משמורת משותפת – מאפשרות חריגה לנורמה?

משמורת משותפת – מאפשרות חריגה לנורמה?

מאת: עו"ד איתן ליפסקר

 

סוגיית המשמורת על הילדים הנה מהנושאים הבסיסיים והמהותיים ביותר הנוגעים לתהליך התפרקות התא המשפחתי בתהליך הגירושין / פרידה. בישראל הוסדרה סוגיה זו במהלך העשורים הקודמים תוך נטיה בולטת להעניק את המשמורת על הילדים לאם בעוד לאב נקבעים הסדרי ראיה במהלכם הוא שוהה עם הילדים לפרקי זמן מוגבלים ומוגדרים. הסדרים אלו הושפעו מהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקבעו כי בגילאים צעירים ובהעדר נסיבות יוצאות דופן יש לתת את המשמורת בילדים בידי האם. הוראה זו זכתה לכינוי "חזקת הגיל הרך".

 

בהתחשב בעובדה כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נחקק בתחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת, ניתן להבין כי הנורמות החברתיות שהיו מקובלות בשעתו, השתנו לא מעט במהלך השנים שחלפו מאז. כך, למשל, אורח החיים המודרני המאפיין חלקים נרחבים של המשפחות החיות כיום בישראל כולל את העובדה כי כמעט כל אשה יוצאת לעבודה ולעיתים קרובות מדובר בעבודה במשרה מלאה. עובדה / עבודה זו גורמת מטבע הדברים למעורבות גוברת והולכת של הבעל / האב בחייהם ופעילותם היומיומית של הילדים.

 

על רקע זה הלכה והתגברה בשנים האחרונות הביקורת על "חזקת הגיל הרך" תוך טענה כי יש לבחון כל מקרה לגופו ובוודאי שלא לתת עדיפות גורפת ומוקדמת לאפשרות משמורת הילדים בידי האם.

 

האפשרות המועדפת - כך לדעת חלק ממבקרי "חזקת הגיל הרך" – הנה "משמורת משותפת" היינו מערכת בה בני זוג גרושים / פרודים מגדלים את ילדיהם באופן שוויוני, כאשר הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה אצל כל הורה ויש להם, בהגדרה, שני בתים. בעבר, עד לא מכבר, היתה אופציית "המשמורת המשותפת" נדירה בישראל והיא יושמה במקרים נדירים וחריגים יחסית, בעיקר כאשר היחסים שבין ההורים היו תקינים ויציבים, המגורים של שני ההורים היו באיזור גיאוגרפי סמוך ובד"כ גם כאשר גיל הילדים היה פחות צעיר. 

 

ואולם, הביקורת המתמשכת על "חזקת הגיל הרך" עשתה את שלה והמלצות ועדה מקצועית ("ועדת שניט") אכן המליצו על ביטול החזקה ומעבר לעקרון של "אחריות הורית משותפת", עקרון המושפע ומקורב למערכת של משמורת משותפת.

 

על אף שהחוק עצמו טרם שונה, הרי שההמלצות הנ"ל כבר משפיעות במידה רבה על שירותי הרווחה, המעורבים בכל תיק משפטי בו קיים סכסוך סביב נושא המשמורת. כך אירע שבשנתיים האחרונות החלו שירותי הרווחה להמליץ באופן נרחב לערכאות השיפוטיות הדנות בנושאי המשמורת על הסדרי משמורת וראיה שמשמעותם בפועל הנה משמורת משותפת (גם אם לא תמיד נאמר הדבר במפורש).

 

מנגד, הולכת וגוברת הביקורת על המלצות אלו ועל אופן יישומם שכן הניסיון המצטבר מעיד כי המשמורת המשותפת אינה תמיד מתכון להצלחה וכי יישום נרחב וקשיח של מדיניות משמורת משותפת הוביל לפגיעה משמעותית בילדים, אשר נחשפו לחוסר יציבות מתמשכת בחייהם, תוך הקרבת טובתם ועניינם על מזבח הנוחות והמאוויים של הוריהם. בהקשר זה יש לזכור כי הסדרי משמורת משותפת הכוללים העברות רבות ותכופות של הילדים מהורה אחד למשנהו, עלולה לחשוף את הילדים לאיבה הרבה השוררת לא פעם בין הורים הנתונים ב"מלחמת גירושין", שלא לדבר על עצם הנסיעות המרובות הנלוות לא אחת להסדרים שכאלה. ביקורת נמתחת גם על יישום משמורת משותפת בגילאים צעירים מאוד, כאשר מבחינת הילד, קיימת חשיבות רבה ליציבות וקביעות המקום בו הוא ישן.

 

הח"מ סבור כי יישום נרחב וקיצוני מידי של המלצות "ועדת שניט" עלול אכן להביא לפגיעה של ממש בטובתם של ילדים, אשר על שמירתה מופקדים לא רק הוריהם אלא גם שירותי הרווחה ובתי המשפט הנדרשים להכריע בסוגיה. עקרון המשמורת המשותפת הנו אכן אידיאל, אולם מעצם טיבו וטבעו אין הוא מתאים לרוב רובם של סכסוכי הגירושין ויישומו באופן נרחב אף עלול לעודד הליכים משפטיים. הדרך הנכונה יותר הנה לבחון את נושא המשמורת בשמרנות זהירה, מבלי לבצע "מהפכות" ותוך הימנעות מניסיון "התאמה" של המציאות ל"אידיאל" שאינו תמיד בר מימוש.


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים