אימוץ ילדי האיטי - כיצד?

אימוץ ילדי האיטי - כיצד?

מאת עו"ד איתן ליפסקר


רעש האדמה הקשה שפקד את האיטי וגרם למותם של כמאה וחמישים אלף בני אדם, מייצר מטבעו "גלי הדף" של סוגיות משפטיות מורכבות ובהן סוגיות רבות הנוגעות לילדים. בכלל זה משמורת ואפוטרופסות על ילדים שהוריהם נהרגו, חטיפתם של ילדים תוך ניצול האסון העצום, ירושה ועוד.


רשימה זו תתמקד בנושא אפשרות אימוצם של ילדים יתומים מהאיטי וזאת על רקע דיווחים שהתפרסמו בימים האחרונים בכלי התקשורת בישראל אודות יוזמה של המדינה לאמץ בישראל ילדים מהאיטי אשר התייתמו מהוריהם עקב רעש האדמה.


בעקבות ידיעות אלו אף דווח על פניות רבות של אזרחים אשר הביעו את רצונם לאמץ ילדים אלו.


בקרב גורמים מקצועיים קיימת מחלוקת, האם אומנם "מוסד האימוץ" הוא המתאים והנכון עבור אותם ילדים אומללים, או שמא יש להעדיף לסייע להם במסגרת מקום מגוריהם ובקרב הקהילה המקומית.


יחד עם זאת ומאחר ואופציית האימוץ היא שהועמדה על הפרק, מן הראוי להציג את הדרך הפרקטית העומדת בפני מי שמעונין להשתלב ולפעול בכיוון זה.


סוגיית אימוצם של ילדים מוסדרת בחוק האימוץ והמשרד הממשלתי הממונה על הנושא הוא משרד הרווחה.


משרד הרווחה מטפל בבקשות לאמץ ילדים, המתקבלות מצד הציבור הרחב ותפקידו לסנן ולאתר את המועמדים המתאימים. הפונים מופנים לעריכת בדיקות פסיכולוגיות מורכבות לצורך הערכת תפקודם כהורים, כיום ובעתיד.


לאחר שאותרו מועמדים מתאימים עקרונית לאמץ, יש לפעול לבדיקת התאמתם והסכמתם לאימוץ הספציפי מהמדינה הזרה.


עד לפני מספר שנים היה נושא האימוץ מחו"ל בבחינת "שטח הפקר" אשר איש הישר בעיניו יעשה בו כרצונו. בדומה למדונה או אנג'לינה ג'ולי, אשר הביאו עימן מאפריקה ילדים, ניתן היה למצוא מקרים בהם הובאו לישראל ילדים ממדינות העולם השלישי וזאת ללא הליך תקין וללא פיקוח הולם. לפני מספר שנים תוקן חוק האימוץ והותקנו בו כללים לאימוץ ילדים ממדינות זרות ע"י אזרחי ישראל וזאת באמצעות עמותות מוכרות ומפוקחות, המטפלות בכל הצדדים הטכניים והמקצועיים הכרוכים בכך, כגון: יצירת קשר עם הגורמים המוסמכים לענין האימוץ במדינה הזרה, מינוי עובד סוציאלי ופסיכולוג המלווים את ההורים המאמצים ואת הילד המאומץ, רופא הבודק את מצבו ואת ההיסטוריה הרפואית של הילד ועוד.


השירות שנותנות העמותות הנו בתמורה כספית המוגבלת על פי חוק לעשרים אלף דולר, אולם קיימות הוצאות נוספות ובכללן: שהות ההורים המאמצים במדינה הזרה, הליכים משפטיים ורפואיים שונים, המשתנים ממדינה ומדינה ועוד.


בסופה של הדרך הארוכה - יש שיאמרו: ההריון הארוך - ייתן בית המשפט לענייני משפחה בישראל צו אימוץ ומשמעות הדבר כי הילד המאומץ הופך להיות ילדם של ההורים המאמצים לכל דבר וענין ובה בעת מנותקות הזכויות והחובות שיש בין הילד המאומץ לבין קרוביו הביולוגיים.   


מומלץ להעזר בליווי משפטי שוטף לכל אורך ההליך וזאת הן לצורך בחינת ההסכמים והמסמכים השונים עליהם נדרשים ההורים המאמצים לחתום במהלך ההליך, הן בכדי לוודא כי התהליך מתנהל באופן תקין בחו"ל ובישראל והן בכדי להגיש ערר בפני ועדה מיוחדת הקבועה לשם כך, במידת הצורך, על החלטות מנהליות המתקבלות תוך כדי התהליך.


יש להדגיש כי ניסיונות לעקוף את הוראות החוק ולפעול לאימוץ ילדים שלא באופן המתואר לעיל הנו עבירה פלילית ובשנים האחרונות אף ננקטו הליכים פליליים כנגד עורכי דין ו"מעכרים" אשר עסקו בנושאים אלו שלא כדין. 


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים