת שנתיים, גדלה עם אמה וסבלה לדעתו מטיפול בלתי הולם. טרם הגשת התביעה התקיימו בין האב לבתו הסדרי ראיה אשר לא נקבעו בהחלטה או בהסכם. בעקבות הגשת התביעה נמנעה האם מלהחזיר ארצה את הבת - עמה שהתה בחופשה אצל משפחתה באחת הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר - והיא הודיעה לאב כי אין בכוונתה לשוב עוד ארצה.

 

המדינה בה שהתה האם עם בתה אינה חתומה על אמנת האג. עובדה זו, בצירוף גילה הרך של הבת (ובמידה מסויימת גם העובדה כי לא קיים צו שיפוטי בענין משמורת / הסדרי ראיה), העמידו בספק רב את האפקטיביות של הליך למתן צו הביאס קורפוס, אשר יורה על החזרת הקטינה ארצה.

 

בנסיבות אלה החליט האב לפעול בדרך אלטרנטיבית. הוא גילה כי האם לא חיסלה את ענייניה בארץ ושיער כי במוקדם או במאוחר תגיע ארצה להסדירם. ואומנם, מעקב העלה כעבור זמן קצר כי האם הגיעה ארצה בחשאי. בשלב זה הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב יציאתה מהארץ ובנסיבות אלו נאלצה האם להדבר עם האב ולהגיע עמו להסכמות, אשר הסדירו בסופו של דבר את נושא המשמורת והסדרי הראיה באופן כולל.   


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבי
30 בינואר 2026
בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב.
הצג מאמרים נוספים