צו עיכוב יציאה כנגד תושב חוץ
עיכוב יציאה מן הארץ – במסגרת תביעת מזונות – כנגד תושב חוץ
תמ"ש (ת"א) 22190/04 (בש"א 8570104) כ' ג' נ' נ' ש' (בן-ארי, 25.10.2004)
התובעת הגישה תביעה לחיוב במזונות אישה כנגד בעלה (הנתבע), אשר הינו תושב חוץ. במסגרת התביעה, הוצא כנגד הנתבע צו עיכוב יציאה מן הארץ לבקשת התובעת.
לטענת התובעת, יש להותיר את הצו על כנו מאחר וממילא ניתן היה להוציא את הצו גם בהעדרו של הנתבע מן הארץ.
לטענת הנתבע, יש לו די עתודות כלכליות בישראל, אין לו כוונה שלא לחזור לישראל, וממילא מדובר בתביעה למזונות אישה ולא למזונות קטינים.
בית המשפט קבע כי לא נמצאה ראיה שיהיה בה להעיד על התחמקות של הבעל מחובותיו ו/או על כוונתו שלא לשוב לישראל. בנוסף, ניתוח של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מעלה כי כוונתו של מתקין התקנות הייתה לעכב את מי שנמצא בישראל ומבקש לצאת ממנה ולא מי שמקום הימצאו הקבוע הוא בחו"ל. הלכות ישנות בדבר עיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ צריכות להתפרש לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שלא ניתן לעכב את יציאתו של תושב זר אלא רק במקרים מיוחדים, כלומר, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שירשמו, שכן לא די בעובדה שמדובר בתביעת מזונות כדי לעכב את יציאתו של תושב-חוץ מן הארץ.
בקשת התובעת כי הנתבע יעמיד ערבים וערבון כספי בתמורה להסרת צו עיכוב היציאה מן הארץ נדחתה.
לקריאת ההחלטה,
לחצו כאן














