מלחמה לא קונבנציונלית בסרבנות גט

מלחמה לא קונבנציונלית בסרבנות גט

לאחרונה עלתה לכותרות פרשת עגינותה של אשה חרדית שננטשה בישראל לפני למעלה מעשור לאחר שלקתה באירוע מוחי ואשר בעלה, המצוי בארה"ב, מעגן אותה ומסרב לתת לה גט. בימים האחרונים חזרה הפרשה לראש סדר היום עת הורה בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (בראשות הדיין שלמה שטסמן) על מאסר אביו של הבעל בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט וזאת לאחר ששוכנע כי הוא העומד מאחורי הפרת פסק הדין המחייב את הבעל לתת גט לאשה.

 

הפרשה מאירה תחום משפטי הלכתי מורכב, שאינו מוכר לרבים ועניינו האמצעים העומדים לרשות בית הדין לצורך כפיית מתן / קבלת גט.

 

ראשית יש להבהיר כי מבחינת דרישות ההלכה, פעולת מתן הגט בידי הבעל, כמו גם קבלת הגט בידי האשה חייבת להיעשות מרצון. עובדה זו היא העומדת ביסוד האפשרות ליצירת סחטנות סביב נושא מתן / קבלת הגט, שכן הבעל / האשה יכולים לטעון כי מתן / קבלת הגט אינם נעשים מרצון ועל כן הגט פסול.

 

מבחינה היסטורית התמודדה ההלכה עם בעיה זו בעיקר בעזרת הכלל ההלכתי; "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" – כלומר, שליחי בית הדין מלקים את הבעל (במקרה שהוא חויב לתת גט לאשתו ומסרב לעשות כן) עד שיתרצה לתת את הגט. 

 

מובן מאליו כי יכולתו של בית הדין להפעיל עונשי מלקות על סרבני גט לא היתה אפשרית בכל עת והיא הושפעה ממידת עצמאותו ומהסביבה המשפטית הכללית בה פעל. מטבע הדברים, בשיטה המשפטית הישראלית לא ניתנה בידי בית הדין הרבני הסמכות לאכוף את מתן / קבלת הגט באמצעות מלקות ועל כן פותחו כלים חלופיים.

 

כלים אלו, המתבססים אף הם על פתרונות הלכתיים שהופעלו בעבר, מכונים "כפיה עקיפה" – היינו נקיטת פעולות אשר תיצורנה תמריצים למתן / קבלת הגט בהתאם להוראות בית הדין. מבחינה היסטורית הכלי המרכזי שננקט בדרך זו היה החרם. ברור כי אמצעי זה היה אפקטיבי בקהילות קטנות ומגובשות אשר התאפיינו באורח חיים דתי.

 

כאמור, בשיטת המשפט הישראלית אומצה דרך הכפיה העקיפה כפתרון הראוי לאכיפת מתן / קבלת הגט. האמצעים שנבחרו לצורך ביצוע כפיה עקיפה הותאמו לאורח החיים המודרני והם כוללים; שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, שלילת הזכות להחזיק בחשבון בנק, שלילת הזכות לעסוק במקצועות מסוימים, חיוב / שלילת מזונות ואף מאסר לתקופות קצובות המתחדשות מפעם לפעם כל עוד הסירוב עומד בעינו.

 

בעבר התפרסם יחיא אברהם אשר ישב בכלא למעלה משלושים שנה, מאז שנות הששים ועד למותו, עקב סירובו לתת גט לאשתו. אולם, ככלל, נמתחה ביקורת רבה על בתי הדין הרבניים בגין הססנותם לפעול לכפיית מתן / קבלת הגט בהתאם לסמכויות שהוענקו להם בידי המחוקק הישראלי.

 

עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה.

 

כדוגמא לכך ניתן להצביע על החלטת בית הדין הרבני לעכב יציאה מהארץ של תושב זר שעיגן את אשתו בכדי שייתן גט לאשתו – אף היא תושבת זרה – מתוך הבנה כי בית הדין הרבני בישראל הוא הערכאה המשפטית היחידה בעולם שיש בידיה לכפות את הבעל לשחרר את האשה מעגינותה. יצוין כי דווקא בג"צ הוא שמנע מבית הדין לפעול וזאת על בסיס קביעה כי בית הדין נעדר סמכות היות והצדדים אינם אזרחי ותושבי ישראל.

 

דוגמא נוספת הנה החלטת בית הדין הרבני להאריך את מאסרו של בעל סרבן גט וזאת ללא הגבלה, עד למתן הגט.

 

לפני כחודש הורה בית הדין הרבני על נידוי והחרמה של בעל סרבן גט וכן התיר לפרסם את שמו ותמונתו. חשוב להדגיש כי מטרת ההחלטה אינה רק הפעלת לחץ על הבעל עצמו, אלא מהווה מסר תקיף כלפי החברה והקהילה שסביבו, לבל תעודד ואף תשלים עם אי ביצוע פסק דין המורה לבעל לתת גט לאשתו.

 

הפרשיה האחרונה מסמנת אפוא את המשך המגמה לפעול בנחרצות כנגד פעולת העיגון, שאינה רק בעיה משפטית, אלא תופעה חברתית שיש למגרה. במקרה זה מתמודד בית הדין עם העובדה כי הבעל אינו בארץ וממילא לא ניתן להפעיל כלפיו את אמצעי האכיפה העקיפה האמורים לעיל. בית הדין הרבני לא פטר את עצמו בכך, ומשבדק ומצא כי אביו של הבעל הוא העומד מאחורי סרבנות הגט וטירפוד פסק הדין שחייב את הבעל לתת גט לאשתו, פעל בהחלטיות ובאופן ראוי להערכה באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותו והורה על מאסרו של האב לתקופה קצובה וזאת כסנקציה על בזיון בית הדין ולצורך קיום וביצוע פסק הדין.

 

כאמור, מדובר במסר חשוב, לא רק ברמה המשפטית, אלא אף ברמה הציבורית. מסר המופנה לא רק כלפי סרבן הגט, אלא אף כלפי הסביבה המשפחתית והחברתית המגבה אותו. יש לקוות כי בית הדין הרבני הגדול ובית המשפט העליון לא יפגעו ולא יקהו מסר חשוב זה.    


הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול
30 בינואר 2026
הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו.
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתו
30 בינואר 2026
לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף
30 בינואר 2026
כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועב
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו.
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולי
30 בינואר 2026
מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעבר
30 בינואר 2026
אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת.
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונ
30 בינואר 2026
אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב.
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של
מאת Gil Dor 30 בינואר 2026
ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם.
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם
30 בינואר 2026
האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום
30 בינואר 2026
אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש.
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים,
30 בינואר 2026
אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות.
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים)
30 בינואר 2026
הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו.
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגיר
30 בינואר 2026
בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית.
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך
30 בינואר 2026
בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נ
30 בינואר 2026
בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.
הצג מאמרים נוספים