משמורת משותפת - טובה לילדים?

אורח החיים המודרני והעובדה כי כמעט כל אשה יוצאת בימינו לעבודה, לעיתים קרובות במשרה מלאה, גורמת למעורבות גוברת והולכת של הבעל / האב בחייהם ופעילותם היומיומית של הילדים.

 

האידיליה המשפחתית, הנפגעת כמובן עם התפרקות התא המשפחתי בתהליך הגירושין / פרידה, נפגעת במיוחד בהקשר זה של יחסי אבות-ילדים. הסיבות לפגיעה זו הנן מגונות ומורכבות ובהן, בין היתר, חזקת הגיל הרך בה יעסוק מאמר נפרד. יחד עם זאת התוצאה הסופית הנה, בדרך כלל, מערכת בה גדלים הילדים אצל אמם, בעוד האב רואה אותם לפרקי זמן מוגבלים ומוגדרים.

 

על רקע זה התפתחה בשנות ה-60 וה- 70 של המאה העשרים עמדה משפטית-חברתית אשר דגלה במשמורת משותפת, היינו מערכת בה בני זוג גרושים / פרודים מגדלים את ילדיהם באופן שוויוני, כאשר הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה אצל כל הורה ויש להם, בהגדרה, שני בתים.

 

במהלך השנים, משנצבר די נסיון ומחקר לגבי תוצאות מערכות אלו, התברר כי המשמורת המשותפת אינה תמיד מתכון להצלחה. מחקרים הראו כי יישום נרחב וקשיח של מדיניות משמורת משותפת הוביל לפגיעה משמעותית בילדים, אשר נחשפו לחוסר יציבות מתמשכת בחייהם, תוך הקרבת טובתם ועניינם על מזבח הנוחות והמאוויים של הוריהם.

 

נסיון זה הוביל למסקנה, המאפיינת את המצב המשפטי השורר כיום בישראל, לפיו הסדר של משמורת משותפת מתאים רק למיעוט המקרים ובתנאים מוגדרים, שנסקור להלן. 

 

  • מערכת היחסים שבין ההורים - פרמטר זה הנו הראשון בחשיבותו.
    אכן, ניתן לצפות כי בני זוג הנפרדים זה מזה אינם עושים זאת על רקע אהבה יתירה. יחד עם זאת יש הבדל רב משמעות בין פרידה סוערת, מלווה בהשמצות, שלילת האחר ותקשורת גרועה, לבין פרידה באופן מבוקר, תוך שמירה הדדית על הדמויות ההוריות ועל ערוצי תקשורת טובה ורציפה בין ההורים.

  • מקום המגורים 
    אין דומה זוג הורים המתגורר בסמיכות גיאוגרפית זה לזה, לזוג הורים שעם הפרידה עובר כל אחד מהם לגור במרחק האחד מהשני. אכן, לא ניתן להגדיר נוסחת מרחק או זמן שמעבר לה לא ניתן לקיים משמורת משותפת, אולם יש לזכור כי משמעות המשמורת המשותפת הנה ניידות גבוהה מאוד של הילד בין ההורים ולא פחות חשוב (מנקודת מבטו של הילד), בין שני הבתים בהם הוא חי. לא ניתן לקיים ולייצב מערכת שכזו כאשר כל מעבר כרוך בנסיעה או פרוצדורת מעבר משמעותית.

  • גיל הילדים
    ככלל, ככל שעולה גילם של הילדים, כך אפשרית ומתאימה יותר מבחינתם מערכת של משמורת משותפת. תינוקות וילדים רכים סובלים יותר מהמימד המסויים של חוסר היציבות והקביעות הנלווה למערכת זו, בעוד ילדים בוגרים יותר מסוגלים להבין ולהתמודד עם כך ביתר הצלחה.   

 

חשוב לציין כי הפרמטרים האמורים לעיל אינם קשיחים ובוודאי שאינם מייצגים את התמונה כולה. לעיתים קרובות נעזר בית המשפט, בבואו לקבוע הסדר משמורת משותפת או אף לאשר הסדר שכזה, אליו הגיעו ההורים בהסכמה, בחוו"ד מקצועית באשר לסיכויי הצלחתו או מידת התאמתו לזוג ההורים והילדים שבנדון.

 

דומה כי הנקודה החשובה ביותר, הפותחת ומסכמת נושא זה, הנה טובתם של הילדים הספציפיים, אשר את עניינם יש לראות כאשר מחליטים על יישום משמורת משותפת. 


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים