הסכמים וטובת הילד

הסכמים בין ההורים ועקרון טובת הילד

מאת עו"ד איתן ליפסקר

 

הנחת המוצא ביחס לכל הורה הנה כי הוא פועל לטובת ילדו. מטבע הדברים, כאשר מתערער התא המשפחתי ובפרט כאשר מצויים ההורים בעימות חזיתי, עשויים להתגלות פערים ואף סתירות גמורות בין מה שתופס כל אחד מהם כטובתו של הילד. מציאות זו, בין היתר, היא המביאה לא פעם את בית המשפט להכריע במחלוקת ולמעשה בשאלה מהי טובתו של הילד. בכך עוסקים מאמרים אחרים.

 

ואולם, לעיתים נדרש בית המשפט לעסוק בקביעת טובתו של הילד, דווקא מתוך, או בעקבות הסכמת ההורים. בכך עוסק מאמר זה.

 

חלק ניכר מסכסוכי המשפחה (ולענייננו סכסוכים בין הורים) מסתיים בהסכמים שונים. לעיתים הסכמים בלתי פורמאליים או פורמאליים למחצה (אשר לא אושרו בבית המשפט) וברוב המקרים, בהסכמים כתובים, המסדירים מכלול נושאים הנוגעים לפרידת הצדדים ובתוך כך נוגעים, כמובן, גם לילדי הצדדים. הסכמים אלו מאושרים בבתי המשפט לענייני משפחה ו/או בבתי הדין הרבניים וניתן להם תוקף של פסק דין.

 

הבעיה מתעוררת כאשר מוטל ספק, האם הביאו ההורים בחשבון - במסגרת רצונם להגיע להסדר ביניהם - את טובת הילד ביחס להסדרים שנקבעו ביניהם לגביו. סוד גלוי הוא כי במהלך הסכסוך המשפחתי, "כדאי" לא פעם לאחד הצדדים להגיע לכלל הסכם, יותר מאשר לצד האחר. כך הוא בשעה שאחד הצדדים חפץ מאוד בגירושין בעת שאין בידו עילה לאלץ את הצד האחר להתגרש, כך הוא כאשר אחד הצדדים זקוק בדחיפות לכספים שיגיעו לידיו אם בכלל רק בעוד זמן רב אם ינהל את ההליכים עד תומם וכיוצ"ב דוגמאות רבות. במקרים אלו, לעיתים, נשכח, או לפחות יורד מגדולתו, עקרון טובת הילד וכך משולבים בהסכמים אלו הוראות, לגביהן עולה השאלה עד כמה הן תואמות את עקרון טובת הילד.

 

על רקע האמור לעיל התפתחה הפסיקה הקובעת כי ילדים אינם מחוייבים אוטומטית להסכמות שבין הוריהם. הדוגמא לעקרון זה, שהנה נפוצה ועל כן מוכרת יותר, נוגעת לנושא המזונות, לגביו יבדוק בית המשפט האם נדון נושא מזונות הילדים בפני עצמו, האם נשקלו שיקולים רלבנטיים לענין ועוד. יחד עם זאת העקרון חל גם בקשת של נושאים נוספים, החל מקביעת משמורת וכלה באופי ובזרם החינוך שינתן לילד.

 

בענין שכזה דן בית המשפט העליון במקרה בו הוסכם בין ההורים כי המשמורת תנתן לאם וכי היא תעניק לילד חינוך חרדי. לימים עברה האם לקיים אורח חיים חילוני ובהתאם לכך רצתה לגדל את בנה. ברור כי במקרה שכזה קיימים מספר שיקולים סותרים; הרצון לקיים את ההסכם, הרצון לאפשר לבן לקיים אורח חיים התואם את זה של אמו, הרצון לאזן בין אורחות החיים השונים ועוד. בית המשפט הורה כי טובת הילד תקבע בהתאם להמלצות מקצועיות, אשר תמכו, במקרה זה, בשילובו של הילד המערערת החינוך הממלכתי דתי.

 

חשוב לציין כי אף שבית המשפט לענייני משפחה אמור לבדוק את פרטי ההסכם ומידת התאמתם לעקרון טובת הילד, טרם אישור ההסכם, הרי שבפועל לא תמיד אפשרי הדבר ולעיתים, כפי שאירע בדוגמא שלעיל, מתרחשים השינויים - בעטיים יש לבדוק את טובת הילד - רק לאחר חתימת ההסכם ואישורו.

 

בצד כל האמור לעיל חשוב לזכור - בבואנו לבחון את טובת הילד אל מול הסדרים שנקבעו ביחס אליו בהסכם שבין ההורים - כי מעבר לחשיבות הנודעת לעקרון כיבוד הסכמים כשלעצמו, הרי שלעיתים קרובות, עצם העובדה כי ההורים משכילים להסדיר את המחלוקות שביניהם בהסכמה ומבלי להגרר להליכים משפטיים ממושכים וסוערים, היא כשלעצמה מהווה צעד חשוב ביותר מבחינת טובת הילד. 


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים