אפוטרופסות – מה חשוב לדעת?

אפוטרופסות – מה חשוב לדעת?


מינוי אפוטרופוס הוא אחד ההליכים המשפטיים הרגישים והמשמעותיים ביותר בדיני משפחה. מדובר בהליך שבמסגרתו נשללת או מוגבלת יכולתו של אדם לקבל החלטות בעצמו, ומועברת לאחר. בשל כך, החוק והפסיקה מתייחסים אליו כאמצעי שיש לנקוט בו רק כאשר אין חלופה מתאימה אחרת.


למי ממנים אפוטרופוס?

אפוטרופוס ממונה לאדם אשר נקבע לגביו, בדרך כלל על בסיס חוות דעת פסיכו-גריאטרית או רפואית אחרת, כי הוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו – כולם או חלקם. מדובר, בין היתר, באנשים הסובלים מדמנציה, ירידה קוגניטיבית משמעותית, מחלות נפש קשות או מצבים רפואיים אחרים הפוגעים בכושר השיפוט וההבנה.


סוגי אפוטרופסות

החוק מאפשר מינוי אפוטרופוס בהיקפים שונים, בהתאם לצרכיו של האדם:

  • אפוטרופוס לגוף – מוסמך לקבל החלטות בעניינים אישיים ורפואיים, לרבות טיפולים רפואיים, אשפוזים וסידורי מגורים.
  • אפוטרופוס לרכוש – אחראי לניהול העניינים הכלכליים, הכספיים והרכושיים.
  • אפוטרופוס לכל העניינים – מוסמך לפעול הן בענייני הגוף והן בענייני הרכוש, אלא אם הוגבלה סמכותו במפורש בצו המינוי.


כיצד מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?

הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. אל הבקשה יש לצרף:

  • חוות דעת רפואית פסיכו־גריאטרית עדכנית, המעידה על הצורך במינוי אפוטרופוס.
  • דו"ח עובד/ת סוציאלי/ת המתייחס למצבו של האדם ולזהות המועמד המוצע לשמש כאפוטרופוס.


בית המשפט רשאי לאפשר לבני משפחה וגורמים רלוונטיים נוספים להביע את עמדתם. בסיום ההליך יינתן צו מינוי – זמני או קבוע – ובו יפורטו סמכויות האפוטרופוס והיקפן.


חובות האפוטרופוס

אפוטרופוס מחויב לפעול לטובת האדם שמונה לו, בנאמנות ובשקיפות. עליו לדווח לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים על פעולותיו, ולקבל אישור מוקדם לביצוע פעולות מהותיות שאינן חלק מהניהול השוטף. במקרים מסוימים נדרשת גם פנייה לבית המשפט, כאשר האפוטרופוס הכללי הוא צד להליך.


ביטול או שינוי מינוי אפוטרופוס

צו מינוי אינו בהכרח סופי. ניתן להגיש בקשה לביטול או לצמצום המינוי, בדרך כלל על בסיס חוות דעת רפואית עדכנית הקובעת כי חל שיפור במצבו של האדם וכי אין עוד צורך במינוי אפוטרופוס.


האם יש חלופה לאפוטרופסות?

בעקבות הרפורמה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתן כיום לערוך ייפוי כוח מתמשך, המהווה חלופה עדיפה במקרים רבים. זהו מסמך שבו אדם כשיר קובע מראש מי יטפל בענייניו בעתיד וכיצד. בנוסף, ניתן לתת הוראות מקדימות למינוי אפוטרופוס, הקובעות מי ימונה ומה יהיו סמכויותיו.

תכנון משפטי מוקדם מאפשר שמירה מרבית על רצון האדם, צמצום פגיעה באוטונומיה שלו ומניעת סכסוכים משפחתיים בעתיד.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים