https://www.lip-law.co.il https://irp.cdn-website.com/84003f53/dms3rep/multi/eitan2.png https://www.lip-law.co.il https://www.lip-law.co.il/my-post52811d78 הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אין עקיפת סמכות באמנת האג </span> </h1> <p> <span> עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אמנת האג, עליה חתומות למעלה משמונים מדינות (מרבית מדינות המערב) נועדה לפעול להחזרה מהירה של ילדים אשר נחטפו או לא הוחזרו למקום מגוריהם הרגיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בהתאם לנוהל, על ההורה המעונין בהחזרת הילדים או מוסדות המדינה בה הוא גר (לצורך מאמר זה: "המדינה המבקשת") להגיש בקשה להחזרת הילדים למקומם הרגיל לבית המשפט במדינה בה הם מצויים בפועל, (לצורך מאמר זה: "המדינה המתבקשת"). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית משפט זה דן בתיק בהתאם לכללים הקבועים באמנה ובהתאם לפסיקת בתי המשפט שהצטברה בנושא ומחליט האומנם חלה האמנה על הענין שבפניו והאם יש להורות על החזרת הילדים למקום ממנו הועברו או אליו לא הוחזרו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חשוב להדגיש כי למרות שבית המשפט במדינה המתבקשת יכול להיעזר בהחלטות שניתנו בבית המשפט במדינה המבקשת או לבקש כי תינתן חוות דעתו המשפטית של בית המשפט במדינה המבקשת על תחולת האמנה במקרה שנדון בפניו, הרי שהסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענין חזרת הילדים עפ"י האמנה נתונה אך ורק לבית המשפט במדינה המתבקשת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בהתאם לכך, הורה המבקש את חזרת הילדים - אשר סורבה בקשתו בידי בית המשפט במדינה המתבקשת – אינו יכול "לעקוף" את החלטת בית המשפט ולבקש החלטה שיפוטית זהה בבית משפט בארצו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מטבע הדברים, העיסוק באמנה בינלאומית, אשר מעורבות ביישומה ובהפעלתה מדינות שונות ובהן רשויות שיפוטיות שונות, עשויה להניב "התנגשויות" בנושא סמכות, פרשנות, קביעת עובדות ועוד כיוצ"ב. על כן חשוב מאוד לשמור על גדרי הסמכות ועל הנוהל התקין בהפעלת האמנה ולא לאפשר פעולות המיועדות לעשות בה שימוש לרעה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בענין זה ניתן לאחרונה פסק דין מענין בבית המשפט המחוזי (רמ"ש (לוד) 20178-11-14) ובו הורה בית המשפט כי יש לסלק על הסף תביעה להחזרת ילדים לארה"ב, לאחר שבית המשפט בישראל פסק בהליך קודם כי אין להחזירם טרם קיום תנאים מסוימים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ראשיתה של העלילה בעתירת אב להחזרת ילדיו לארה"ב. עתירה זו נסתיימה בפסק דין אשר קבע כי טרם חזרת הילדים יש למלא תנאים מסוימים. האב לא היה שבע רצון מפסק הדין שניתן בישראל ובמקום למלא אחר הוראותיו פנה לבית המשפט בארה"ב וביקש כי יינתן פסק דין המורה על חזרת הילדים לארה"ב בהתאם לאמנת האג וללא כל תנאי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> משנעתר בית המשפט בארה"ב למבוקשו של האב וקבע כי הוראות אמנת האג הופרו וכי יש להחזיר את הילדים לארה"ב לאלתר, שב האב ופנה לבית המשפט בישראל בעתירה חדשה בהתאם לאמנה וביקש כי בית המשפט יורה על החזרת הילדים לארה"ב בהתאם לפסק הדין שניתן שם.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האם טענה כי מדובר בניסיון לעקוף את סמכות בית המשפט בישראל, באמצעות הליכים מקבילים ובלתי מוסמכים שנקט האב בארה"ב וכי הדבר מהווה שימוש לרעה בהליכי האמנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת האם וקבע כי הסמכות לדון בנושא חזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל נתונה לבית המשפט בישראל. בית המשפט קבע הפניה לבית המשפט בארה"ב - בכדי שייתן פסק דין הקובע כי הופרו הוראות האמנה ובכדי שיורה על החזרת הילדים לארה"ב - מהווה עקיפה פסולה של רשויות השיפוט בישראל וכן מהווה שימוש פסול באמנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בצעד נדיר הורה אפוא בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה להחזרת קטינים חטופים תוך העברת מסר ברור כי אין לאפשר שימוש פסול באמנה ואין לאפשר עקיפה של סמכות בית המשפט בישראל לדון ולהכריע בהתאם לאמנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר ייצג את האם. </strong> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:34:59 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post52811d78 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-poste0bcf999 לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אמנת האג – וסוגיית הנזק העלול להגרם לילד </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> לאחרונה התפרסם פסק הדין בתיק בו נדונה חטיפת ילדה כבת חמש מארה"ב לישראל. האב החוטף טען כי אין להורות על החזרת הילדה לידי אמה בארה"ב שכן היא חוותה בידיה אלימות והזנחה והדבר עלול לגרום לה נזק חמור. בסופו של דבר, לאחר בדיקת הטענות וזאת גם באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, דחה בית המשפט את הטענות והורה על החזרת הבת לידי אמה במקום מגוריה הרגיל בארה"ב.  </span> </p> <p> <span> סופו הטוב של הסיפור, מבחינתן של הבת ואמה, אינו מובן מאליו והוא נובע במידה רבה מיישומה המוצלח של אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 1980 בהאג ומטרתה להלחם בתופעה של העברת ילדים ממדינה בה הם חיים למדינה אחרת בידי אחד מהוריהם וזאת באופן חד צדדי וללא הסכמת ההורה האחר. תופעה זו ידועה בשמה העממי "חטיפה" והאמנה הנ"ל זכתה לכינוי "אמנת האג". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאמנת האג הצטרפו ישראל ומרבית מדינות המערב וחתומות עליה כיום כשמונים מדינות. מטרתה האמנה לשים קץ לתופעת החטיפות באה לידי ביטוי במספר אופנים: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <ol> <li> <span> האמנה מגבילה את שיקול הדעת של בתי המשפט במדינות החברות והיא קובעת כי במקרה של חטיפה, בית המשפט חייב להורות על החזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל, למעט במקרים חריגים ביותר. חריג שכזה הוא נזק חמור שייגרם לילד אם יוחזר למקום מגוריו הרגיל וזו אכן היתה טענת האב החוטף. טענה זו יכולה היתה להתקבל רק אם היה האב מוכיח כי עצם החזרתה של הבת לארה"ב תעמיד אותה בסכנה חמורה. מקרה זה, לא זו בלבד שהאב לא הוכיח טענה זו, אלא שהתברר כי עצם הטענות שהעלה כנגד האם בנוגע לאלימות כלפי הבת אינן נכונות. </span> </li> <li> <span> האמנה גם קובעת סדרי דיון ייחודיים ומהירים המיועדים לאפשר את סיום הליכים באופן מהיר ויעיל, מבלי שמעשה החטיפה יהפוך לעובדה קיימת שקשה לשנותה. באופן זה, ההליכים בתיק חטיפה הנדון בישראל נמשכים בד"כ כארבעה עד ששה חודשים (בערכאה הראשונה). מדובר בפרק זמן קצר משמעותית מהליכים דומים בסכסוכים משפחתיים. גם ערכאות הערעור פועלות במהירות (ערעור ניתן להגיש תוך 7 ימים בלבד). אכן, במקרה של הבת נקט האב בתרגילים שונים בכדי להביא להארכת ההליכים, אולם בית המשפט פעל באופן נחרץ, לרבות עירוב משטרת ישראל, בכדי לשים קץ לתופעה זו שכללה כאמור גם ניסיון להבריח את הבת למנזר בבית לחם.      </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט לענייני משפחה בישראל קבע אם כן שמקום מגוריה הרגיל של הבת היה ונותר בארה"ב, ממנה נחטפה בידי אביה ועל כן הורה על החזרתה לארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב להדגיש כי ההליך המשפטי המתקיים עפ"י אמנת האג אינו מיועד לדון ולהכריע בסוגיית המשמורת על הבת אלא רק לקבוע היכן עליה להמשיך בחייה. על כן בנסיבות מסוימות עשוי היה להתכן גם מצב בו בית המשפט בישראל היה מורה על החזרת הבת לארה"ב תחת פיקוח שירותי הרווחה שם, עד אשר יקבע בית המשפט בארה"ב לידי מי יש להחזיר את הבת בפועל. <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:32:29 GMT https://www.lip-law.co.il/my-poste0bcf999 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post5a87132a כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אמנת האג ורצונו של הילד </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במאמרים קודמים נדונה סוגיית רצונו של הילד ושמיעת דעתו בהקשרים ובנושאים שונים. צויינה התחזקות המגמה הברורה, הדוגלת במתן חשיבות (ובמה) לרצונו ולדעתו של הילד, כחלק מהתבססות מערכת זכויותיו של הילד, בכלל ושל זכויותיו של הילד במסגרת ההליכים המשפטיים, בפרט.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נשאלת השאלה מה מקומו של רצון הילד ושל עמדתו, כאשר המדובר באקט בו הועבר הילד, (בד"כ) ע"י אחד מהוריו, ממקום מגוריו הרגיל, אל מדינה אחרת - מעשה המוגדר (בתנאים מסויימים, כמפורט במאמר נפרד) כ"חטיפה" ואשר הטיפול המשפטי בו מתנהל במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, המכונה בלשון עממית "חוק אמנת האג". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השאלה אודות מקומו ומשקלו של רצון הילד מתעוררת במקרה זה, באופן שונה מכפי שהדבר נעשה בסכסוכי משמורת "רגילים", משום שמטרת החזרת הילד למקום ממנו נחטף בהתאם לחוק אמנת האג אינה כוללת הכרעה ודיון בשאלת טובתו של הילד החטוף או בשאלות עובדתיות שונות הנוגעות לנושא המשמורת. מטרת החוק ממוקדת בהחזרת הילד למקום ממנו נחטף, כדי שבית המשפט המוסמך באותו המקום ידון ויכריע בנושא המשמורת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בנסיבות אלו, קטן, לכאורה, הצורך או המקום בשמיעת עמדתו ודעתו של הילד (לגבי החזרתו / אי החזרתו) שהרי דעתו תשמע בהליך הרלוונטי - הוא הליך המשמורת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יתירה מזו, כאשר מדובר בחטיפה ובהעברת הילד ממדינה למדינה, ללא הסכמת ההורה השני, חולפת לעיתים תקופה של שבועות ואף חודשים בהם נתון הילד לשליטה ולחשיפה בלעדית לדעותיו ורצונותיו של ההורה החוטף (חשיפה אותה אף ניתן להגדיר במקרים מסויימים "שטיפת מח") וממילא מתגבר החשש - הקיים תמיד, כפי שצויין במאמרים קודמים - כי "עמדת" ו"רצון" הילד אינם אלא עמדתו ורצונו של ההורה החוטף. קיימים גם מחקרים העוסקים בתופעת ההזדהות של חטופים עם חוטפיהם, תופעה המתעוררת ביתר שאת כשהחטוף הוא ילד והחוטף הוא דמות קרובה לו. כמובן שגם תופעה זו מקשה על ההתייחסות ועל מתן המשקל הראוי לעמדת ולרצון הילד החטוף. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הנה כי כן, לאור האמור לעיל, אמנת האג מתייחסת לרצונו של הילד החטוף, אולם היא עושה זאת בצורה מסוייגת, בקובעה כי בית המשפט רשאי שלא להורות על החזרת הילד למקום ממנו נחטף, אם התברר כי הילד מתנגד להחזרתו וכי הוא הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את דעתו ורצונו בענין. עקרון "טובת הילד", כשלעצמו, אינו מהווה חלק מהשיקולים אותם שוקל בית המשפט הדן מכח חוק אמנת האג ואף נפסק כי גם את הסייג האמור לעיל, לענין התחשבות בהתנגדותו של הילד להחזרתו, יש לפרש באופן מצומצם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> פועל יוצא מכל האמור לעיל הנו כי מעטים המקרים בהם ניתן למצוא התייחסות של בית המשפט לדעתו ועמדתו של הילד בענין החזרתו או אי החזרתו למקום ממנו נחטף. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לאחרונה אימץ בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי להפוך על פניה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה אשר דן בתביעה להחזרת ילדים - בני 10 ו-13 - שנחטפו לישראל. בית המשפט לענייני משפחה הסתמך על הסייג שבאמנה (לענין התנגדות הילד) ולנוכח גילם של הילדים ובעיקר לאחר שהשתכנע כי רצונם של הילדים (שלא לחזור למקום ממנו נחטפו) הנו אמיתי ועקבי, החליט בית המשפט (לענייני משפחה) שלא להורות על החזרתם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאמור, בתי המשפט המחוזי והעליון, אשר דנו בערעורים על החלטה זו, לא קיבלו אותה וקבעו את ההתייחסות לעמדת הילד המתנגד להחזרתו יש לעשות במקרים חריגים וקיצוניים בלבד ואף במקרים ביהמ"ש אינו חייב להתייחס לעמדה זו של הילד וזאת אם הוא סבור כי בשיקול כולל יש להעדיף את החזרת הילד על פני השארתו במקום אליו נחטף. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט העליון קבע כי הפרמטרים המצטברים הרלוונטיים לצורך בחינת עמדתו של הילד בשאלת אי החזרתו הנם; </span> </p> <ol> <li> <span> גילו ורמת בגרותו של הילד. </span> </li> <li> <span> גיבוש רצון עצמאי של הילד לאי החזרתו למקום ממנו נחטף. </span> </li> <li> <span> <span> קיומה של התנגדות דומיננטית וחזקה ביותר מצד הילד להחזרתו למקום ממנו נחטף.  </span> </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הפיכת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקביעות בתי המשפט המחוזי והעליון כמתואר לעיל ממחישים היטב את הבעייתיות והרגישות המיוחדת הנוגעת להתייחסות לעמדת הילד במסגרת ההליכים לפי אמנת האג. יחד עם זאת מציבה הפסיקה אות ברור כי גם בהליכים אלו יש לתת מקום לרצון זה של הילד ואף ליתן לכך את המשקל הראוי והאמיתי בהתאם לנסיבות הענין. <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:29:55 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post5a87132a אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post5079fcfd אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> האם הסכמה מוקדמת להגירה תמנע את הפעלת אמנת האג? גישות שיפוטיות שונות </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל, האמנה קובעת נחרצות כי מרגע שנקבע כי ילד הועבר ממקום מגוריו הרגיל או לא הוחזר אליו, חובה על בית המשפט להורות על החזרתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> החריגים לקביעה זו הנם מועטים ומצומצמים. אחד מהם מכונה "חריג ההסכמה" ומשמעותו הנה כי במקרה של הסכמה מוקדמת להעברת הקטין ממקום מגוריו הרגיל אל מקום חדש, הרי שבית המשפט לא יהיה חייב להורות על החזרתו למקום מגוריו הרגיל כאשר ההורה שנתן את ההסכמה חזר בו ממנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דוגמה שכיחה יחסית להסכמה שכזו הנה תוכנית של הורים להגר ביחד עם ילדיהם למדינה חדשה, כאשר לאחר ביצוע ההגירה חוזר בו אחד מהם מרצונו להגר ומבקש לחזור עם הילדים למקום המגורים הקודם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> השאלה המשפטית הנה מהי "נקודת האל חזור" בהליכי ההגירה ובמילים אחרות; מתי יש לראות את הליכי ההגירה כהסכמה המצדיקה את אי הפעלת אמנת האג ומתי יש לראות הליכים אלו כ"אופציה" שאינה שוללת מההורה המהגר את הזכות לחזור עם הילדים למקום המגורים המקורי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאחרונה ניתנו שני פסקי דין בשני תיקים שונים אשר עסקו בתשתית עובדתית דומה; משפחה תכננה וביצעה הליך הגירה-עליה מחו"ל לישראל. זמן קצר לאחר ההגעה לישראל, חזר בו אחד ההורים מהרצון להשתקע בישראל וטען כי יש להחזיר את הילדים למקום מגוריהם הקודם וזאת בהתאם להוראות אמנת האג. בתי המשפט לענייני משפחה הגיעו למסקנות שונות בכל אחד מהמקרים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במקרה הראשון דן בית המשפט למשפחה בקריות בעתירתו של אב אשר טען כי למרות שחתם על מסמכי עליה לארץ ואף שקיבל מענק קליטה עם הגעתו לישראל בחודש מרץ 2014, הרי שהוא לא התכוון להגר לישראל ולהעביר אליה את מקום מגורי הילדים וכי על בית המשפט להורות על השבתם למקום מגוריהם הקודם, כפי שביקש האב מהרשות המרכזית כבר בחודש אוקטובר 2014. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט קבע כי המהלכים המקדמיים שנקט האב ביחד עם האם מלמדים כי הוא רצה לעלות לישראל וכי גם אם סביר להניח כי האב לא היה נחוש בדעתו להישאר לחיות בארץ אלא רק כדי לבחון אפשרות זו, הרי שמרגע שהגיעו הילדים לישראל, הפכה זו למקום מגוריהם הרגיל ואין להורות על העברתם למקום מגוריהם הקודם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרה השני דן בית המשפט למשפחה בטבריה בעתירת אם להורות על החזרת ביתם המשותפת לארה"ב, לאחר שהגיעה לישראל ביחד עם הבת והאב בחודש יוני 2014. את בקשתה להורות על החזרת הבת הגישה האם לרשות המרכזית כחודשיים לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2014, כאשר חזרה לבדה לארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט קבע כי למרות שהן הבת והן האם הגיעו לישראל בהסכמה, הרי שלאור העובדה כי השהות המשותפת בישראל היתה קצרה, הרי שיש לתת יותר משקל לכוונת הצדדים. לאור בחינה זו הגיע בית המשפט למסקנה כי למרות שהצדדים רשמו את הבת לבית הספר בישראל, הרי אין לראות בהגעה לישראל כשינוי משום מגוריה הרגיל של הבת והוא נותר בארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ההבדל המהותי בתוצאות ההליכים המשפטיים הנ"ל מדגים היטב את הכורח לבחון באופן מדוקדק את העובדות העומדות ביסוד כל בקשה להורות על החזרת קטין בהתאם לאמנת האג. ואולם לא רק בהבדל עובדתי עסקינן כי אם גם בהבדלי גישה שיפוטית, המעניקה משמעות שונה לעצם ההגעה לישראל. כך ניתן לקבוע כי הגישה השיפוטית במקרה הראשון שמה דגש על עובדת הגעת הילדים לישראל, כאשר קבעה כי עצם הגעתם כבר מהווה את "נקודת האל חזור" אשר לאחריה לא תישמע טענת האב כי לא שונה מקום המגורים הרגיל של הילדים. לעומת זאת, הגישה השיפוטית במקרה השני לא ייחסה חשיבות מכרעת לעצם ההגעה לישראל, אלא התמקדה בהבדלים שניכרו בכוונות הצדדים לגבי שהות ארוכת טווח בישראל.   <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:26:43 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post5079fcfd אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post3678e00f מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג <div data-rss-type="text"> <h1> <span> הביאס קורפוס - הביאו את הילד! </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> חתימת אמנת האג וקליטתה במערכות המשפט של ישראל ושל מדינות חברות רבות, הפכה את ההליכים להחזרת ילדים שנחטפו ממדינה חברה או למדינה חברה לפשוטים ומהירים יחסית. </span> </p> <p> <span> בנסיבות אלו קל לשכוח את המציאות המשפטית ששררה בארץ טרם קליטת האמנה לחוק הישראלי. ואולם, כפי שיפורט להלן, גם כיום עשוי הורה שילדו נחטף לישראל או מישראל, להזקק להליכים משפטיים להחזרת הילד, שלא עפ"י חוק אמנת האג. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> טרם קליטת אמנת האג לחוק הישראלי נדונו מקרי חטיפת קטינים לישראל וממנה בבית המשפט העליון, אשר נתן צווים שעניינם הבאת הקטין לישראל (במקרה בו נחטף הקטין לחו"ל) או מישראל (כאשר הקטין הובא לישראל מחו"ל). צווים אלו מכונים צווי הביאס קורפוס (מלטינית - הביאו את הגוף). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כיום, בעקבות הקמת בתי המשפט לענייני משפחה, הועברה אליהם הסמכות לתת צווי הביאס קורפוס והדבר נעשה בעיקר במקרים בהם מעורבת בחטיפה מדינה שאינה חברה באמנת האג. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מערכת השיקולים שמפעיל בית המשפט בבואו להחליט האם לתת צו הביאס קורפוס או להמנע מכך, מזכירה את השיקולים והנתונים הקבועים באמנת האג. בכלל זה יבחן בית המשפט האם קיים צו או הסכם בענין המשמורת וכן האם נפגעו זכויותיו של ההורה כאפוטרופוס על הקטין ובכלל זה פגיעה בזכויות ביקור. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יחד עם זאת קיים הבדל של ממש במשקל הניתן לנסיבות השונות ובעיקר ביחס ובמשקל הניתן לטובת הילד. בעוד שחוק אמנת האג מציב כמטרה ראשית את החזרת הילד למדינה ממנה נחטף - שם תבדק טובתו, הרי שבהליכים בהם ניתן צו הביאס קורפוס, ניתן בבתי המשפט בישראל משקל מכריע לטובתו של הילד. לא פעם נמנע בית המשפט מלתת צו הביאס קורפוס כאשר שוכנע כי טובת הילד דורשת "השלמה" עם מעשה החטיפה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עובדה זו וכן הידיעה כי מדינה שאינה חברה באמנה עשויה גם שלא לכבד צו הביאס קורפוס של בית משפט ישראלי, מחייבת לא פעם יצירתיות ופעילות לא שגרתית בהתמודדות עם מקרי חטיפה של ילדים למדינות שאינן חברות באמנה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בתיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפני מספר חודשים הוגשה תביעת משמורת ע"י אב שבתו (שלא מנישואים), כבת שנתיים, גדלה עם אמה וסבלה לדעתו מטיפול בלתי הולם. טרם הגשת התביעה התקיימו בין האב לבתו הסדרי ראיה אשר לא נקבעו בהחלטה או בהסכם. בעקבות הגשת התביעה נמנעה האם מלהחזיר ארצה את הבת - עמה שהתה בחופשה אצל משפחתה באחת הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר - והיא הודיעה לאב כי אין בכוונתה לשוב עוד ארצה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המדינה בה שהתה האם עם בתה אינה חתומה על אמנת האג. עובדה זו, בצירוף גילה הרך של הבת (ובמידה מסויימת גם העובדה כי לא קיים צו שיפוטי בענין משמורת / הסדרי ראיה), העמידו בספק רב את האפקטיביות של הליך למתן צו הביאס קורפוס, אשר יורה על החזרת הקטינה ארצה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בנסיבות אלה החליט האב לפעול בדרך אלטרנטיבית. הוא גילה כי האם לא חיסלה את ענייניה בארץ ושיער כי במוקדם או במאוחר תגיע ארצה להסדירם. ואומנם, מעקב העלה כעבור זמן קצר כי האם הגיעה ארצה בחשאי. בשלב זה הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב יציאתה מהארץ ובנסיבות אלו נאלצה האם להדבר עם האב ולהגיע עמו להסכמות, אשר הסדירו בסופו של דבר את נושא המשמורת והסדרי הראיה באופן כולל.    <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:24:01 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post3678e00f אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post8a281827 אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים במדינה אחרת. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> מה תפקידן של הערכאות ב"מדינה הנחטפת" בתיקי אמנת האג?  </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> <span> אמנת האג, עליה חתומות כיום רוב מדינות המערב, נועדה להלחם בתופעת חטיפות הילדים בידי אחד מהוריהם והעברתם ממקום מגוריהם הרגיל (לשם הנוחות נכנה מדינה זו; "המדינה הנחטפת") אל מקום מגורים במדינה אחרת. כידוע, הדיונים המשפטיים בתיקים עליהם חלה האמנה מתקיימים במדינה אליה נחטף הקטין והיא מתבקשת להחזירו למדינה הנחטפת (על כן נכנה מדינה זו; "המדינה המתבקשת"). </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מאמר קצר זה ידון בתפקידן של הערכאות השיפוטיות במדינה הנחטפת ובשימוש שניתן לעשות בהחלטותיהן לענין ההליכים המשפטיים המתקיימים במדינה המתבקשת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סע' 14 לאמנה מאפשר לבית המשפט במדינה המתבקשת להתייחס להחלטות שיפוטיות ואף לדין הנוהג במדינה הנחטפת וזאת לצורך הכרעה בשאלה האם בוצעה חטיפה בניגוד לאמנה. הוראה ייחודית זו אינה ענין של מה בכך שכן בדרך כלל, כאשר מבקשים אנו להסתמך על החלטה שיפוטית של ערכאה זרה, הרי שיש לנקוט הליך מקדים ונפרד של "קליטת" ההכרעה הזרה אל תוך שיטת המשפט המקומית שלנו. כך גם בהתייחסות לדין זר, המצריך בדרך כלל הליך של הוכחת דין זה באמצעות מומחה המעיד על טיבו של הדין הזר ועל הרלוונטיות שלו לנושא שבנדון. מטרת ההוראה הנה אפוא לאפשר לבית המשפט במדינה המתבקשת להגדיל באופן משמעותי את הכלים העומדים לרשותו לצורך הכרעה בתביעה שבפניו וזאת מבלי "לשלם את המחיר" בדמות סירבול והארכת ההליך המשפטי, אשר אמנת האג רואה חשיבות רבה כי יהיה קצר ומהיר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סע' 15 לאמנה מאפשר לבית המשפט במדינה המתבקשת לבקש כי תוגש לו החלטה שיפוטית של הערכאות במדינה הנחטפת ולפיה בוצעה חטיפה בניגוד לאמנה. גם הוראה זו נותנת בידי בית המשפט כלי עזר נוסף לצורך מתן החלטתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כמובן שהשימוש שניתן לעשות בהוראות הנ"ל הנו רלוונטי הן למקרים בהם נחטף קטין מחו"ל לישראל והן במקרה בו נחטף קטין מישראל לחו"ל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כך, למשל, במקרה בו נחטף קטין מישראל לחו"ל ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש קביעה בענין מקום מגוריו הרגיל של הקטין וכן התייחסות לעמדת הדין החל בישראל ביחס לנושא זכויותיו של כל אחד מההורים ביחס לנושאי אפוטרופסות וקביעת מקום מגוריו של הקטין. בהחלטות אלו ניתן יהיה לעשות שימוש בהליכים המתנהלים עפ"י האמנה בחו"ל, במדינה אליה נחטף הקטין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לעומת זאת, במקרה של חטיפת קטין מחו"ל לישראל, ניתן יהיה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה החלטות וקביעות שיפוטיות שניתנו בחו"ל ביחס לתחולת האמנה ובכלל זה ביחס למקום מגוריו הרגיל של הקטין וביחס לעמדת הדין הזר, במדינה הנחטפת, לגבי הוצאת הקטין ממדינה זו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יחד עם זאת יש לזכור כי התייחסות בית המשפט בישראל להחלטות שיפוטיות אלו אינה מובטחת מראש והיא מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה הדן בתיק החטיפה. לענין זה ניתן לזהות "תזוזה" מסוימת בפסיקה הישראלית, שכן בפסיקה מוקדמת (שניתנה ע"י בתי המשפט המחוזי והעליון, טרם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה) ניתן להבחין במגמה לאמץ את הקביעות השיפוטיות ואת ההחלטות שניתנו בערכאות הזרות במדינה הנחטפת ולייחס להן משקל ניכר במסגרת ההכרעה בתיק האמנה המתנהל בישראל. לעומת זאת, בפסיקה מאוחרת יותר של בתי המשפט לענייני משפחה ושל בתי המשפט המחוזי (כערכאת ערעור) מצומצמת ההתייחסות וההתבססות על הקביעות וההחלטות השיפוטיות הזרות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בפסק דין שניתן לאחרונה בענין זה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"מ 117/09, נקבע במפורש כי לא זו בלבד שההיזקקות של בתי המשפט בישראל לקביעות והחלטות שיפוטיות זרות הנה רשות בלבד, אלא שיש להביא בחשבון את העובדה כי ההליך המתנהל בישראל במסגרת תיק החטיפה הנו הליך משפטי מלא ומקיף, הכולל מטבעו שמיעת ראיות. יש לזכור כי לעומת זאת; ההליכים הננקטים במדינה הנחטפת, במטרה לזכות באותן קביעות או החלטות שיפוטיות זרות, הנם בדרך כלל הליכים חפוזים, לעיתים במעמד צד אחד ובדרך כלל בלא שמיעת ראיות ודיון רציני ומקיף בעובדות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ניתן אפוא להעריך כי היזקקות בתי המשפט בישראל לכלים הקבועים בסע' 14 ו- 15 לאמנה אינה צפויה לגבור, הגם שיש כמובן לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:22:23 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post8a281827 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post3e8300b5 אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> הילד נחטף לחו"ל – מה עושים ? </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> <span>  </span> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> <span> תסריט האימה התממש; ילדכם נחטף לחו"ל או לא הוחזר לישראל בידי ההורה השני, המודיע לכם כי מעתה לא תשובו לגדלו או לראותו בישראל. אפשרות גרועה לא פחות היא "היעלמות" של ההורה האחר עם הילדים, תוך ניסיון להסתיר את מקום הימצאם.  </span> </span> </p> <p> <strong> מה עושים? למי פונים? איך מתמודדים? </strong> </p> <p> <br/> </p> <h3> <span> על כך ועוד במאמר שלפניכם; </span> </h3> <p> <span> אמנת האג שתפקידה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו (או אליה לא הוחזרו) מקיפה כיום חוג רחב של כשמונים מדינות החתומות על האמנה ובתוכן ישראל ומרבית מדינות המערב. מאמר זה עוסק באירוע חטיפה של ילדים מישראל למדינה זרה החתומה על האמנה. </span> </p> <p> <span> בראש ובראשונה יש לדעת כי בהתאם להוראות האמנה, את התביעה להחזרת הילדים החטופים לישראל יש להגיש במדינה אליה נחטפו. כלומר, על ההורה הנמצא בישראל ליצור קשר עם גורמים משפטיים – רשויות ועו"ד פרטיים – המצויים במדינה המרוחקת לעיתים עשרות אלפי ק"מ ממקום מושבו של ההורה ואשר לעיתים קרובות הוא אינו דובר ואינו מבין את שפתה. לכל הדעות מדובר בסיטואציה לא פשוטה, המתווספת על ההלם ותחושת האובדן, המתלווה ממילא לעיתים קרובות לאירוע החטיפה. </span> </p> <h3> <br/> </h3> <h3> <span> מה ניתן ומה כדאי אפוא לעשות? </span> </h3> <ol> <li> <strong> הגשת תלונה למשטרה </strong> <span> <br/> אין מדובר רק בצעד טקטי או סמלי. הגשת תלונה מיידית עשויה להיות בעלת חשיבות קריטית לסיכול טענה עתידית של ההורה החוטף בדבר "הסכמה" או "השלמה" עם מעשה החטיפה. התלונה גם חשובה במקרה של אי ידיעת פרטים אודות מיקומם של הילדים, או חשש מפני חטיפה נמשכת (מעבר ממדינה למדינה). <br/> </span> </li> <li> <strong> פניה לרשות המרכזית בישראל </strong> <span> <br/> כל מדינה החתומה על האמנה מכוננת גוף הקרוי "רשות מרכזית" שתפקידה לתאם ולעקוב אחר ההליכים עפ"י האמנה לצורך השבת הילדים החטופים. בישראל, הרשות המרכזית הנה חלק ממשרד המשפטים. במסגרת הפניה אל הרשות המרכזית ממלאים טפסים ותצהירים המפרטים את העובדות הרלוונטיות ליישום האמנה. מומלץ לבצע פעולות אלו באמצעות או בליווי עו"ד המתמחה בתחום שכן לעיתים קרובות יש למה שנכתב בטפסים אלו חשיבות רבה במסגרת ניהול ההליך עפ"י האמנה. לאחר קבלת כל החומר הנדרש פונה הרשות המרכזית בישראל אל הרשות המרכזית במדינה הזרה אליה נחטפו הילדים והיא מלווה את פתיחת וניהול ההליכים שם. כמו כן מסייעת הרשות המרכזית במקרים המתאימים למלאכת האיתור של הילדים החטופים, היות וכאמור, לא תמיד ברור מקום הימצאם. הרשות המרכזית היא גם הגורם המקשר בדרך כלל בין הרשויות בחו"ל ובראשם בית המשפט הזר (בפניו נדונה התביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה) ושירותי הרווחה המקומיים, לבין הרשויות השונות בישראל. </span> </li> <li> <strong> איתור עו"ד בחו"ל </strong> <span> <br/> כאמור, ההליך העיקרי להחזרת הילדים לישראל, דהיינו תביעה להחזרת הילדים החטופים בהתאם להוראות אמנת האג, יתקיים במדינה אליה נחטפו. לשם כך יש לשכור שירותים משפטיים של עו"ד מקומי העוסק בתחום. גם בנושא זה יכול עו"ד ישראלי העוסק בתחום לסייע באיתור, יצירת קשר וליווי הטיפול המשפטי, המתקיים למעשה ב"שלט רחוק" ולעיתים קרובות ללא כל נוכחות פיזית של ההורה ממנו נחטפו הילדים. יש לציין כי במקרה של חוסר יכולת כלכלית לממן ייצוג בהליכים המשפטיים בחו"ל, ניתן להעזר ברשות המרכזית המעבירה פניה אל הרשויות הרלוונטיות בחו"ל, בכדי לנסות ולהסדיר ייצוג משפטי מטעם המדינה, בדומה לשירות הניתן בישראל באמצעות הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. <br/> </span> </li> <li> <strong> הגשת תביעת משמורת בישראל </strong> <span> <br/> במידה והחטיפה התבצעה בלא שהתקיימו הליכים משפטיים בנושא המשמורת או בניגוד להסדר משמורת רשמי קיים, מומלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל בעתירה לקבלת משמורת מלאה, זמנית וקבועה, על הילדים החטופים. האמנה אומנם קובעת (בסע' 17) כי במסגרת הדיון המשפטי המתקיים בחו"ל בתביעה עפ"י האמנה אין בית המשפט כפוף להליך המשמורת, אולם בהליך זה עשויים לעלות נושאים ונתונים – כגון תסקירים וחוות דעת שונות – היכולים להיות רלוונטיים להליך המתנהל עפ"י האמנה. </span> </li> <li> <strong> החלטות בהתאם לסע' 14-15 לאמנה </strong> <span> <br/> סע' 14 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי להתחשב במצב המשפטי (חוקים, פעולות משפטיות שעשו הצדדים, החלטות שיפוטיות ועוד) החל במדינה ממנה נחטפו הילדים, בכדי להגיע למסקנה האם בוצעה חטיפה. על כן כדאי, במקרה המתאים, לקבל חוות דעת משפטית מעו"ד הבקיא בתחום האמנה, אשר תעסוק בנושאים הנ"ל ותוגש לבית המשפט (הזר) הדן בהחזרת הקטינים לישראל ותשמש נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה. <br/> סע' 15 לאמנה קובע כי בית המשפט הדן בתביעה להחזרת הקטינים לישראל עפ"י האמנה רשאי לפנות לקבלת חוות דעת מבית המשפט בישראל אודות נסיבות הוצאתם של הילדים מישראל. כדאי איפה, במקרה המתאים, לבקש מבית המשפט (הזר) שייזום פניה כנ"ל אל בית המשפט בישראל, או לבקש מהרשות המרכזית ליזום פניה שכזו, בכדי שחוו"ד זו תשמש אף היא נדבך נוסף לקבלת ההחלטה המתאימה. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> חשוב להדגיש עם זאת כי השימוש בכלים המשפטיים הללו במסגרת ההליכים עפ"י האמנה אינו נפוץ, קיימות מחלוקות משפטיות באשר למשקלן ומקומן של החלטות / חוות דעת כאמור לעיל ויש להשתמש בכך באופן מושכל ובמקרים המתאימים בלבד, אולם כבר אירע והחלטות שכאלו היוו נדבך מרכזי בפסיקה עפ"י האמנה.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> לסיכום </span> </h2> <p> <span> למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן דרך מוחלט ובהרגשה כי אין דבר שיכול לעשות, הרי בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיומה באופן מהיר ויעיל. חשוב להדגיש כי מומלץ לפעול באופנים האמורים לעיל ובדרכים נוספות, באמצעות ובליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתחום, אשר יידע אלו אמצעים כדאי להפעיל ובאיזה אופן.  <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:18:36 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post3e8300b5 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postefecfa27 ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> מימוש זכויות הוריות הנו תנאי להפעלת אמנת האג </span> </h1> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> החלטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופט זגורי) לדחות תביעה שהוגשה בהתאם לאמנת האג להחזרת ילדים חטופים בידי אם אזרחית ותושבת ארה"ב כנגד אב ישראלי מהווה ציון דרך בהגדרת התנאים בהם תופעל האמנה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האמנה – המוכרת בכינויה "אמנת האג" –הנה אמנה בינלאומית שנחתמה עד כה בידי כשמונים מדינות ונועדה למנוע תופעה של העברת ילדים ממדינה למדינה בידי מי מהוריהם בניגוד לדעתו של ההורה השני. האמנה קובעת חובה כמעט מוחלטת להחזיר את הילד החטוף למדינה ממנה נחטף ולצורך כך אף נקבעו סדרי דין מהירים ביותר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חלק מהחשיבות הרבה הנודעת להפעלת האמנה הנו גם הגדרת המקרים בהם היא לא תופעל. זאת בכדי למנוע מצבים של שימוש לרעה באמנה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקרה הנוכחי דובר על ילד קטן אשר בהיותו כבן שלש הועבר לישראל בידי אביו, אשר לצורך כך הנפיק עבורו דרכון תוך זיוף חתימתה של האם. לא היתה מחלוקת כי טרם העברתו לישראל התגורר הילד מאז הולדתו בארה"ב ועל כן נראה היה כי יש להפעיל את האמנה לצורך השבתו למקום מגוריו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם, בית המשפט קבע בפסק דין מקיף נקבע כי הורה שאינו מממש את זכויותיו ההוריות כלפי ילדו, אינו עומד עמו בקשר רציף ואינו מבקר אותו, אינו יכול לטעון כי העברת הילד למדינה זרה מהווה חטיפה בניגוד לאמנת האג וזאת גם אם ההורה שהעביר את הילד עשה זאת בניגוד לרצונו ואפילו תוך עבירה על החוק כגון זיוף דרכון. בית המשפט קבע כי שוכנע בכך שבתקופת החודשים אשר קדמו להעברת הקטין, לא מימשה אמו את זכויותיה ההוריות לגביו ועל כן אין זה צודק להפעיל את האמנה במקרה זה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עוד נקבע כי נקיטת הליכים עפ"י האמנה צריכה להעשות במהירות ובדחיפות תוך שההורה שנותר מאחור "מרעיש עולמות" בכדי להחזיר את ילדו. במקרה זה ננקטו ההליכים זמן ניכר לאחר שהילד כבר נקלט בישראל ונקבע כי הדבר אף מעיד ומתפרש כהשלמה של האם עם העברת הבן מארה"ב לישראל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פסק הדין מהווה נדבך חשוב בקביעת התנאים להפעלת האמנה ואת הדרך הנאותה ליישומה והוא מהווה תמרור אזהרה בפני ניסיונות לנצל באופן בלתי ראוי את אמנת האג שהנה ללא ספק אמנה חשובה וראויה.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האב יוצג בידי עו"ד איתן ליפסקר, בעל משרד עריכת דין העוסק בענייני משפחה ומתמחה בדיני חטיפת ילדים ובתיקים הנוגעים למעבר בינלאומי של ילדים.  <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:13:43 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postefecfa27 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post72f3f9b9 האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם <div data-rss-type="text"> <h1> <span> האם יתכן כי ישראל היא 'מקום מגוריו הרגיל' של ילד שמעולם לא היה בה קודם לכן? </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המונח 'מקום מגורים רגיל' הנו נדבך בסיסי וחשוב ביותר במקרים בהם נדונה סוגיית חטיפת ילדים והעברתם מארץ לארץ בניגוד לדעתו של אחד ההורים. למעשה, בדרך כלל נדרשת הכרעה מוקדמת בשאלה מהו אותו 'מקום מגורים רגיל' של הילד הנדון, בכדי להכריע בשאלה האם בוצעה חטיפה אם לאו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מטבע הדברים ובהתאם לפסיקה, ברוב המקרים ובפרט כאשר מדובר בילדים בני מספר שנים, המונח 'מקום המגורים הרגיל' משקף שילוב של המקום בו חיים הילדים ובו הם מעורים, ביחד עם כוונת ההורים ביחס לחיים במקום זה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם קיימים מצבי קיצון העשויים להעלות שאלות מעניינות ואף להביא לתוצאות בלתי שגרתיות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> כזו היא השאלה העומדת בכותרת מאמר זה; האם יתכן כי מקום מגורים, בו לא שהה הילד מעולם (טרם חטיפתו / העברתו אליו בידי אחד ההורים) יוגדר כ'מקום המגורים הרגיל' של אותו הילד ? </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שאלה זו הועמדה למבחן ראשון בפסיקה הישראלית והוכרעה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש 11251/07) ובבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"מ 117/09), אשר אישר את פסק הדין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בענין שנדון במסגרת הנ"ל דובר בתינוק אשר נולד בארה"ב והובא לישראל ע"י אמו בהיותו כבן חודשיים בניגוד לדעתו של האב. </span> </p> <p> <span> בית המשפט קבע כי מאחר והאם מעולם לא התכוונה לעזוב את ישראל ולהשתקע בארה"ב, הרי שהיא לא נטשה את מקום מגוריה הרגיל בישראל ועל ישראל מהווה 'מקום מגורים רגיל' גם עבור התינוק. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> קביעה משפטית זו מצטרפת לקביעה קודמת של בית משפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 41850/08) לפיה 'מקום המגורים הרגיל' של תינוק רך ויונק הנו מקום המגורים הרגיל של אמו, אולם המקרה שבנדון הנו קיצוני יותר היות ואין חולק כי הילד מעולם לא היה בישראל טרם שהובא לכאן בידי האם בניגוד לרצון האב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תוצאת פסק הדין מחדדת את השאלה האם לילדים ובפרט לילדים בגיל רך יש בכלל 'מקום מגורים רגיל' עצמאי משלהם, או שהם "קשורים בטבורם" להוריהם או מי מהם. מסקנת בית המשפט מחזקת את הגישה לפיה לא ניתן להכריע סוגיות אלו בנוסחאות טכניות, אלא יש לבחון בקפידה רבה ובאופן משולב את מכלול העובדות וכוונות הצדדים, ע"מ לקבוע את מהותו של 'מקום המגורים הרגיל'. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאמור, ניתוח שכזה עשוי להניב לעיתים תוצאות מפתיעות.   <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:11:49 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post72f3f9b9 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post3f23d3e3 אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <span> החזרת ילדים חטופים: בין עובדות לכוונות </span> </span> </h1> <p> <strong> מאת: עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> המשימה העומדת בפני הורה המבקש להורות על החזרת ילד חטוף בהתאם לאמנת האג הנה לשכנע את בית המשפט מהו מקום המגורים הרגיל של הילד. אחת הבעיות נעוצה בעובדה כי בתי המשפט נוהגים להכריע בענין לפי שתי גישות שונות, מה שמקשה לצפות מה יעלה בגורל הילדים. </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> <span> כידוע, אמנת האג מסדירה החזרת ילדים חטופים למקום מגוריהם הרגיל. לצורך החלת האמנה על בית המשפט לקבוע מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קביעה זו נעשית מורכבת כאשר מדובר בילדים שעברו זה עתה למקום מגורים חדש. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דוגמה שכיחה למקרים בהם נדרשת הכרעת בית המשפט בסיטואציה שכזו היא תוכנית של הורים להגר ביחד עם ילדיהם למדינה חדשה, כאשר לאחר ביצוע ההגירה אחד ההורים חוזר בו ומבקש לחזור עם הילדים למקום המגורים הקודם, בטענה כי אמנת האג מחייבת זאת. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> השאלה המשפטית הנה מהי "נקודת האל-חזור" מבחינת דיני אמנת האג, ובמילים אחרות: מתי יש לראות את המעבר כרכישת מקום מגורים חדש (ורגיל) עבור הילדים (ומשמעות הדבר היא שלא ניתן להפעיל את אמנת האג); ולעומת זאת, מתי יש לראות את המעבר למקום החדש כ"אופציה" בלבד, שאינה שוללת את הזכות להחזיר את הילדים למקום המגורים המקורי, בהתאם להוראות האמנה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הכרעת בתי המשפט בשאלה זו מושפעת משתי גישות משפטיות המכונות "האסכולה העובדתית" ו"האסכולה הכוונתית". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בגישה העובדתית שם בית המשפט דגש רב על הממד העובדתי ביחס למקום מגוריו של הילד. המשמעות היא, כי מקום המגורים של הילד בפועל ייחשב כמקום מגוריו הרגיל, גם אם מדובר במקום חדש שהילד עבר אליו זה לא מכבר. בפסיקה ישראלית ישנה יחסית, מן השנים הראשונות להחלת האמנה בישראל (לדוגמא: ע"א 7206/93 גבאי), ניכרת נטיה ברורה לפעול באורח זה.    </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לעומת זאת, האסכולה הכוונתית שמה במוקד את כוונות הצדדים ביחס למקום המגורים הרגיל. כפועל יוצא, עשוי בהחלט לקרות כי מקום המגורים בפועל לא ייקבע כמקום המגורים הרגיל – אם יוכח שכוונת הצדדים לא הייתה להפוך אותו לכזה. ביטוי בולט לאסכולה זו ניתן למצוא בפס"ד שניתן בארה"ב בענין מוזס (שם קבע בית המשפט כי יש לשים את הדגש על כוונת ההורים לשהות זמנית בארה"ב, למרות שהיו סממנים שהעידו על התאקלמות הילדים במקום החדש), אך גם בפסקי דין ישראליים מאוחרים יותר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בשנים האחרונות נעשה מאמץ לקבוע מודל משולב שיאחד בין האסכולות וימנע מצב של תוצאות שונות, המושפעות מן הגישה שבחרה בה בית המשפט המסוים. דוגמא בולטת למודל המשולב ניתן למצוא בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"מ 130/08 בו קבע בית המשפט כי יש לשים את הדגש על העובדות הנוגעות לחי הילדים, אולם לבחון אותן גם לאור כוונת ההורים. כך, במקרה של נסיעה בעלת אופי זמני – גם אם לא הוגדר במדויק – יתייחס בית המשפט גם לכוונת ההורים, למרות שהעובדות הנוגעות לחיי הילדים עשויות להעיד על מעבר קבוע.  </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ואולם, לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המעידים כי השימוש באסכולות השונות על ידי בתי משפט שונים עדיין רווח, והדבר מביא לפערים בולטים בתוצאות ההליך המשפטי. כדוגמא נביא שני פסקי דין בשני תיקים שונים, שעסקו בתשתית עובדתית דומה: משפחה הגיעה והשתקעה בישראל. זמן קצר לאחר מכן, חזר בו אחד ההורים מהרצון להשתקע בישראל וטען כי יש להחזיר את הילדים למקום מגוריהם הקודם בהתאם להוראות אמנת האג. כאמור, בתי המשפט לענייני משפחה הגיעו לתוצאות שונות בכל אחד מהמקרים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרה הראשון דן בית המשפט למשפחה בקריות (תמ"ש 18441-01-15) בעתירתו של אב שטען כי למרות חתימתו על מסמכי עליה לארץ ואף שקיבל מענק קליטה עם הגעתו לישראל, הוא לא באמת התכוון להגר לישראל ולהעביר אליה את מקום מגורי הילדים, ולכן על בית המשפט להורות על השבתם למקום מגוריהם הקודם. את בקשתו להורות על החזרת הילדים הגיש האב כשבעה חודשים לאחר הגעתם של הילדים לישראל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט פעל בהתאם לאסכולה העובדתית וקבע כי אמנם סביר להניח שהאב לא היה נחוש בדעתו להישאר לחיות בארץ, והגיע לישראל רק כדי לבחון אפשרות זו, אולם מרגע שהגיעו הילדים לישראל, הפכה זו למקום מגוריהם הרגיל ואין להורות על העברתם למקום מגוריהם הקודם. כאמור, בית המשפט התעלם במפורש ובמוצהר מכוונתו של האב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרה השני דן בית המשפט למשפחה בטבריה (תמ"ש 13379-12-14) בעתירת אם להורות על החזרת בתם המשותפת לארה"ב בהתאם לאמנה, לאחר שהגיעה לישראל ביחד עם הבת והאב. את בקשתה הגישה האם לרשות המרכזית כחודשיים לאחר שהגיעה לישראל ואז גם חזרה לבדה לארה"ב כשהיא מותירה את הבת בידי האב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרה זה פעל בית המשפט בהתאם לאסכולה הכוונתית וקבע כי אף שהאם והבת הגיעו לישראל בהסכמה, יש לשים את הדגש על כוונת הצדדים ולא על מקום מגוריה של הבת בפועל. בהקשר זה נקבע כי האם לא התכוונה לשנות את מקום מגוריה הרגיל של הבת ועל כן הוא נותר בארה"ב ולא הועבר לישראל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אמנת האג מייחסת חשיבות רבה ליישום אחיד של הוראותיה בכל המדינות החתומות על האמנה ועל כן פערים בתוצאות המשפטיות של מקרים דומים הנם בלתי רצויים. על אחת כמה וכמה שהסתירה בתוצאות ההליכים המשפטיים הנ"ל הנה תוצאה קשה ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינת המערכת המשפטית בישראל. אין זה סביר לחזור למצב בו תוצאות הליך משפטי לפי אמנת האג תהיינה תלויות בהבדלי גישה שיפוטית של שופטים. על כן נראה כי יש מקום לביסוס המודל המשולב – המאחד את שתי האסכולות ויש לקוות כי יביא ליתר אחידות ובהירות בפסיקה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:09:11 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post3f23d3e3 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postccda5a35 אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <span> אמנת האג - פרשנויות שונות ומשתנות </span> </span> </h1> <p> <strong> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אמנת האג המיועדת להחזרת ילדים שנחטפו ממקום מושבם הרגיל והועברו למדינה אחרת בניגוד לרצון אחד ההורים, הנה אמנה בינלאומית אשר כיום חתומות עליה כשמונים מדינות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מובן מאליו כי תנאי בסיסי ומהותי להצלחת והגשמת המטרות אשר ביסוד האמנה, הנו פרשנות ויישום אחידים של האמנה ע"י בתי המשפט של המדינות החתומות (מכונות המדינות החברות) השונות וזו בהחלט אמורה להיות שאיפה משותפת של כל מי שעוסק באמנה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> למרות זאת, בפועל ניתן לראות פערים לא מבוטלים ביישום האמנה בידי בתי המשפט של המדינות השונות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש לציין כי ההבדלים בפרשנות האמנה הנם קריטיים כאשר מדובר ביציקת תוכן למושג "מקום מגורים רגיל" שהנו מושג מרכזי ובסיסי באמנה וכן בפרשנות ההגנות הקבועות באמנה, בעיקר ההגנה העוסקת באי החזרת קטין כאשר קיים חשש חמור כי החזרתו תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בפסיקה בישראל בלטה בשנות התשעים (השנים הראשונות לאחר הצטרפותה של ישראל לאמנה) מגמה לפרשנות דווקנית ומצמצמת ביותר של האמנה. כך לגבי פרשנות עובדתית פיזית דווקנית של המושג "מקום המגורים הרגיל" אשר סירבה להתייחס לנתונים נוספים כגון כוונת ההורה וכך גם לגבי פרשנות מצמצמת ביותר של ההגנות, לרבות ההגנה במקרה של נזק. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פרשנות דווקנית זו הובילה להחזרה כמעט אוטומטית של כל הילדים שנחטפו לישראל, גם במקרים גבוליים ואף בעלי נסיבות קיצוניות. </span> </p> <p> <span> כדוגמא בולטת ניתן להביא את פסק הדין שניתן בענין משפ' רו, במסגרתו הוחזרה קטינה לאנגליה, למרות שהוכח כי האב האנגלי (אשר דרש את ההחזרה) התעלל נפשית ופיזית באמה של הקטינה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לעומת זאת, בפסיקת בתי המשפט בחו"ל ניתן למצוא פסקי דין בולטים שניכרה בהם פרשנות גמישה ואף שגויה מעיקרה של האמנה ובעקבותיה סירבו בתי משפט להורות על החזרה של קטינים לישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדוגמא בולטת לפסיקה שכזו בארה"ב ניתן להביא את סירובו של בית המשפט להורות על החזרת קטינים לישראל, תוך קבלת טענת הגנה כי ישראל הנה מקום מסוכן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כדוגמא בולטת לפסיקה שכזו בספרד ניתן להביא את סירובם של בתי המשפט (כולל כל ערכאות הערעור) להורות על החזרת קטינים לישראל וזאת תוך קבלת טענת הגנה ולפיה מערכת המשפט בישראל הנה בלתי צודקת (בשל הפעלת הדין הדתי בידי בית הדין הרבני). </span> </p> <p> <span> דוגמאות נוספות ניתן למצוא גם בפסיקה באיטליה ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לנוכח מגמה ופרשנויות אלו, ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמת התמתנות של הפסיקה בישראל וניתן להבחין כי בתי המשפט בישראל מגלים נכונות גוברת לפרשנות שאינה כה דווקנית ואינה מובילה להחזרה כמעט אוטומטית של קטינים לחו"ל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך קבע בית המשפט באשדוד כי קטין אשר נולד בארה"ב והועבר בידי האם לישראל בגיל חודשיים בניגוד לרצונו של האב, לא יוחזר לארה"ב מאחר ולא היתה לאם כוונת הגירה מישראל לארה"ב. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כך קבע בית המשפט המחוזי כי קטין שחי באנגליה כשנה והועבר לישראל בניגוד לדעת האב לא יוחזר לאנגליה באשר ישראל נותרה מקום מגוריו הרגיל. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כך קבע בית המשפט בראשון לציון כי קטין שהועבר לישראל לא יוחזר לארה"ב על אף שהאב הגיש בארה"ב תביעה להורות על החזרתו. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נראה אפוא כי ניתן לומר בזהירות שכיום מצויה המדיניות השיפוטית בישראל בנקודה מאוזנת יותר מזו שהיתה בה בעשור הקודם וכי ניכרת פתיחות ונכונות רבה יותר ליתן לאמנה פרשנות אשר אינה מרוקנת מתוכן את ההגנות הקבועות בה ואף אינה מתעלמת מהמציאות והפרשנות המשפטית במדינות הנוספות החתומות על האמנה. <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 13:00:40 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postccda5a35 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post964bd397 הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> תנאים להחזרת ילדים במסגרת הליכי אמנת האג </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> <span>  </span> עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הליכים המתנהלים בהתאם לאמנת האג (בשמה המלא: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים) מיועדים להביא להחזרת ילדים למקום מגוריהם הרגיל ממנו נחטפו או אליו לא הוחזרו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האמנה קובעת כלל ולפיו יש להחזיר את הילדים למקום הרגיל אלא אם כן מתקיימים חריגים יוצאים מן הכלל אשר נדונו ברשימות קודמות ולא יידונו ברשימה זו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עובדה שאינה ידועה לרבים הנה כי גם במקרה בו מצא בית המשפט כי יש להחזיר את הילדים למקום מגוריהם הרגיל, רשאי הוא לקבוע תנאים אשר רק בהתקיימם תתבצע החזרת הילדים בפועל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> החוק והפסיקה אינם קובעים רשימה סגורה של נושאים אשר לגביהם ניתן לקבוע את אותם תנאים ואכן בפסיקה ניתן למצוא מגוון נושאים אשר העיקריים שבהם הנם; </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <ol> <li> <strong> הגנה על זכותם של הילדים למזונות </strong> <span> <br/> בית המשפט יכול לקבוע כי הפקדת סכום מזונות אשר יספק את צרכי הילדים בתקופה הראשונה לאחר חזרתם – עד אשר ידון בענין בית המשפט המוסמך - יהווה תנאי לחזרתם למקום מגוריהם הרגיל. </span> </li> <li> <strong> הגנה על זכותם של הילדים למגורים </strong> <span> <br/> בדומה למזונות, רשאי בית המשפט לקבוע כי תנאי לחזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל הוא הסדרת מגוריהם. הסדרה זו יכולה להעשות ע"י הפקדת סכום כספי, הצגת חוזה שכירות תקף או העמדת דירת ההורה המבקש את החזרת הילדים, לרשות הילדים וההורה החוטף החוזר עמם. </span> </li> <li> <strong> הגנה על זכותם של הילדים להיות במשמורת מוגדרת </strong> <span> <br/> למרות שככלל בית המשפט הדן בהחזרת ילדים חטופים אינו נותן סעדים של משמורת – שהרי בכך מוסמך לדון בית המשפט במקום מגוריהם הרגיל של הילדים - הרי שהוא עשוי לקבוע כי משמורתם הזמנית של הילדים תהא בידי ההורה החוטף (המחזיר את הילדים) עד אשר ידון בכך בית המשפט המוסמך). </span> </li> <li> <strong> הגנה על זכותם של הילדים וההורה החוזר עמם מפני אלימות </strong> <span> <br/> בית המשפט הדן בחזרת הילדים בהתאם לאמנה יכול לתת צו הגנה המורה על הרחקת ההורה מבקש החזרה מהילדים ומההורה החוטף החוזר עמם וזאת עד להוראות שייתן בענין בית המשפט המוסמך במקום מגוריהם הרגיל של הילדים. </span> </li> <li> <strong> הגנה על זכותם של הילדים וההורה השב עמם לדיון משפטי הוגן ודו צדדי </strong> <span> <br/> בית המשפט רשאי לתת הוראות המבטלות הוראות וצווים חד צדדיים אשר ניתנו בענין הילדים או כנגד ההורה החוטף וזאת עד לקיום דיון משפטי הוגן במעמד שני הצדדים. </span> </li> <li> <strong> קביעת הוראות לצורך אכיפת התנאים שנקבעו, במקום מגוריהם הרגיל של הילדים </strong> <span> <br/> כמובן שלצורך אכיפת התנאים שנקבעו בידי בית המשפט, במקום מגוריהם הרגיל של הילדים, יש לתת הוראות בדבר נקיטת הליך מתאים להכרה ואכיפה בתנאים אלו. בד"כ יידרש ההורה המבקשת חזרת הילדים להציג החלטה שיפוטית במכירה ונותנת תוקף חוקי לתנאים שנקבעו בידי בית המשפט שדן בחזרת הילדים. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (עמ"ש (לוד) 16362-02-14) ואושר בבית המשפט העליון קבע בית המשפט כי קיימת חובה להבטיח את מזונותיהם ומדורם של הילדים החוזרים למקומם הרגיל וכי הדרך הטובה ביותר להבטיח זאת הנה בהפקדת סכום כספי שיהווה תנאי לחזרת הילדים. בית המשפט קבע כי יש להתאים סכום זה לצרכי הילדים במקום מגוריהם הרגיל ועל כן קבע במקרה זה חובת הפקדה בסך 75,000 דולר ארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עוד קבע בית המשפט כי צו הגנה שניתן לצורך שמירה על שלומם של הילדים ושל ההורה החוזר עמם צריך להיות אפקטיבי ולפרק זמן שיאפשר פניה לבית המשפט המוסמך במקום מגורי הילדים ועל כן קבע כי משך הצו יהיה 30 יום ממועד החזרה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בתוך כך אישר בית המשפט תנאים נוספים אשר קבעו משמורת ומזונות זמניים וכן הורה על ביטול צווים והחלטות שניתנו במעמד צד אחד בענין הילדים וכנגד החוזר עמם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט הורה כי רק לאחר שתוצג החלטה של בית משפט במקום המגורים הקבוע של הילדים, המעניקה תוקף מלא לתנאים שנקבעו בידי בית המשפט בישראל, יוחזרו הילדים למקומם הרגיל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> פסק דין זה מהווה נקודת ציון חשובה באיזון הכולל של אמנת האג ומטרותיה ובעיקר מניעת שימוש באמנה, באופן המנוגד ליעודה העיקרי והחשוב; שמירה והגנה על טובתם של הילדים.  <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 12:54:42 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post964bd397 אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-posta227e913 בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> שיקולי בית המשפט בתביעת הגירה </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> בית המשפט דחה תביעה שהגישה אם להתרת הגירה וזאת על רקע חטיפה קודמת של הקטינים בידי האם </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תביעה שהגישה אם להתיר את הגירתה לחו"ל עם ילדיהם הקטינים של הצדדים נדחתה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט קבע כי מעשה חטיפה שביצעה האם קודם להגשת תביעתה הנו בעל משמעות רבה לצורך הכרעה בתביעת ההגירה והוא מעיד על פגם חמור בהתנהלותה כהורה ועל פגיעה במסוגלותה ההורית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט קובע כי מעשה חטיפה ותביעה להגירה הנם תרתי דסתרי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> על כך יש להוסיף כי כתוצאה ממעשה החטיפה פגעה האם בקטינים והם מצויים בתהליך החלמה ושיקום שאין לפגוע בו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט אף קבע כי מקום בו האב מהווה חלק חשוב בתהליך שיקום הקטינים והקשר שלו עמם הנו חזק ומשמעותי, הרי שאין לפגוע בקשר זה גם במקרה בו חלה חזקת הגיל הרך על הקטינים.      </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> הנתבע יוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לצפייה בפסק הדין </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/40047-11-12+.pdf" target="_blank"> לחצו כאן </a> <span> <span> (תמ"ש (ת"א) 40047-11-12 (שמואל בר יוסף)) </span> </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 12:48:33 GMT https://www.lip-law.co.il/my-posta227e913 הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post89081f01 בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> שיקולי בית המשפט לדחיית תביעת הגירה </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> כיצד יכריע בית המשפט כאשר הילדים קשורים לשני הוריהם במידה שווה? </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> עמ"ש (ת"א) 28141-05-17 (שבח, שוחט, אטדגי) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה אם בעקבות דחיית תביעתה להתיר לה להגר מישראל לחו"ל עם ילדיה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט קיבל את עמדת האב לפיה יש לו מקום מרכזי בחייהם של הילדים וכי הקשר של הילדים עמו חשוב לתהליך החלמתם מנזקים שגרמה להם האם בחטיפתם מישראל. נקבע כי כאשר שני הילדים קשורים להוריהם באופן שווה, הגורם מכריע לשלילת ההגירה הנו הזעזוע הנוסף שייגרם להם אם תותר הגירתם ולכן יש להותירם בישראל גם אם תהגר האם בלעדיהם.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> האב יוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לצפייה בפסק הדין </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/28141-05-17.pdf" target="_blank"> לחץ כאן </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 12:39:53 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post89081f01 הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postf5547efe בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> סמכות עניינית – תביעת הגירה – כריכתה מפורשות בבית הדין הרבני  </span> </h1> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> תמ"ש 47091/05 (בש"א 13035) ע.א. נ' ע.ב. (פלאוט, 26.3.2006)  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> התובעת הגישה נגד בעלה (הנתבע) תביעה להתרת הגירתה של בתם הקטינה בבית המשפט לענייני משפחה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לטענת הנתבע, אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעת ההגירה, שכן ענייני האפוטרופסות, ענייני המשמורת וקביעת מקום מגוריה של הקטינה נכרכו על ידו בהליך המתנהל בפני בית הדין הרבני. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לטענת התובעת, בעת כריכת ענייני האפוטרופסות טרם באה לעולם סוגיית ההגירה וזו נתעוררה רק בדיעבד ובעקבות סירובו של הנתבע לחזור לשלום בית וזו גם הסיבה כי סוגיית ההגירה לא נכרכה באופן מפורש על ידו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> לקריאת החלטת ביהמ"ש 47091/05, </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/47091-05+%D7%91%D7%A9%D7%90+1303-05.pdf" target="_blank"> לחצו כאן </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 12:36:18 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postf5547efe הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postcdeb5273 בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> שינוי מגורים בתוך ישראל ללא רשות </span> </h1> <p> <strong> בית המשפט דחה המלצות פקידת סעד – הורה להותיר את הקטינים במקומם החדש </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> <span> תמ"ש (פ"ת) 4529-06-15 (יזרעאלי) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> 4529-06-15 / הגירה / שינוי מקום מגורים / טובת הילדים / רצון הילדים / המלצת פקידת סעד </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בקשה שהגיש אב להורות על החזרה מיידית של קטינים שהועברו בידי אמם מפתח תקוה לזכרון יעקב נדחתה, תוך שבית המשפט דוחה המלצות של פקידת הסעד אשר צידדה בעמדת האב והמליצה להורות על השבת הקטינים לפתח תקוה ולמעשה להעביר את משמורתם לידי האב. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט קבע כי יש להעדיף את היציבות שנוצרה בחיי הקטינים ואת עמדתם כי רצונם לגור בזכרון יעקב, עמדה הנראית תואמת את טובתם.   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט ציין כי במקרה דנן, החזרת הקטינים לפתח תקוה משמעותה שהותם באופן ממושך בצהרון, דבר שאינו תואם את טובתם. מאידך, המעבר לזכרון יעקב אינו פוגע בהסדרי הראיה עם האב.   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בנסיבות הענין יש להעדיף את רצון הקטינים על פני המלצת פקה"ס. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> המשיבה יוצגה בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> לצפייה בהחלטה הדין </strong> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/4529-06-15.pdf" target="_blank"> <strong> לחצו כאן </strong> </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 12:32:28 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postcdeb5273 הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post77081c95 תביעה להתיר הגירת ילדים קטינים ממדינת מגוריהם למדינה אחרת, הנה מההליכים המשפטיים הקשים והטעונים ביותר שבית המשפט לענייני משפחה מתמודד עמם. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בהחלטתו לגבי הגירת קטינים </span> </h1> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> תביעה להתיר הגירת ילדים קטינים ממדינת מגוריהם למדינה אחרת, הנה מההליכים המשפטיים הקשים והטעונים ביותר שבית המשפט לענייני משפחה מתמודד עמם. להחלטה האם להתיר או למנוע את ההגירה יש השפעה מרחיקת לכת על הילדים אולם לא פחות מכך, על הוריהם.  </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> הצהרת וושינגטון בנוגע להגירה משפחתית בינלאומית (WASHINGTON DECLARATION ON INTERNATIONAL FAMILY RELOCATION) אשר נחתמה בחודש מרץ 2010 מהווה צעד נוסף בכיוון ניסיון להסדיר קו שיפוטי משותף באשר לסכסוכים שבמרכזם שאלת הגירתם של קטינים עם אחד מהוריהם ממקום מגוריהם הרגיל אל מקום מגורים (בד"כ מדינה שונה) חדש, בעקבות פרידת ההורים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ההצהרה חתמה כינוס רב משתתפים של מומחים (בהם שופטים רבים) ממגוון מדינות (ובהן בין היתר; קנדה, גרמניה, צרפת, אנגליה וארה"ב) והיא מבקשת לקבוע את נקודת ההתייחסות והבחינה של המערכת השיפוטית אל סוגיית הגירת הקטינים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ההצהרה כוללת קביעה כי יש לפשט ולהנגיש הליכים להסדרת הגירה בינלאומית של קטינים ובכך לעודד את ציבור המתדיינים להסדיר את הנושא באופן חוקי ולא באופן שאינו חוקי (חטיפה בניגוד לאמנת האג). ההצהרה מדגישה כי השיקול הראשוני בבחינת שאלת ההגירה צריך להיות טובתם של הילדים וללא העדפה או התנגדות בסיסית ביחס לשאלת ההגירה. כמו כן כלולה בהצהרה רשימה של שיקולים מרכזיים לצורך הכרעה בסוגיית ההגירה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> בכלל שיקולים אלו ניתן למצוא: </strong> </p> <ol> <li> <span> זכותו של כל ילד לקשר טוב ורגיל עם כל אחד מהוריו </span> </li> <li> <span> היתכנות ההגירה על רקע נושאי מגורים תעסוקה וחינוך </span> </li> <li> <span> דעתו של הילד הרלוונטי </span> </li> <li> <span> נכונותו ויכולתו של ההורה המהגר לאפשר קשר של הילדים עם ההורה הנותר מאחור </span> </li> <li> <span> הסיבה לבקשת ההגירה </span> </li> <li> <span> האפשרות לאכוף התניות לביצוע ההגירה במדינה אליה מיועדת ההגירה להתבצע </span> </li> <li> <span> ההשפעה של סירוב או אישור ההגירה על הילד ועל הצדדים. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> מההצהרה עולה כי נקודת ההתייחסות והבחינה של נושא ההגירה צריכה להיות שקולה ומורכבת תוך הימנעות מתמיכה או התנגדות ראשונית לעצם הבקשה להתרת ההגירה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> פסיקת בית המשפט העליון העוסקת בשיקולי בית המשפט בבואו לדון ולהכריע בתביעה להתיר הגירת קטינים לחו"ל כוללת אומנם את מרבית הנושאים אשר עלו בהצהרת וושינגטון ואולם בפועל מגמת הפסיקה בבתי המשפט בישראל מעט שונה ונקודת ההתייחסות הבסיסית שלה הנה כפולה; (א) שמירת טובתו של הילד בהקשר ההגירה (ב) מתן אפשרות להורה המשמורן להמשיך את חייו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בהתאם למגמה זו (ובניגוד לאמור בהצהרת וושינגטון) קבע בית המשפט העליון במפורש כי בית המשפט הדן בתביעת הגירה אינו צריך לחפש הצדקה וסיבות להגירה. בנוסף הושם דגש על השפעת ההחלטה על ההורה המשמורן, כאשר ההבנה הנה כי באמצעות שיקום והמשך חייו של ההורה המשמורן יכולה לצמוח טובה גם לילד המצוי במשמורתו ומאידך, פגיעה בהורה המשמורן יכולה בהחלט לפגוע גם בילדים שבמשמורתו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בתיק שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה נדחה ערעורו של אב אשר ביקש למנוע את הגירת בתו ובנו הקטינים ביחד עם אמם – גרושתו – לארה"ב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט לענייני משפחה התיר את ההגירה בתום הליך שנמשך כארבע שנים, למרות שנסיבות הענין היו חריגות וכללו ניסיון קודם לחטוף את הילדים לארה"ב (ניסיון אשר בעטיו נפתח הליך להשבת הילדים לישראל בהתאם לאמנת האג) וקביעה של שירותי הרווחה כי האם מסיתה את הילדים כנגד האב ופוגעת בדמותו כהורה (המלצת שירותי הרווחה היתה כי שמירת הקשר עם האב תהווה תנאי מהותי להגירה). </span> </p> <p> <span> בית המשפט לענייני משפחה סבר כי הצורך לאפשר לאם המשמורנית להגר לארה"ב בכדי להתאחד שם עם משפחת המוצא שלה ולהתפתח מבחינה תעסוקתית גובר על רצונו של האב להימצא בקרבת ילדיו תוך קיום הסדרי ראיה וקשר מקובלים עמם וציין כי אם תסורב בקשת ההגירה ייפגע מצבה הרגשי של האם וכתוצאה מכך ייפגעו גם הילדים המצויים במשמורתה. על כן החליט בית המשפט לענייני משפחה להתיר את ההגירה תוך חיוב האם להביא את הילדים לשלושה ביקורים בישראל בכל שנה וכן חייב את האם להפקיד ערובה כספית בסך 50,000 ₪. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת בית המשפט למשפחה ופרט להגדלת סכום הערבות לסך 200,000 ₪ לא התערב ביתר הוראות פסק הדין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> פסק דין זה מדגים אפוא היטב את מגמת הפסיקה הישראלית, המעניקה משקל דומה הן לרווחתו של ההורה המשמורן והן לטובתו של הילד וכפועל יוצא מכך, נוטה מלכתחילה לראות את בקשת ההגירה באור חיובי.        </span> </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 11:53:31 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post77081c95 הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-posta92e88bf בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ניכרת סטיה מהמתווה הנ"ל ואפשר כי הדבר מבשר על שינוי במגמת הפסיקה ועל הקלה נוספת בדרך להענות לבקשה להתיר הגירה. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> <span> הגירת ילדים לאחר חטיפתם – היתכן? </span> </span> </h1> <p> <span> מאת עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במאמר קודם (הגירת ילדים – חטיפת ילדים) דנו בהבדלים ובקשר שבין הליכים למניעת חטיפת ילדים מארץ לארץ לבין הליכים שנועדו להסדיר את הגירה שכזו בהעדר הסכמת ההורה האחר. ציינו כי בית משפט הנדרש לתביעה להתיר הגירה של קטינים עם אחד ההורים בעוד ההורה השני מתנגד לכך, יבחן בין היתר את משמעות ההגירה לבי הסדרי הראיה והקשר עם ההורה הנשאר בארץ. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרים שנדונו בעבר בפסיקה הושם דגש על הבטחת הקשר שבין הילדים לבין ההורה הנשאר בארץ ובתוך כך נבחנה בקפידה התנהגותו של ההורה המבקש להגר ביחס לשמירת הקשר והסדרי הראיה שבין הילדים להורה השני. כאשר התעורר חשש כי בעקבות ההגירה לא יכובדו הסדרי הראיה או שיעשה נסיון ליצור נתק בין הקטינים להורה הנשאר בארץ – הטילו בתי המשפט מגבלות ניכרות על ההגירה, לעיתים הגבילו אותה בזמן קצוב ובדרך כלל התנו את ההיתר להגר בהעמדת ערבויות כבדות להבטחת הסדרי הראיה והקשר עם ההורה הנותר בארץ. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה ניכרת סטיה מהמתווה הנ"ל ואפשר כי הדבר מבשר על שינוי במגמת הפסיקה ועל הקלה נוספת בדרך להענות לבקשה להתיר הגירה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בפסק הדין נדונה בקשתה של אזרחית בריטית, אשר היתה נשואה לישראלי וילדה את בתם המשותפת, להגר לבריטניה על אף התנגדותו של האב החי בישראל. הענין המיוחד במקרה זה הוא העובדה כי בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה חטפה האם את הבת מישראל לבריטניה ובשל כך אף נוהלו כנגדה (שם) הליכים לפי אמנת האג (למניעת חטיפת ילדים). יתר על כן, משהורה בית המשפט בבריטניה לאם להחזיר את הבת לישראל, היא הפרה את הצו ונמלטה עמה מיד רשויות החוק הבריטי. רק בתום מהלכים דרמטיים שכללו הוצאת הבת ממשמורתה נאותה האם להחזיר את הבת לישראל ואזי הגישה, כאמור, את בקשת ההגירה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בתנאים שכאלו ניתן היה לצפות, בהתאם למגמת הפסיקה בעבר כמפורט לעיל, כי בית המשפט יעמיד בפני האם מגבלות כבדות בטרם יאשר את הבקשה, אם בכלל. ואולם - לאחר שהצדדים נבדקו בבדיקת מסוגלות הורית ונמצא כי הגם שלשניהם יש מסוגלות, הרי שזו של האם עדיפה – בית המשפט נעתר לבקשה תוך שהוא מסתמך על הצהרת האם כי תגיע לישראל אחת לשנה וכי תאפשר לאב לבקר את הבת באופן חופשי בהגיעו לבריטניה, כל זאת בלא להטיל על האם כל ערבות ו/או מגבלה להבטחת הסדרי הראיה והקשר הנ"ל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דומה כי פסק דין זה אכן מבשר על שינוי ביחס להסדרי הראיה עם ההורה הנותר בארץ והוא מחזק את המגמה להקל על המבקש להגר. כפי שכבר ציינו בעבר, המסר העקיף שמשדרת פסיקה זו הנו חוסר התוחלת וחוסר ההגיון בביצוע חטיפה כוחנית של קטין בשעה שפתוחה הדרך לבקש להתיר את הגירתו בפסק דין של בית משפט. </span> </p> </div> Fri, 30 Jan 2026 11:42:22 GMT https://www.lip-law.co.il/my-posta92e88bf הגירת ילדים thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post48b6e916 רעש האדמה הקשה שפקד את האיטי וגרם למותם של כמאה וחמישים אלף בני אדם, מייצר מטבעו "גלי הדף" של סוגיות משפטיות מורכבות ובהן סוגיות רבות הנוגעות לילדים. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אימוץ ילדי האיטי - כיצד? </span> </h1> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רעש האדמה הקשה שפקד את האיטי וגרם למותם של כמאה וחמישים אלף בני אדם, מייצר מטבעו "גלי הדף" של סוגיות משפטיות מורכבות ובהן סוגיות רבות הנוגעות לילדים. בכלל זה משמורת ואפוטרופסות על ילדים שהוריהם נהרגו, חטיפתם של ילדים תוך ניצול האסון העצום, ירושה ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רשימה זו תתמקד בנושא אפשרות אימוצם של ילדים יתומים מהאיטי וזאת על רקע דיווחים שהתפרסמו בימים האחרונים בכלי התקשורת בישראל אודות יוזמה של המדינה לאמץ בישראל ילדים מהאיטי אשר התייתמו מהוריהם עקב רעש האדמה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בעקבות ידיעות אלו אף דווח על פניות רבות של אזרחים אשר הביעו את רצונם לאמץ ילדים אלו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בקרב גורמים מקצועיים קיימת מחלוקת, האם אומנם "מוסד האימוץ" הוא המתאים והנכון עבור אותם ילדים אומללים, או שמא יש להעדיף לסייע להם במסגרת מקום מגוריהם ובקרב הקהילה המקומית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יחד עם זאת ומאחר ואופציית האימוץ היא שהועמדה על הפרק, מן הראוי להציג את הדרך הפרקטית העומדת בפני מי שמעונין להשתלב ולפעול בכיוון זה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סוגיית אימוצם של ילדים מוסדרת בחוק האימוץ והמשרד הממשלתי הממונה על הנושא הוא משרד הרווחה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> משרד הרווחה מטפל בבקשות לאמץ ילדים, המתקבלות מצד הציבור הרחב ותפקידו לסנן ולאתר את המועמדים המתאימים. הפונים מופנים לעריכת בדיקות פסיכולוגיות מורכבות לצורך הערכת תפקודם כהורים, כיום ובעתיד. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לאחר שאותרו מועמדים מתאימים עקרונית לאמץ, יש לפעול לבדיקת התאמתם והסכמתם לאימוץ הספציפי מהמדינה הזרה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> עד לפני מספר שנים היה נושא האימוץ מחו"ל בבחינת "שטח הפקר" אשר איש הישר בעיניו יעשה בו כרצונו. בדומה למדונה או אנג'לינה ג'ולי, אשר הביאו עימן מאפריקה ילדים, ניתן היה למצוא מקרים בהם הובאו לישראל ילדים ממדינות העולם השלישי וזאת ללא הליך תקין וללא פיקוח הולם. לפני מספר שנים תוקן חוק האימוץ והותקנו בו כללים לאימוץ ילדים ממדינות זרות ע"י אזרחי ישראל וזאת באמצעות עמותות מוכרות ומפוקחות, המטפלות בכל הצדדים הטכניים והמקצועיים הכרוכים בכך, כגון: יצירת קשר עם הגורמים המוסמכים לענין האימוץ במדינה הזרה, מינוי עובד סוציאלי ופסיכולוג המלווים את ההורים המאמצים ואת הילד המאומץ, רופא הבודק את מצבו ואת ההיסטוריה הרפואית של הילד ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> השירות שנותנות העמותות הנו בתמורה כספית המוגבלת על פי חוק לעשרים אלף דולר, אולם קיימות הוצאות נוספות ובכללן: שהות ההורים המאמצים במדינה הזרה, הליכים משפטיים ורפואיים שונים, המשתנים ממדינה ומדינה ועוד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בסופה של הדרך הארוכה - יש שיאמרו: ההריון הארוך - ייתן בית המשפט לענייני משפחה בישראל צו אימוץ ומשמעות הדבר כי הילד המאומץ הופך להיות ילדם של ההורים המאמצים לכל דבר וענין ובה בעת מנותקות הזכויות והחובות שיש בין הילד המאומץ לבין קרוביו הביולוגיים.    </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מומלץ להעזר בליווי משפטי שוטף לכל אורך ההליך וזאת הן לצורך בחינת ההסכמים והמסמכים השונים עליהם נדרשים ההורים המאמצים לחתום במהלך ההליך, הן בכדי לוודא כי התהליך מתנהל באופן תקין בחו"ל ובישראל והן בכדי להגיש ערר בפני ועדה מיוחדת הקבועה לשם כך, במידת הצורך, על החלטות מנהליות המתקבלות תוך כדי התהליך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש להדגיש כי ניסיונות לעקוף את הוראות החוק ולפעול לאימוץ ילדים שלא באופן המתואר לעיל הנו עבירה פלילית ובשנים האחרונות אף ננקטו הליכים פליליים כנגד עורכי דין ו"מעכרים" אשר עסקו בנושאים אלו שלא כדין.  </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 19:53:59 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post48b6e916 אימוץ,הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-posta6e2afd1 אפוטרופוס ממונה לאדם אשר נקבע לגביו, בדרך כלל על בסיס חוות דעת פסיכו-גריאטרית או רפואית אחרת, כי הוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו – כולם או חלקם. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אפוטרופסות – מה חשוב לדעת? </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <span> מינוי אפוטרופוס הוא אחד ההליכים המשפטיים הרגישים והמשמעותיים ביותר בדיני משפחה. מדובר בהליך שבמסגרתו נשללת או מוגבלת יכולתו של אדם לקבל החלטות בעצמו, ומועברת לאחר. בשל כך, החוק והפסיקה מתייחסים אליו כאמצעי שיש לנקוט בו רק כאשר אין חלופה מתאימה אחרת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> למי ממנים אפוטרופוס? </strong> </p> <p> <span> אפוטרופוס ממונה לאדם אשר נקבע לגביו, בדרך כלל על בסיס חוות דעת פסיכו-גריאטרית או רפואית אחרת, כי הוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו – כולם או חלקם. מדובר, בין היתר, באנשים הסובלים מדמנציה, ירידה קוגניטיבית משמעותית, מחלות נפש קשות או מצבים רפואיים אחרים הפוגעים בכושר השיפוט וההבנה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> סוגי אפוטרופסות </strong> </p> <p> <span> החוק מאפשר מינוי אפוטרופוס בהיקפים שונים, בהתאם לצרכיו של האדם: </span> </p> <ul> <li> <strong> אפוטרופוס לגוף </strong> <span> <span> – מוסמך לקבל החלטות בעניינים אישיים ורפואיים, לרבות טיפולים רפואיים, אשפוזים וסידורי מגורים. </span> </span> </li> <li> <strong> אפוטרופוס לרכוש </strong> <span> <span> – אחראי לניהול העניינים הכלכליים, הכספיים והרכושיים. </span> </span> </li> <li> <strong> אפוטרופוס לכל העניינים </strong> <span> <span> – מוסמך לפעול הן בענייני הגוף והן בענייני הרכוש, אלא אם הוגבלה סמכותו במפורש בצו המינוי. </span> </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <strong> כיצד מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס? </strong> </p> <p> <span> הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. אל הבקשה יש לצרף: </span> </p> <ul> <li> <span> חוות דעת רפואית פסיכו־גריאטרית עדכנית, המעידה על הצורך במינוי אפוטרופוס. </span> </li> <li> <span> דו"ח עובד/ת סוציאלי/ת המתייחס למצבו של האדם ולזהות המועמד המוצע לשמש כאפוטרופוס. </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט רשאי לאפשר לבני משפחה וגורמים רלוונטיים נוספים להביע את עמדתם. בסיום ההליך יינתן צו מינוי – זמני או קבוע – ובו יפורטו סמכויות האפוטרופוס והיקפן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> חובות האפוטרופוס </strong> </p> <p> <span> אפוטרופוס מחויב לפעול לטובת האדם שמונה לו, בנאמנות ובשקיפות. עליו לדווח לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים על פעולותיו, ולקבל אישור מוקדם לביצוע פעולות מהותיות שאינן חלק מהניהול השוטף. במקרים מסוימים נדרשת גם פנייה לבית המשפט, כאשר האפוטרופוס הכללי הוא צד להליך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ביטול או שינוי מינוי אפוטרופוס </strong> </p> <p> <span> צו מינוי אינו בהכרח סופי. ניתן להגיש בקשה לביטול או לצמצום המינוי, בדרך כלל על בסיס חוות דעת רפואית עדכנית הקובעת כי חל שיפור במצבו של האדם וכי אין עוד צורך במינוי אפוטרופוס. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> האם יש חלופה לאפוטרופסות? </strong> </p> <p> <span> <span> בעקבות הרפורמה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתן כיום לערוך </span> </span> <a href="/אפוטרופוס-/-יפוי-כח-מתמשך"> <strong> ייפוי כוח מתמשך </strong> </a> <span> <span> , המהווה חלופה עדיפה במקרים רבים. זהו מסמך שבו אדם כשיר קובע מראש מי יטפל בענייניו בעתיד וכיצד. בנוסף, ניתן לתת </span> </span> <a href="/אפוטרופוס-/-יפוי-כח-מתמשך"> <strong> הוראות מקדימות למינוי אפוטרופוס </strong> </a> <span> , הקובעות מי ימונה ומה יהיו סמכויותיו. </span> </p> <p> <span> תכנון משפטי מוקדם מאפשר שמירה מרבית על רצון האדם, צמצום פגיעה באוטונומיה שלו ומניעת סכסוכים משפחתיים בעתיד. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 19:48:35 GMT https://www.lip-law.co.il/my-posta6e2afd1 אפוטרופסות וייפוי כח מתמשך thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postc2a07bb1 בית המשפט למשפחה קבע כי אין לערוך בדיקת רקמות וכי לאור הראיות שהוצגו בפניו יש לדחות את תביעתו של בעלה של האם להכיר באבהותו. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> אבהות – טובת הילדה – חשש ממזרות – אב פסיכולוגי </span> </h1> <p> <strong> מאת: עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> עמ"ש (ת"א) 60381-03-11 ה. נ' נ. </strong> <span> (שנלר ורדי לבהר שרון, 28.8.2012) </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי טוען לאבהות, אשר אין לערוך בעניינו בדיקת רקמות מחשש ממזרות, ירשם כאביה של קטינה שהוא מתפקד בפועל כאביה למן הולדתה </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> התובע הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי אודות אבהותו על קטינה, אשר במועד הורתה היתה אמה נשואה לאחר. תחילה הצטרפה האם לתביעה אולם בהמשך שינתה עמדתה והגישה ביחד עם בעלה תביעה נגדית למתן פסק דין הצהרתי אודות אבהותו על הקטינה. </span> </span> </p> <p> <span> בית המשפט למשפחה קבע כי אין לערוך בדיקת רקמות וכי לאור הראיות שהוצגו בפניו יש  לדחות את תביעתו של בעלה של האם להכיר באבהותו. אשר לקביעת אבהותו של התובע הרי שהכרעה זו עלולה לפגוע בטובתה של הקטינה (מבחינת כשרותה להינשא בעתיד) ועל כן יש להכיר בטוען לאבהות כאביה הפסיכולוגי של הקטינה וכי יש להעניק לו זכויות הוריות, לרבות מעמד בהליך צו עיכוב יציאה מן הארץ של הקטינה עד שיעוגן הקשר בינו לבינה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגיש התובע וקבע בפסק דין תקדימי כי יש לרשום את אבהותו של התובע על הקטינה על בסיס הכרעה אזרחית אף ללא בדיקת רקמות וזאת משיקולים של טובת הקטינה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> התובע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <ul> <li> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/60381-03-11.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין 60381-03-11 לחץ כאן </a> </li> <li> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/50330-04.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין 50330/04 לחץ כאן </a> </li> </ul> </div> Thu, 29 Jan 2026 19:43:46 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postc2a07bb1 פונדקאות,אבהות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post294c8f2f הליך הפונדקאות מתחיל בהתקשרות של בני זוג בגירים תושבי ישראל בהסכם כתוב עם אשה בגירה תושבת ישראל, (בד"כ) לא נשואה, שאינה קרובת משפחתם, אשר תשא את העובר ברחמה. הביצית והזרע הנם של בני הזוג <div data-rss-type="text"> <h1> <span> חוק הפונדקאות </span> </h1> <p> <strong> מאת: עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 מוכר יותר בכינויו "חוק הפונדקאות". חוק זה בא לתת מענה לזוגות חשוכי ילדים והוא נועד למנוע התפתחות פונדקאות בלתי חוקית, שכבר החלה להתפתח בשנים שקדמו לקבלתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> להלן אביא סקירה תמציתית של ההליכים והמהלכים הקשורים בפונדקאות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הליך הפונדקאות מתחיל בהתקשרות של בני זוג בגירים תושבי ישראל בהסכם כתוב עם אשה בגירה תושבת ישראל, (בד"כ) לא נשואה, שאינה קרובת משפחתם, אשר תשא את העובר ברחמה. הביצית והזרע הנם של בני הזוג (אף כי תתכן תרומת ביצית-לא מצד הפונדקאית). </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> את ההסכם מאשרת ועדת אישורים שממנה שר הבריאות. הועדה אינה מתערבת בפרטים כגון תשלום לאם הפונדקאית או מערכת היחסים העתידית בין האם הפונדקאית לילד העתיד להוולד. הועדה כן בוחנת את נושא אי יכולתם של בני הזוג להביא יחדיו ילד לעולם, את ההערכות הפסיכולוגיות והרפואיות הנוגעות לבני הזוג ולאם הפונדקאית. כמו כן מוודאת הועדה כי לא כלולים בהסכם תנאים המקפחים את הילד העתיד להוולד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחר האישור חותמים בני הזוג והאם הפונדקאית על ההסכם בפני הועדה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ההפריה נעשית אך ורק במחלקה מוכרת העוסקת בכך. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בני הזוג והאם הפונדקאית חייבים להיות בקשר עם פקידת סעד העוסקת בנושא במהלך ההריון ועליהם ליידע אותה בדבר מועד ומקום הלידה הצפויה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מסירת הילד מידי האם הפונדקאית לידי בני הזוג נעשית בנוכחות פקידת הסעד ובמועד סמוך ככל שניתן למועד הלידה. משמורתו של הילד הנה בידי בני הזוג וחלה עליהם אחריות לטפל בו כאילו היה ילדם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בשלב זה יכולה עדיין האם הפונדקאית לחזור בה ובמידה ופקידת הסעד תומכת בעמדתה וסבורה כי נשתנו הנסיבות, עשוי בית המשפט לקבל את בקשתה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחר מסירת הילד לידי בני הזוג מוגשת על ידם לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו הורות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחר מתן הצו בבית המשפט, נרשם הילד כילדם של בני הזוג. בשלב זה האם הפונדקאית אינה יכולה עוד לחזור בה מכל סיבה שהיא.  </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 18:54:23 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post294c8f2f פונדקאות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post31668036 האם הודתה שנהגה באלימות, אך טענה כי אלה היו "מספר מכות קלות ביותר". היא הכתה על חטא והתחרטה בכל ליבה, והסבירה שמדובר באירוע בודד <div data-rss-type="text"> <h1> <span> האם נהגה באלימות – ואיבדה את המשמורת על ילדיה  </span> </h1> <p> <br/> </p> <p> <strong> ביהמ"ש המחוזי דחה ערעורה של אם על החלטת בימ"ש לענייני משפחה להעביר זמנית את המשמורת לידי האב, "מתוך חרדה אמיתית לשלומם של הילדים".   </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הזוג התחתן ב-2001 והתגרש ב-2010. שני ילדיהם – כיום ילד בן 13 וילדה בת 12 – נותרו במשמרת האם מאז שהתגרשו. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לפני כחצי שנה הגיש האב תביעה לבימ"ש לענייני משפחה להעברת משמורת הילדים אליו, ובה ביקש להוציא את הילדים מבית אמם ובן זוגה – "בית בו מתעללים בילדים על בסיס יומי". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הוא טען כי בחודשים האחרונים התברר לו שהילדים מצויים במצוקה נפשית וחיים בהשפלה ובפחד, כיוון שאמם ובן זוגה מתנהגים כלפיהם באלימות פיזית ומילולית, מענישים, צועקים ומעליבים אותם, לדבריו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> כשבוע לאחר הגשת התביעה, קיבל האב מסרון מבתו וחשכו עיניו. הוא טען כי גילה שהאם הכתה את בנו והגיש לביהמ"ש בקשה בהולה למשמורת זמנית, בטענה שבמצב בנוכחי הילדים נמצאים בסכנה ממשית. האב ביקש להורות על העברת המשמורת לידיו ולקבוע לאם הסדרי ראייה במרכז קשר, עד שיתקבל תסקיר שירותי הרווחה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האם הודתה שנהגה באלימות, אך טענה כי אלה היו "מספר מכות קלות ביותר". היא הכתה על חטא והתחרטה בכל ליבה, והסבירה שמדובר באירוע בודד והתנהלותה נבעה מחרדה ולחץ בלתי רגיל שמפעיל עליה האב, שלדבריה מסית את ילדיה נגדה באופן אינטנסיבי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> האב הגיש גם תלונה במשטרה, ובעניין התערבו גם פסיכולוג ביה"ס ושירותי הרווחה. הוא אף טען שהאם משתמשת בסמים קלים וצירף מסרונים ותמונות שבתו צילמה, ואילו האם הודתה אך טענה שהפסיקה והסכימה להיבדק. במשך מספר חודשים, ביהמ"ש לא השתכנע שיש לבצע שינויים דרמטיים בחייהם של הילדים והחליט להמתין לבדיקת שירותי הרווחה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אלא שעד היום שירותי הרווחה התמהמהו, ובאפריל 2015 ביהמ"ש הובאו הילדים בפני השופט י' שקד. לאחר שהשופט שמע אותם, הוא החליט להעביר באופן זמני את הילדים למשמורת האב ללא דיחוי ועד למתן החלטה אחרת, וציין כי החלטתו ניתנה מתוך "חרדה אמיתית לשלומם של הילדים, ומתוך תקווה שההורים יבינו את גודל השעה". </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> על החלטה זו הגישה האם ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. היא טענה כי ההחלטה ניתנה ללא נימוק או הסבר כלשהו, ואף ללא תסקיר פקידת סעד או חוות דעת מומחים. היא שוב סיפרה על הסתה חמורה מצד האב וטענה כי ביהמ"ש היה צריך להימנע מלגרום לילדים טלטלות מיותרות, בטרם יברר את הסוגיה באופן מעמיק. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <h3> <span> <span> מקבץ של גורמים </span> </span> </h3> <p> <span> השופט שאול שוחט בדק את תוכן עדותם של הילדים (שתכניה חסויים בפני הצדדים) דחה את ערעורה של האם, לאחר שהשתכנע כי ביהמ"ש לקח בחשבון את רצונם של הילדים, ופעל מתוך דאגה כנה לשלומם. השופט הסכים שאין מנוס מלהורות על העברת הילדים למשמורתו של האב, לפחות בשלב זה, עד שיתקבל תסקיר מקיף מרשויות הרווחה שמשום מה עדיין מתעכב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> השופט הצביע על כך שביהמ"ש לא "נחפז" כטענת המערערת, אלא הקשיב לצדדים באריכות, בחן את הראיות, קיים מספר דיונים במשך מספר חודשים, וקיבל החלטה זהירה ומחושבת. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> השופט הבהיר כי החלטתו של ביהמ"ש, שהתרשם מהילדים באופן בלתי אמצעי, נבעה ממקבץ של גורמים שהעלו חשש לשלומם בגופני והנפשי של הילדים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מאז שניתנה ההחלטה, האם לא פגשה את הילדים במרכז הקשר, ובעניין זה השופט הורה לביהמ"ש לענייני משפחה למצוא פתרון מתאים ליישום החלטתו כבר בשלב זה ובטרם יתקבל התסקיר המיוחל משירותי הרווחה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יש לציין כי מקרה זה ממחיש את המציאות הבלתי אפשרית השוררת במשולש: שירותי הרווחה – בית המשפט – קטינים. </span> </p> <p> <span> לא ניתן להתעלם מכך שברקע ההחלטה עומד מחדל של שירותי הרווחה אשר במשך חודשים ארוכים אינם מגישים את התסקיר שהוזמן בידי בית המשפט. נוכח מציאות בלתי אפשרית זו מנסים בתי המשפט למצוא חלופות בדמות הפניית הצדדים ליחידת הסיוע וכן פגישה עם הקטינים (כפי שנעשה במקרה זה) אולם מדובר בחלופות בלתי מספקות ואשר אינן יכולות לבוא במקום עבודה מקצועית של פק"ס אשר בידה לבחון את הנושא באורח מעמיק מתמשך ולהביא את מסקנותיה והמלצותיה במסגרת תסקיר ערוך כדין. </span> </p> <p> <span> אין שום ספק כי המציאות הנוכחית גורמת לפגיע חמורה בילדים וגם בהוריהם ונראה כי המקרה הנוכחי הנו דוגמא מובהקת לכך. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 18:13:47 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post31668036 הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post7aad2195 הנחת המוצא ביחס לכל הורה הנה כי הוא פועל לטובת ילדו. מטבע הדברים, כאשר מתערער התא המשפחתי ובפרט כאשר מצויים ההורים בעימות חזיתי, עשויים להתגלות פערים ואף סתירות גמורות בין מה שתופס כל אחד מהם כטובתו של הילד. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> הסכמים בין ההורים ועקרון טובת הילד </span> </h1> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הנחת המוצא ביחס לכל הורה הנה כי הוא פועל לטובת ילדו. מטבע הדברים, כאשר מתערער התא המשפחתי ובפרט כאשר מצויים ההורים בעימות חזיתי, עשויים להתגלות פערים ואף סתירות גמורות בין מה שתופס כל אחד מהם כטובתו של הילד. מציאות זו, בין היתר, היא המביאה לא פעם את בית המשפט להכריע במחלוקת ולמעשה בשאלה מהי טובתו של הילד. בכך עוסקים מאמרים אחרים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ואולם, לעיתים נדרש בית המשפט לעסוק בקביעת טובתו של הילד, דווקא מתוך, או בעקבות הסכמת ההורים. בכך עוסק מאמר זה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חלק ניכר מסכסוכי המשפחה (ולענייננו סכסוכים בין הורים) מסתיים בהסכמים שונים. לעיתים הסכמים בלתי פורמאליים או פורמאליים למחצה (אשר לא אושרו בבית המשפט) וברוב המקרים, בהסכמים כתובים, המסדירים מכלול נושאים הנוגעים לפרידת הצדדים ובתוך כך נוגעים, כמובן, גם לילדי הצדדים. הסכמים אלו מאושרים בבתי המשפט לענייני משפחה ו/או בבתי הדין הרבניים וניתן להם תוקף של פסק דין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הבעיה מתעוררת כאשר מוטל ספק, האם הביאו ההורים בחשבון - במסגרת רצונם להגיע להסדר ביניהם - את טובת הילד ביחס להסדרים שנקבעו ביניהם לגביו. סוד גלוי הוא כי במהלך הסכסוך המשפחתי, "כדאי" לא פעם לאחד הצדדים להגיע לכלל הסכם, יותר מאשר לצד האחר. כך הוא בשעה שאחד הצדדים חפץ מאוד בגירושין בעת שאין בידו עילה לאלץ את הצד האחר להתגרש, כך הוא כאשר אחד הצדדים זקוק בדחיפות לכספים שיגיעו לידיו אם בכלל רק בעוד זמן רב אם ינהל את ההליכים עד תומם וכיוצ"ב דוגמאות רבות. במקרים אלו, לעיתים, נשכח, או לפחות יורד מגדולתו, עקרון טובת הילד וכך משולבים בהסכמים אלו הוראות, לגביהן עולה השאלה עד כמה הן תואמות את עקרון טובת הילד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> על רקע האמור לעיל התפתחה הפסיקה הקובעת כי ילדים אינם מחוייבים אוטומטית להסכמות שבין הוריהם. הדוגמא לעקרון זה, שהנה נפוצה ועל כן מוכרת יותר, נוגעת לנושא המזונות, לגביו יבדוק בית המשפט האם נדון נושא מזונות הילדים בפני עצמו, האם נשקלו שיקולים רלבנטיים לענין ועוד. יחד עם זאת העקרון חל גם בקשת של נושאים נוספים, החל מקביעת משמורת וכלה באופי ובזרם החינוך שינתן לילד. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בענין שכזה דן בית המשפט העליון במקרה בו הוסכם בין ההורים כי המשמורת תנתן לאם וכי היא תעניק לילד חינוך חרדי. לימים עברה האם לקיים אורח חיים חילוני ובהתאם לכך רצתה לגדל את בנה. ברור כי במקרה שכזה קיימים מספר שיקולים סותרים; הרצון לקיים את ההסכם, הרצון לאפשר לבן לקיים אורח חיים התואם את זה של אמו, הרצון לאזן בין אורחות החיים השונים ועוד. בית המשפט הורה כי טובת הילד תקבע בהתאם להמלצות מקצועיות, אשר תמכו, במקרה זה, בשילובו של הילד המערערת החינוך הממלכתי דתי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> חשוב לציין כי אף שבית המשפט לענייני משפחה אמור לבדוק את פרטי ההסכם ומידת התאמתם לעקרון טובת הילד, טרם אישור ההסכם, הרי שבפועל לא תמיד אפשרי הדבר ולעיתים, כפי שאירע בדוגמא שלעיל, מתרחשים השינויים - בעטיים יש לבדוק את טובת הילד - רק לאחר חתימת ההסכם ואישורו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בצד כל האמור לעיל חשוב לזכור - בבואנו לבחון את טובת הילד אל מול הסדרים שנקבעו ביחס אליו בהסכם שבין ההורים - כי מעבר לחשיבות הנודעת לעקרון כיבוד הסכמים כשלעצמו, הרי שלעיתים קרובות, עצם העובדה כי ההורים משכילים להסדיר את המחלוקות שביניהם בהסכמה ומבלי להגרר להליכים משפטיים ממושכים וסוערים, היא כשלעצמה מהווה צעד חשוב ביותר מבחינת טובת הילד.  </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 18:10:26 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post7aad2195 הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post35086633 סע' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפורופסות קובע כי ילדים בני פחות משש שנים יהיו במשמורת אמם, אלא אם כן הוכח כי יש סיבות מיוחדות שלא לעשות כן. הוראה זו מכונה "חזקת הגיל הרך". <div data-rss-type="text"> <h1> <span> טובת הילד וחזקת הגיל הרך - יריבות או שילוב? </span> </h1> <p> <strong> מאת עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סע' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפורופסות קובע כי ילדים בני פחות משש שנים יהיו במשמורת אמם, אלא אם כן הוכח כי יש סיבות מיוחדות שלא לעשות כן. הוראה זו מכונה "חזקת הגיל הרך". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בשנים עברו, מקובלת היתה במשפט הישראלי תפיסה קשיחה ביחס ליישום חזקת הגיל הרך ולפיה אין מקום לסטות מהוראות החוק אלא במקרים חריגים ביותר. משמעות תפיסה זו הנה כי אין לפתוח דיון בבקשת אב (לילדים בני פחות מגיל שש) לקבל את המשמורת לידיו, גם אם הדבר תואם את טובתם ואף אם יטב להם אצלו, לעומת משמורתם בידי האם – אלא בנסיבות חריגות, כאמור. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תפיסה זו עברה "תהליכי כרסום" במהלך השנים האחרונות, ככל שהתרבו המקרים בהם הוברר כי לאב יש תפקיד ומקום משמעותי מאוד בחייהם של הילדים – מחד, וככל שגברה חשיבות ומשקל טובת הילד – מאידך. הגיעו הדברים לידי כך שבמקרים בהם נקבע (בחוו"ד פסיכולוגית) כי טובת הילדים להיות במשמורת אביהם, אולם לא נקבע כי אין זה מטובתם להיות במשמורת אמם (ובוודאי לא הוכחו נסיבות חריגות המונעות מתן המשמורת לאם), הורה בית המשפט על העברת המשמורת לידי האב, כנגד חזקת השיתוף. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> למגמה זו, הגם שהיא נראית על פניה מתקדמת וליברלית, קיימות תופעות לוואי שליליות ובהן, הגברת המוטיבציה לניהול הליכי משמורת (שהנם הליכים קשים וממושכים מעצם טבעם) וכן הכנסת מימד משמעותי נוסף של חוסר יציבות וחוסר קביעות בתא המשפחתי, החווה ממילא זעזועים קשים בתוך תהליך הגירושין.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מתוך מודעות לתופעות השליליות הנ"ל, ניכרת כיום בפסיקת בתי המשפט "תנודה חוזרת" לכיוון הדגשת מעמדה וחשיבותה של חזקת הגיל הרך. בית המשפט העליון ובעקבותיו הערכאות הנמוכות יותר שב והדגיש כי אין להמעיט במשקלה של חזקת הגיל הרך וכי קביעה זו נכונה גם לנוכח מציאות החיים המודרנית בה יש לאב משקל ותפקיד משמעותי בחיי ילדיו. בית המשפט אף הדגיש כי אין להמעיט במקלה של חזקת הגיל הרך גם לא לנוכח שיקולי השוויון בין המינים. בית המשפט מדגיש כי מחקרים עדכניים רבים מראים כי הנזק (המיידי והעתידי) העלול להגרם לילדים קטנים כתוצאה מהפרדתם מעל אמם, גדול מזה העלול להגרם להם כתוצאה מהפרדתם מעל אביהם – גם כאשר לאב יש תפקיד מרכזי (אף יותר מזה של האם) בגידול הילדים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המסקנה הנה, איפה, כי חזקת הגיל הרך הנה חלק מעקרון העל של "טובת הילד" ולא עקרון המנוגד לו או מתנגש בו. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 18:08:42 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post35086633 הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post0c9e996d בית המשפט מתייחס לדו"ח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט, המפרט גורמים מוגדרים אשר לאורם יש לשקול את טובת הילד, זכויותיו וצרכיו. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> טובת הילד, מהי? </span> </h1> <p> <strong> מאת: עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בשיח הישראלי של השנים האחרונות הולך וכובש לו מושג חדש מקום של כבוד; "טובת הילד". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מושג זה, המופיע כבר בחוקים משנות החמישים והשישים, צובר תאוצה וחשיבות ככל שמעמיקה ההכרה בחשיבות השמירה על זכויות האדם. הילד, כידוע, אף הוא אדם והתחושה המתעוררת לעיתים הנה כי זכויותיהם של הילדים ובעיקר טובתם, אינה מקבלת ביטוי אמיתי בהליכים שונים ובכלל זה הליכים משפטיים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בפסק דין שניתן לאחרונה סוקר בית המשפט לענייני משפחה את התפתחות היחס למושג "טובת הילד". מן הדברים ניתן לעמוד על השינויים שחלו בנושא זה במהלך השנים כאשר אחת המגמות הבולטות הנה הנטיה כיום להכנס לבחינה פרטנית של טובת הילד בתוך קריטריונים מוגדרים – אל מול התייחסות כוללנית ומופשטת, בעבר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט מתייחס לדו"ח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט, המפרט גורמים מוגדרים אשר לאורם יש לשקול את טובת הילד, זכויותיו וצרכיו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> גורמים אלו הנם; </strong> </p> <ul> <li> <span> רצון הילד ודעתו. </span> </li> <li> <span> שלומו הגופני והנפשי. </span> </li> <li> <span> גילו של הילד והתפתחותו. </span> </li> <li> <span> מימד הזמן בחייו. </span> </li> <li> <span> מינו של הילד והתכונות הרלוונטיות לענין. </span> </li> <li> <span> השפעת ההחלטה על חייו של הילד. </span> </li> <li> <span> קשריו ויחסיו של הילד עם הוריו ועם דמויות משמעותיות נוספות. </span> </li> <li> <span> עמדת ההורים. </span> </li> <li> <span> הידע המקצועי הרלוונטי לענין. </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אין ספק כי רשימה זו, כדרכן של רשימות, אינה מכסה את כל התחומים אליהם יש להתייחס בעת בחינת טובת הילד ואין היא מתאימה בהכרח לכל מקרה. יחד עם זאת הרשימה מתווה מגמה חיובית שעיקרה "פריטת" המושג העמום "טובת הילד" – ל"פרוטות קטנות" אותן ניתן למדוד ולבקר אחת לאחת.          <span>  </span> </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:59:36 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post0c9e996d הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post2ce0064e בישראל הוסדרה סוגיה זו במהלך העשורים הקודמים תוך נטיה בולטת להעניק את המשמורת על הילדים לאם בעוד לאב נקבעים הסדרי ראיה במהלכם הוא שוהה עם הילדים לפרקי זמן מוגבלים ומוגדרים. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> משמורת משותפת – מאפשרות חריגה לנורמה? </span> </h1> <p> <strong> מאת: עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סוגיית המשמורת על הילדים הנה מהנושאים הבסיסיים והמהותיים ביותר הנוגעים לתהליך התפרקות התא המשפחתי בתהליך הגירושין / פרידה. בישראל הוסדרה סוגיה זו במהלך העשורים הקודמים תוך נטיה בולטת להעניק את המשמורת על הילדים לאם בעוד לאב נקבעים הסדרי ראיה במהלכם הוא שוהה עם הילדים לפרקי זמן מוגבלים ומוגדרים. הסדרים אלו הושפעו מהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקבעו כי בגילאים צעירים ובהעדר נסיבות יוצאות דופן יש לתת את המשמורת בילדים בידי האם. הוראה זו זכתה לכינוי "חזקת הגיל הרך". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בהתחשב בעובדה כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נחקק בתחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת, ניתן להבין כי הנורמות החברתיות שהיו מקובלות בשעתו, השתנו לא מעט במהלך השנים שחלפו מאז. כך, למשל, אורח החיים המודרני המאפיין חלקים נרחבים של המשפחות החיות כיום בישראל כולל את העובדה כי כמעט כל אשה יוצאת לעבודה ולעיתים קרובות מדובר בעבודה במשרה מלאה. עובדה / עבודה זו גורמת מטבע הדברים למעורבות גוברת והולכת של הבעל / האב בחייהם ופעילותם היומיומית של הילדים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> על רקע זה הלכה והתגברה בשנים האחרונות הביקורת על "חזקת הגיל הרך" תוך טענה כי יש לבחון כל מקרה לגופו ובוודאי שלא לתת עדיפות גורפת ומוקדמת לאפשרות משמורת הילדים בידי האם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האפשרות המועדפת - כך לדעת חלק ממבקרי "חזקת הגיל הרך" – הנה "משמורת משותפת" היינו מערכת בה בני זוג גרושים / פרודים מגדלים את ילדיהם באופן שוויוני, כאשר הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה אצל כל הורה ויש להם, בהגדרה, שני בתים. בעבר, עד לא מכבר, היתה אופציית "המשמורת המשותפת" נדירה בישראל והיא יושמה במקרים נדירים וחריגים יחסית, בעיקר כאשר היחסים שבין ההורים היו תקינים ויציבים, המגורים של שני ההורים היו באיזור גיאוגרפי סמוך ובד"כ גם כאשר גיל הילדים היה פחות צעיר.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ואולם, הביקורת המתמשכת על "חזקת הגיל הרך" עשתה את שלה והמלצות ועדה מקצועית ("ועדת שניט") אכן המליצו על ביטול החזקה ומעבר לעקרון של "אחריות הורית משותפת", עקרון המושפע ומקורב למערכת של משמורת משותפת. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> על אף שהחוק עצמו טרם שונה, הרי שההמלצות הנ"ל כבר משפיעות במידה רבה על שירותי הרווחה, המעורבים בכל תיק משפטי בו קיים סכסוך סביב נושא המשמורת. כך אירע שבשנתיים האחרונות החלו שירותי הרווחה להמליץ באופן נרחב לערכאות השיפוטיות הדנות בנושאי המשמורת על הסדרי משמורת וראיה שמשמעותם בפועל הנה משמורת משותפת (גם אם לא תמיד נאמר הדבר במפורש). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מנגד, הולכת וגוברת הביקורת על המלצות אלו ועל אופן יישומם שכן הניסיון המצטבר מעיד כי המשמורת המשותפת אינה תמיד מתכון להצלחה וכי יישום נרחב וקשיח של מדיניות משמורת משותפת הוביל לפגיעה משמעותית בילדים, אשר נחשפו לחוסר יציבות מתמשכת בחייהם, תוך הקרבת טובתם ועניינם על מזבח הנוחות והמאוויים של הוריהם. בהקשר זה יש לזכור כי הסדרי משמורת משותפת הכוללים העברות רבות ותכופות של הילדים מהורה אחד למשנהו, עלולה לחשוף את הילדים לאיבה הרבה השוררת לא פעם בין הורים הנתונים ב"מלחמת גירושין", שלא לדבר על עצם הנסיעות המרובות הנלוות לא אחת להסדרים שכאלה. ביקורת נמתחת גם על יישום משמורת משותפת בגילאים צעירים מאוד, כאשר מבחינת הילד, קיימת חשיבות רבה ליציבות וקביעות המקום בו הוא ישן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הח"מ סבור כי יישום נרחב וקיצוני מידי של המלצות "ועדת שניט" עלול אכן להביא לפגיעה של ממש בטובתם של ילדים, אשר על שמירתה מופקדים לא רק הוריהם אלא גם שירותי הרווחה ובתי המשפט הנדרשים להכריע בסוגיה. עקרון המשמורת המשותפת הנו אכן אידיאל, אולם מעצם טיבו וטבעו אין הוא מתאים לרוב רובם של סכסוכי הגירושין ויישומו באופן נרחב אף עלול לעודד הליכים משפטיים. הדרך הנכונה יותר הנה לבחון את נושא המשמורת בשמרנות זהירה, מבלי לבצע "מהפכות" ותוך הימנעות מניסיון "התאמה" של המציאות ל"אידיאל" שאינו תמיד בר מימוש. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:57:00 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post2ce0064e הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post4e7ae62a אורח החיים המודרני והעובדה כי כמעט כל אשה יוצאת בימינו לעבודה, לעיתים קרובות במשרה מלאה, גורמת למעורבות גוברת והולכת של הבעל / האב בחייהם ופעילותם היומיומית של הילדים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אורח החיים המודרני והעובדה כי כמעט כל אשה יוצאת בימינו לעבודה, לעיתים קרובות במשרה מלאה, גורמת למעורבות גוברת והולכת של הבעל / האב בחייהם ופעילותם היומיומית של הילדים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האידיליה המשפחתית, הנפגעת כמובן עם התפרקות התא המשפחתי בתהליך הגירושין / פרידה, נפגעת במיוחד בהקשר זה של יחסי אבות-ילדים. הסיבות לפגיעה זו הנן מגונות ומורכבות ובהן, בין היתר, חזקת הגיל הרך בה יעסוק מאמר נפרד. יחד עם זאת התוצאה הסופית הנה, בדרך כלל, מערכת בה גדלים הילדים אצל אמם, בעוד האב רואה אותם לפרקי זמן מוגבלים ומוגדרים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> על רקע זה התפתחה בשנות ה-60 וה- 70 של המאה העשרים עמדה משפטית-חברתית אשר דגלה במשמורת משותפת, היינו מערכת בה בני זוג גרושים / פרודים מגדלים את ילדיהם באופן שוויוני, כאשר הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה אצל כל הורה ויש להם, בהגדרה, שני בתים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במהלך השנים, משנצבר די נסיון ומחקר לגבי תוצאות מערכות אלו, התברר כי המשמורת המשותפת אינה תמיד מתכון להצלחה. מחקרים הראו כי יישום נרחב וקשיח של מדיניות משמורת משותפת הוביל לפגיעה משמעותית בילדים, אשר נחשפו לחוסר יציבות מתמשכת בחייהם, תוך הקרבת טובתם ועניינם על מזבח הנוחות והמאוויים של הוריהם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נסיון זה הוביל למסקנה, המאפיינת את המצב המשפטי השורר כיום בישראל, לפיו הסדר של משמורת משותפת מתאים רק למיעוט המקרים ובתנאים מוגדרים, שנסקור להלן.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <ul> <li> <strong> מערכת היחסים שבין ההורים - פרמטר זה הנו הראשון בחשיבותו. </strong> <span> <br/> אכן, ניתן לצפות כי בני זוג הנפרדים זה מזה אינם עושים זאת על רקע אהבה יתירה. יחד עם זאת יש הבדל רב משמעות בין פרידה סוערת, מלווה בהשמצות, שלילת האחר ותקשורת גרועה, לבין פרידה באופן מבוקר, תוך שמירה הדדית על הדמויות ההוריות ועל ערוצי תקשורת טובה ורציפה בין ההורים. <br/> <br/> </span> </li> <li> <strong> מקום המגורים </strong> <span>   <br/> אין דומה זוג הורים המתגורר בסמיכות גיאוגרפית זה לזה, לזוג הורים שעם הפרידה עובר כל אחד מהם לגור במרחק האחד מהשני. אכן, לא ניתן להגדיר נוסחת מרחק או זמן שמעבר לה לא ניתן לקיים משמורת משותפת, אולם יש לזכור כי משמעות המשמורת המשותפת הנה ניידות גבוהה מאוד של הילד בין ההורים ולא פחות חשוב (מנקודת מבטו של הילד), בין שני הבתים בהם הוא חי. לא ניתן לקיים ולייצב מערכת שכזו כאשר כל מעבר כרוך בנסיעה או פרוצדורת מעבר משמעותית. <br/> <br/> </span> </li> <li> <strong> גיל הילדים </strong> <span> <br/> ככלל, ככל שעולה גילם של הילדים, כך אפשרית ומתאימה יותר מבחינתם מערכת של משמורת משותפת. תינוקות וילדים רכים סובלים יותר מהמימד המסויים של חוסר היציבות והקביעות הנלווה למערכת זו, בעוד ילדים בוגרים יותר מסוגלים להבין ולהתמודד עם כך ביתר הצלחה.    </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב לציין כי הפרמטרים האמורים לעיל אינם קשיחים ובוודאי שאינם מייצגים את התמונה כולה. לעיתים קרובות נעזר בית המשפט, בבואו לקבוע הסדר משמורת משותפת או אף לאשר הסדר שכזה, אליו הגיעו ההורים בהסכמה, בחוו"ד מקצועית באשר לסיכויי הצלחתו או מידת התאמתו לזוג ההורים והילדים שבנדון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> דומה כי הנקודה החשובה ביותר, הפותחת ומסכמת נושא זה, הנה טובתם של הילדים הספציפיים, אשר את עניינם יש לראות כאשר מחליטים על יישום משמורת משותפת.  </strong> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:55:02 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post4e7ae62a הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postc6d6577c הפסיקה הישראלית הדגישה בעבר את מרכזיותו ואף בלעדיותו של שיקול טובת הילד, כאשר מדובר בנושאים הנוגעים לילדים. <div data-rss-type="text"> <h1> <span> רצונו של הילד אל מול טובתו </span> </h1> <p> <strong> מאת: איתן ליפסקר, עו"ד </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הפסיקה הישראלית הדגישה בעבר את מרכזיותו ואף בלעדיותו של שיקול טובת הילד, כאשר מדובר בנושאים הנוגעים לילדים. בחלק מפסיקת בית המשפט העליון שמלפני מספר עשורים ניתן למצוא ביטויים חד משמעיים לפיהם בית המשפט אינו שוקל שום שיקול נוסף, פרט לטובתו של הקטין. לעומת גישה קשיחה זו ניתן להבחין כי אמנת האו"ם לזכויות הילד מעניקה לטובת הילד (אינטרס הילד) מעמד של שיקול ראשוני מתוך שיקולים נוספים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שיקולים נוספים עשויים להיות אינטרסים של ההורים או מי מהם וכן שיקולים נוספים שיש לאזנם, במסגרת בדיקת טובתו של הילד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אחד השיקולים, אשר תופס כיום מקום שלא ניתן לו בעבר, הנו רצונו של הילד. כיום גוברת הנטיה שלא להתעלם מרצונו של הילד וכן לא לנהוג ברצון זה בפטרונות של מי שמבין יותר טוב מהילד עצמו מהו רצונו. אכן, רצונו של הילד אינו תואם תמיד את טובתו, כמו כן קיים חשש, כפי שיובהר להלן, כי התייחסות לרצונו של הילד תוביל לתופעות בלתי רצויות, אולם יחד עם זאת, כאמור, הולכת ומתחזקת המגמה לבדוק ולהתייחס לנתון זה וזאת כחלק מהמגמה להדגיש את עצמאותו ואת זכויותיו של הילד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עם זאת, ההתייחסות לרצונו של הילד כחלק מהשיקולים הנוגעים לבדיקת טובתו אינה מתעלמת מהצורך לבדוק האם רצונו של הילד הנו אימפולסיבי ובעיקר, האם רצונו של הילד אינו אלא רצונו של אחד המבוגרים, המשפיע עליו ומדבר למעשה מתוך גרונו של הילד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במסגרת בדיקת רצונו, תחושותיו, דעותיו ועמדתו של הילד לגבי העניין הנדון יש לתת את הדעת, בין היתר, לנושאים הבאים; לשלומו הגופני והנפשי, לגילו ולהתפתחותו ובכלל זה למימד הזמן בחייו, להשפעת הנושא הנדון על חייו בהווה ובעתיד, לקשריו ויחסיו עם הוריו ועם דמויות משמעותיות אחרות בחייו, לעמדת הוריו ודמויות משמעותיות אחרות בחייו על הנושא הנדון, לידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> על אף האמור לעיל חשוב לזכור כי לעיתים, עצם ההיזקקות לרצונו של הילד - ובוודאי כאשר ההכרעה בסוגיה מבוססת על רצון זה - עשויה להביא, לא רק לפגיעה בילד עצמו, אלא גם בקשריו עם בני המשפחה והדמויות הנוגעות לענין. חשוב מאוד אפוא להמנע ממצב בו ההכרעה בענין שבנדון עוברת לילד, או ממצב בו הוא מודע לכך שעמדתו היא המכריעה בענין.  </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:49:37 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postc6d6577c הורות - משמורת thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postf62a753e נדחתה תביעת יורש להצהיר על שיתוף בנכסים בין הוריו. קבלו ייעוץ משפטי מקצועי מעו"ד איתן ליפסקר. <div data-rss-type="text"> <p> <strong> תמ"ש (ת"א) 21200-12-10 –פ. נ' פ. ואח' </strong> <span> <span> (ארז שני, 20.5.2012) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ירושה – חזקת שיתוף – העלאת טענה לשיתוף והוכחתה בידי יורש </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> נדחתה תביעת יורש להצהיר על שיתוף בנכסים בין הוריו </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לבני זוג שהיו נשואים כחמישים שנה נולדו בן ושלוש בנות. במותו של האב הוא הוריש את כל רכושו אך ורק לבן. מספר שנים לאחר מות האב הגיש הבן כנגד האם (אשר קודם לכן כבר הוכרזה כחסויה) תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו מכח חזקת השיתוף שייך מחצית מרכושה לאב המנוח ובפועל יש להעבירו לידי הבן כיורשו היחיד של האב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> בית המשפט קבע; </strong> </p> <ol> <li> <span> <span> חזקת השיתוף נועדה ליצור שוויון ואילו החלתה במקרה הנדון תיצור חוסר שוויון והעדפה של הבן. </span> </span> </li> <li> <span> <span> כאשר האב המוריש ויתר על זכותו הנובעת מחזקת השיתוף יהווה הדבר כמגן בידו של המתנגד לחזקת השיתוף. בית המשפט קבע כי לאב המנוח היו שלל הזדמנויות לעמוד על זכותו שלפי חזקת השיתוף אך הוא שתק ומחל על זכותו. </span> </span> </li> <li> <span> <span> חזקת השיתוף ניתנת לסתירה, ומאחר ובין ההורים שררה הפרדה רכושית לאורך יובל שנות נישואין, הרי שהדבר מעיד על כוונתם בהפרדה רכושית. בית המשפט הדגיש כי צוואת האב כללה ופירטה אך ורק רכוש שהיה רשום על שמו, ויש בכך לחזק את הטענה בדבר הפרדה רכושית וכי האב לא ראה ברכושה של האם כחלק מרכושו וממילא גם לא הוריש לה מרכושו. </span> </span> </li> <li> <span> השתהות המוריש בהגשת התביעה תומכת אף היא בדחייתה. בענייננו הגיש הבן את התביעה בשיהוי רב מאוד כאשר בינתיים אף הוכרזה האם כחסויה וגם מסיבה זו יש לדחות את תביעתו. </span> </li> <li> <span> התביעה נדחתה והבן חויב לשלם למעלה מ 120,000 ₪ הוצאות לידי הנתבעות. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> חלק מהנתבעות יוצגו בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לצפייה בפסק הדין </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/21200-12-10.pdf" target="_blank"> לחץ  כאן </a> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:44:03 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postf62a753e ירושות וצוואות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postdd418688 מעמד ה"ידוע/ה בציבור" מוכר בציבור הרחב כמערכת יחסים זוגית שאינה מבוססת על נישואין. רבים אינם יודעים כי המונח המשפטי "ידועה בציבור" מופיע בכ- 15 חוקים שונים, אולם אינו נושא משמעות אחידה לכולם. <div data-rss-type="text"> <p> <span> מעמד ה"ידוע/ה בציבור" מוכר בציבור הרחב כמערכת יחסים זוגית שאינה מבוססת על נישואין. רבים אינם יודעים כי המונח המשפטי "ידועה בציבור" מופיע בכ- 15 חוקים שונים, אולם אינו נושא משמעות אחידה לכולם. די בהקדמה קצרה זו בכדי להבהיר כי אין במאמר קצר זה בכדי להקיף את המשמעויות השונות והמגוונות שיש למעמד זה ביחס לחוקים השונים בהם הוא מוזכר. המאמר יתמקד אפוא בהשלכות מעמד ה"ידוע/ה בציבור" על דיני הירושה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כידוע, בהעדר צוואה, מחולק עזבונו של הנפטר בהתאם להוראות חוק הירושה (ראה לענין זה בהרחבה במאמר "מה בין צו ירושה לצו קיום צוואה"). בהתאם להוראות חוק הירושה זכאי בן הזוג לקבל חלקים לא מבוטלים של העזבון. כך, אם לנפטר יש בן זוג וילדים, אזי זוכה בן הזוג בכל המטלטלין, כולל רכב וכן בחצי משאר העזבון ואילו הילדים זוכים ביתר העזבון. אם לנפטר אין ילדים (או הורים) אלא רק אחים או הורי הורים, זוכה  בן הזוג בכל המטלטלין, כולל רכב ובנוסף הוא מקבל שני שליש משאר העזבון, בעוד האחים או הורי הורים מסתפקים ביתרה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאשר הנפטר חי במסגרת נישואין או במסגרת זוגית קבועה "אין הפתעות" וכולם יודעים למה לצפות.  ה"דרמה" מתרחשת בדרך כלל כאשר המסגרת בה חי הנפטר לא היתה קבועה ו/או לא היתה ידועה לקרוביו. לא קשה לתאר את הסיטואציה הנוצרת עת מגלים ילדים ו/או קרובים אחרים, בעקבות פטירת האב / האם, כי עולה דרישה מצד מי שחי עם האב / האם טרם הפטירה, להכיר בו כ"ידוע/ה בציבור" לענין חוק הירושה, דהיינו לזכות בחלקו בעזבון, כאילו היה נשוי לנפטר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חוק הירושה, הדן בחלוקת העזבון לבן זוג מכח מעמד של "ידוע/ה בציבור" כולל למעשה שני שלבים אותם יש לעבור טרם ביצוע חלוקה כאמור. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> השלב הראשון </strong> </p> <p> <span> סע' 55 לחוק הירושה קובע כי בני זוג שאינם נשואים זל"ז ואף לא לאחרים, אולם מקיימים יחדיו חיי משפחה במשק בית משותף בעת שמת אחד מהם, רואים את הנשאר בחיים כאילו היה נשוי לנפטר, לענין קבלת חלקו בעזבון מדין בן זוג, כמפורט לעיל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סעיף 55 לחוק הירושה מציב אפוא בשלב זה שלושה תנאים מצטברים לקיומו של מעמד "ידוע/ה בציבור": </span> </p> <ol> <li> <span> כי האיש והאשה לא היו נשואים כל אחד לאחר בעת הפטירה של אחד מהם; </span> </li> <li> <span> כי חיו חיי משפחה; </span> </li> <li> <span> כי ניהלו משק בית משותף. </span> </li> </ol> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בהתקיים תנאים אלו רואים את בן הזוג הנותר כידוע/ה בציבור של הנפטר, כלומר כבן זוגו לענין ירושתו עפ"י חוק הירושה, כמפורט לעיל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הנטל הראשוני מונח על כתפי הטוען למעמד "ידוע/ה בציבור" ועליו לעמוד ולהוכיח את קיומם של שלושת התנאים המצטברים המפורטים בסע' 55 לחוק הירושה. יש לתת את הדעת לעובדה כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות ולראיות המובאות ובכל מקרה, בניגוד למשמעות הביטוי "ידוע/ה בציבור" ולדעה הרווחת, אין צורך להוכיח כי "הציבור רואה (או חושב) את בני הזוג כנשואים". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לאחר שהורם הנטל הראשוני, על המתנגד (ב"כ, מטבע הדברים, ילדי הנפטר) לסתור את הטענות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> השלב השני </strong> </p> <p> <span> ואולם, גם בהנחה כי המתנגד למתן מעמד ה"ידוע/ה בציבור" לבן הזוג לא הצליח לסתור את הטענות, עדיין עומדת למתנגד למתן מעמד ה"ידוע/ה בציבור" האפשרות להוכיח כי קיימת "הוראה אחרת", מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר בן הזוג שנפטר, השוללת את חלוקת העזבון כביכול היו בני הזוג נשואים. היה ויוכח כי אכן קיימת "הוראה אחרת" שכזו, תמנע מבן הזוג הנותר, על אף היותו "ידוע/ה בציבור" (בהתאם לסע' 55 לחוק הירושה) לזכות בחלקו בעזבון, כאילו היה הצדדים נשואים. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:41:06 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postdd418688 ירושות וצוואות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postd9731b22 "ירושה" מתקשרת בתודעתנו, בדרך כלל, לזכיה בנכסים וממון שנצברו בשנים קודמות ומועברים לידינו לאחר אריכות ימיו של המוריש. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> "ירושה" מתקשרת בתודעתנו, בדרך כלל, לזכיה בנכסים וממון שנצברו בשנים קודמות ומועברים לידינו לאחר אריכות ימיו של המוריש. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ואולם, לא תמיד נושאת עמה הירושה רק זכויות, לעיתים מתברר כי הבית הנאה שהורישה לנו דודה עשירה נושא על גגו חובות שונים ומשונים שנצברו במשך השנים. לעיתים אף לא נרשמים חובות אלו בדרך של עיקולים וכדו', אלא צצים בצורת מכתב דרישה מעו"ד או אף כצו עיקול בלשכת הוצאה לפועל, המוצא את דרכו לכתובתכם בבוקר בהיר אחד.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> נשאלת השאלה מה עושים וכיצד נערכים למנוע מצבים בלתי נעימים שכאלה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> הסתלקות מעזבון / צוואה </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ראשית כל יש לדעת כי אין חובה לקבל ירושה. העובדה כי פלוני הותיר אחריו עזבון שאנו יורשיו או אף כתב צוואה בה רשם אותנו כנהנים, אינה מחייבת אותנו לקבלה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מעזבון (כאשר מדובר בצו ירושה) ניתן להסתלק בדרך של תצהיר בכתב המוגש לרשם לענייני ירושה / בית המשפט ובלבד שההסתלקות נעשית לפני חלוקת העזבון. ניתן להסתלק מחלק מסויים מהעזבון אולם לא מנכס מסוים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> גם כאשר מדובר בירושה עפ"י צו קיום צוואה ניתן להסתלק באופן הנ"ל ובמקרה כה ניתן להסתלק גם מנכס מסוים שצווה עבורנו (מנה). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ההסתלקות פותרת את המסתלק מכל אחריות שהיא לעזבון והוא אינו נחשב כלל ליורש. ההסתלקות אינה מותנית בהסכמת מי שלטובתו מסתלקים ועל כן היא אופן פעולה ראוי במצב בו ידוע או יש חשש כי הירושה המיועדת כוללת אך חובות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> החובות והיורשים </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ככלל, קיימת אבחנה בחוק הירושה בין התקופה שלפני חלוקת העזבון ולאחריו. טרם חלוקת העזבון חלים החובות (שלא התבטלו עם פטירתו של המנוח) על העזבון בלבד ואינם חלים על יורשיו. החובות ישולמו מתוך נכסי העזבון בלבד גם אם אין די בנכסים אלו כדי לכסות החובות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> באשר לתקופה שלאחר חלוקת העזבון - כאשר טרם חלוקת העזבון פורסמה כדין מודעה המזמינה את הנושים להודיע על חוב ונפרעו החובות הידועים, אין היורשים חייבים לשאת בחובות (אשר יתגלו לאחר חלוקת העזבון). אם לא פורסמה מודעה והיורשים לא ידעו אודות החוב, חייב כל אחד מהם לשאת בחוב עד לשיעור החלק שקיבל מהעזבון. אם ידעו היורשים על החוב חייב כל אחד מהם לשאת בו עד לשיעור שווי העזבון כולו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יורש שזכה בנכס ספציפי מכח צוואה (מנה) אינו אחראי לחובות כלליים של העזבון כל עוד יש בידי הנושה לגבות את חובו מיורשים אחרים שלא קיבלו נכסים ספציפיים. יש לציין כי גם אם יחויב יורש זה בחובות העזבון יהיה זה רק עד לשיעור הנכס הספציפי שקיבל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במקרה של ירושה מכח צוואה תתכן גם אי שוויוניות נוספת בחלוקת החובות וזאת מכח הוראותיו של המוריש, הרשאי לפטור חלק מהיורשים מאחריות לחובות, או לחלק אחריות זו (כמעט) באופן שימצא לנכון. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> החובות והנושים </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הנושים שהודיעו על חוב בהתאם למודעה שפורסמה רשאים לגבות את חובם מהיורשים שלא באופן יחסי לחלוקת העזבון, כלומר נושה יכול לדרוש דווקא מאחד היורשים (שחלקו בעזבון מספיק גדול כדי לכסות את החוב) לשלם את כל החוב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> נושים שלא הודיעו על חוב בהתאם למודעה הנ"ל רשאים להגיש תביעה רק בתוך שנתיים ולגבות את החוב באופן יחסי מכל יורש בהתאם לחלקו בעזבון.  </span> </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:38:43 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postd9731b22 ירושות וצוואות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-postce8637a1 עם פטירתו של אדם עומד עזבונו להעברה / חלוקה לידי יורשיו. לוקה זו יכולה להתבצע באחד משני אופנים או בשילוב ביניהם. האופן האחד מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו ירושה. האופן השני מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו קיום צוואה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> עם פטירתו של אדם עומד עזבונו להעברה / חלוקה לידי יורשיו. </span> </p> <p> <span> חלוקה זו יכולה להתבצע באחד משני אופנים או בשילוב ביניהם. </span> </p> <p> <span> האופן האחד מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו ירושה. האופן השני מכונה חלוקת עזבון בהתאם לצו קיום צוואה. </span> </p> <p> <span> מאחר ושורר לעיתים בלבול בין המושגים, נבהיר להלן את עיקריהם ואת ההבדלים שביניהם. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> <span> צו ירושה </span> </span> </h3> <p> <span> <span> כאשר הנפטר לא הותיר צוואה או שיורשיו אינם רוצים לקיים צוואה שהשאיר, יחולק העזבון בין יורשיו בצו ירושה, בהתאם להוראות חוק הירושה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> היורשים הפוטנציאלים הם: </strong> </p> <p> <span> בן זוג של הנפטר, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> חלוקת הירושה: </strong> </p> <p> <span> אם לנפטר יש בן זוג וילדים או הורים;  בן הזוג-כל המטלטלין, כולל רכב וכן חצי משאר העזבון, הילדים-יתר העזבון </span> </p> <p> <span> אם לנפטר יש בן זוג אולם אין ילדים או הורים אלא רק אחים או הורי הורים; </span> </p> <p> <span> <span> בן הזוג-כל המטלטלין, כולל רכב וכן שני שליש משאר העזבון </span> </span> </p> <p> <span> אחים או הורי הורים-יתר העזבון </span> </p> <p> <span> חלוקת העזבון בהתאם לצו ירושה נעשית בהגשת בקשה למתן צו ירושה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה אשר חותם על הצו. באמצעות הצו ניתן להסדיר את רישום הנכסים השונים הכלולים בעזבון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> צו קיום צוואה </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאשר הנפטר הותיר אחריו צוואה יכולים היורשים או מי מהם לבקש לקיימה, באמצעות צו קיום צוואה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> עשיית צוואה-כיצד? </strong> </p> <ul> <li> <span> בכתב יד-נכתבת כולה בידי המצוה, נושאת תאריך בכתב ידו, חתומה על ידו. </span> </li> <li> <span> בעדים-נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת בידי המצווה בפני שני עדים לאחר הצהרה ואישור של העדים. </span> </li> <li> <span> <span> בפני רשות-אמירת הצוואה בע"פ או הגשתה בכתב בפני שופט, </span> </span> </li> <li> <span> <span> רשם, חבר בי"ד דתי, נוטריון. הצוואה מוקראת בפני המצווה, </span> </span> </li> <li> <span> כלולה בה הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות.  </span> </li> <li> <span> בעל פה-אפשרות זו קיימת רק במקרה בו המצווה מצוי או רואה עצמו במצב של על סף המוות. </span> </li> <li> <span> הצוואה תעשה בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, זכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, תאריך והנסיבות יירשם סמוך לעשיית הצוואה בע"פ ע"י שני העדים ויופקד בידי הרשם לענייני ירושה. </span> </li> <li> <span> צוואה בע"פ בטלה לאחר חודש ימים אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים. </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> מה פוסל צוואה? </strong> </p> <ul> <li> <span> צוואה שנעשתה ע"י קטין, פסול דין, מי שהוא חסר יכולת להבין את משמעות הצוואה – פסולה. </span> </li> <li> <span> צוואה שנעשתה תחת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת – פסולה. </span> </li> <li> <span> צוואה שנעשתה לטובת מי שערך אותה או לקח חלק בעשיתה - פסולה. </span> </li> <li> <span> צוואה הכוללת טעות שלא ניתן לתקנה - פסולה. </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <strong> היכן לשמור צוואה? </strong> </p> <p> <span> מעבר למובן מאליו – במקום בטוח, הרי שניתן גם להפקיד את הצוואה בידי הרשם לענייני ירושה. ההפקדה כרוכה בתשלום (נכון להיום, כ-85 ₪) ועליה להעשות באמצעות המצווה עצמו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h3> <span> הוראות כלליות </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> התחייבות של אדם לעשות צוואה או התחייבות לשנותה אינה תקפה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יורשים אינם יכולים לעשות הסכם, במהלך חייו של המוריש, בנוגע לירושה עתידית. יחד עם זאת ניתן לעשות הסכם כללי הנוגע לחלוקה שוויונית בין כל היורשים וכדו'. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מי שגרם למות המוריש או השמיד את צוואתו האחרונה פסול מלרשת את אותו מוריש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> צו ירושה וצו קיום צוואה – יתרונות וחסרונות </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כפי שעולה מן האמור לעיל, לכל אחת מדרכי חלוקת העזבון יש יתרונות וחסרונות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> יתרונו הבולט של צו הירושה הוא וודאות התהליך ובד"כ גם פשטותו. מאידך גיסא, באופן זה אין משמעות לרצונו של המצווה ויתכן כי בעזבון יזכו מי שהוא כלל לא חפץ בכך ומאידך, אלו שהיה רוצה להוריש להם, לא יזכו בדבר. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לכך, כמובן, נועדה הצוואה, במסגרתה ניתן לתת הוראות מפורטות ומכאן יתרונה וחשיבותה. הבעיה העיקרית היא שהצוואה הנה מסמך משפטי שהעורך אותו כבר אינו בין החיים ועל כן לא ניתן להעזר בו במקרה של חוסר בהירות / וודאות או טעויות שונות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מסיבה זו יש חשיבות רבה לעריכת צוואה מסודרת ובהתאם לכללים ולהוראות שנקבעו בחוק ובפסיקה ואשר חלק מהם הובא לעיל בתמצית. עריכת צוואה באופן מקצועי מגדילה את הסיכוי לביצועה המלא כרצון המצווה ומקטינה את הסיכון מפני פסילתה – כולה או חלקים ממנה. </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 17:36:30 GMT https://www.lip-law.co.il/my-postce8637a1 ירושות וצוואות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-mezonot-yeladim מאמר זה עוסק אם כן בפרק הזמן בו יש לשלם מזונות כאשר חובת המזונות חלה מכח הדין האישי והוא מתמקד במקרה בו האב החייב במזונות הילד הנו יהודי. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מזונות ילדים - עד מתי? </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> נושא מזונות הילדים נכלל ברוב רובם של מהלכי הגירושין, בין אם מדובר בתביעה המוגשת לבית המשפט ובין אם בהסכם הנערך בין ההורים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שאלה נפוצה מאוד בנוגע לנושא מזונות הילדים עוסקת בהוראות החוק באשר למשך הזמן בו יש לשלם מזונות. רבים סבורים כי החוק קובע במדויק פרק זמן זה ומופתעים לגלות שלא כך הדבר. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אכן ישנו חוק הקובע באופן מפורט את חובת המזונות, חלוקתה בין ההורים, משך החובה ונתונים נוספים ואולם חוק זה (החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)) אינו חל על על מי שיש לו דין מזונות אישי (יהודים למשל) ומשמעות הדבר כי החוק אינו חל על רוב רובה של האוכלוסיה בישראל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מאמר זה עוסק אם כן בפרק הזמן בו יש לשלם מזונות כאשר חובת המזונות חלה מכח הדין האישי והוא מתמקד במקרה בו </span> </span> <strong> האב החייב במזונות הילד </strong> <span> <span> הנו יהודי. פרק זמן זה מושפע ממספר גורמים, אשר יפורטו להלן; </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עד גיל 6 קיים חיוב מוחלט אותו מטילה התורה על האב, לדאוג למזונות ילדיו (המוגדרים בתקופה זו "קטני קטנים").  חיוב מוחלט משמעותו היא שהאב חייב במזונות ילדיו ללא קשר למצבו הכלכלי. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <ul> <li> <strong> מגיל 6 עד גיל 15 </strong> <span> <br/> בתקופה זו לא חייבה התורה את האב באופן מוחלט לשאת במזונות ילדיו ואולם הרבנות הראשית האריכה (בתקנה משנת תש"ח) את משך חיוביו של האב וקבעה כי ימשיך לשאת במזונות ילדיו בתקופה זו, כאילו היו קטני קטנים וזאת עד הגיעם לגיל 15. <br/> משמעות הדבר, בפועל, היא שאין הבדל בין חובת המזונות עד לגיל 6, לעומת החובה עד לגיל 15. </span> </li> <li> <strong> מגיל 15 עד גיל 18 </strong> <span> <br/> בתקופה זו חיוב המזונות הנו מדין "צדקה" ומשמעות הדבר חלוקת נטל המזונות בין ההורים בהתאם להכנסותיהם. </span> </li> <li> <strong> מגיל 18 עד סוף התיכון </strong> <span> <br/> ביחס לתקופה זו (בהנחה שהלימודים בתיכון מסתיימים לאחר שמלאו לנער 18) הרחיב בית המשפט העליון את משך חובת  המזונות וקבע כי יש להמשיך ולשלם את דמי המזונות כסדרם עד תום הלימודים בתיכון. </span> </li> <li> <strong> מסוף התיכון עד לצבא </strong> <span> <br/> (בהנחה שכבר מלאו לנער 18) בתקופה זו אין חיוב במזונות וזאת בהנחה כי הנער יכול לעבוד ולכלכל את עצמו. כמובן שהנחה זו ניתנת לסתירה. </span> </li> <li> <strong> בעת שירות החובה בצבא </strong> <span> <span> - ביחס לתקופה זו קבע בית המשפט העליון כי על האב לשלם 1/3 מדמי המזונות ששולמו עד אז. הפסיקה מתבססת על ההנחה כי בעת שירות החובה בצבא קטנות ההוצאות בגין כלכלה, ביגוד ועוד ועל כן ראוי להפחית את המזונות. גם  במקרה זה ניתן לסתור את ההנחה הזו בהתאם לעובדות הרלוונטיות. </span> </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מן הראוי לציין כי פועל יוצא מהעובדה שנושא המזונות הנסקר במאמר זה לא הוסדר בחקיקה מפורטת, אלא בפסיקת בתי המשפט, גורם לעיתים לחוסר אחידות ולחוסר בהירות באשר למצב המשפטי. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כך, למשל, עד לאחרונה היתה מקובלת הפרקטיקה לפיה תביעה למזונות בעת תקופת שירות החובה מוגשת ע"י החייל (שכבר הנו בגיר ואינו זקוק להגשת תביעה באמצעות אמו). למרות זאת, לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי כי על תביעה כנ"ל להיות מוגשת ע"י אמו של החייל.   </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במקרה אחר קבע בית המשפט כי חייל זכאי לתבוע מזונות כפי צרכיו בפועל ולאו דווקא על בסיס 1/3 מהמזונות שקיבל קודם לכן </span> </span> <strong> (ראה סקירת פסיקה בתמ"ש 1033/04). </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> המסקנה הנה, אם כן, כי משך חיוב המזונות עשוי להשתנות בהתאם לעובדות ונסיבות הענין וכן </span> </span> </p> <p> <span> בהתאם למגמות משתנות של פסיקת בתי המשפט.      <br/> </span> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 15:45:48 GMT https://www.lip-law.co.il/my-mezonot-yeladim מזונות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/gishur גישור הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי ליישוב סכסוכים, ובמיוחד סכסוכי משפחה. זהו הליך וולונטרי שמטרתו להביא את הצדדים להסכמות באמצעות דיאלוג מובנה, זיהוי אינטרסים משותפים וגיבוש פתרון מוסכם, במקום הכרעה שיפוטית כפויה. <div data-rss-type="text"> <p> <strong> גישור משפחה: מה חשוב לדעת לפני שמתחילים? </strong> </p> <p> <span> גישור הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי ליישוב סכסוכים, ובמיוחד סכסוכי משפחה. זהו הליך וולונטרי שמטרתו להביא את הצדדים להסכמות באמצעות דיאלוג מובנה, זיהוי אינטרסים משותפים וגיבוש פתרון מוסכם, במקום הכרעה שיפוטית כפויה. ואולם, גישור במשפחה שונה באופן מהותי מגישור עסקי או אזרחי, ומציב אתגרים ייחודיים שיש להכיר מראש. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מורכבות ייחודית בסכסוכי משפחה </strong> </p> <p> <span> סכסוכי משפחה מתאפיינים במטען רגשי כבד ובעוינות אישית עמוקה, לעיתים לאחר שנים של חיים משותפים. בניגוד לסכסוך מסחרי, שבו הקשר בין הצדדים מסתיים עם פתרון המחלוקת, בסכסוך משפחתי הצדדים ממשיכים להיות קשורים זה לזה – בעיקר כאשר יש ילדים משותפים. משמורת, הסדרי שהות, מזונות וחינוך יוצרים קשר מתמשך, גם לאחר פרידה או גירושין. </span> </p> <p> <span> בשל מורכבות זו, גישור משפחה מחייב הכשרה ייעודית וניסיון מקצועי ייחודי, מעבר להכשרת גישור כללית. מגשר משפחה נדרש להבין לא רק את ההיבטים המשפטיים, אלא גם את הדינמיקה המשפחתית והרגשית שמלווה את הסכסוך. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> גישור אינו תחליף לייעוץ משפטי </strong> </p> <p> <span> על פי כללי האתיקה, מגשר אינו רשאי לתת ייעוץ משפטי לאף אחד מהצדדים. משמעות הדבר היא שכל צד חייב לקבל ליווי משפטי עצמאי במהלך הגישור. ייעוץ כזה מאפשר להבין את הזכויות והחובות המשפטיות, להעריך את המשמעויות של הצעות שעולות בחדר הגישור, ולוודא שההסכמות המתגבשות הן מאוזנות, ישימות ומגנות על האינטרסים ארוכי הטווח – במיוחד כאשר מעורבים ילדים או רכוש משמעותי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> בחירת עורך הדין המלווה את הגישור </strong> </p> <p> <span> בחירת עורך הדין שילווה את ההליך היא קריטית. מומלץ לבחור עורך דין ותיק ומנוסה בדיני משפחה, הבקיא בפסיקה ובפרקטיקה, ויודע לתרגם עקרונות משפטיים לפתרונות מעשיים. במקביל, חשוב להימנע מייעוץ משפטי “לוחמני” שעלול לטרפד את הגישור. </span> </p> <p> <span> במקרים רבים קיים יתרון מובהק בליווי על ידי עורך דין שהוא גם מגשר מוסמך. שילוב זה מאפשר ייעוץ משפטי מדויק ורגיש, התואם את רוח הגישור, ומסייע לקדם הסכמות במקום להסלים את הסכסוך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> גישור משפחה נכון אינו ויתור – אלא בחירה מושכלת בדרך שמכבדת את הצדדים, שומרת על הילדים ומצמצמת נזקים רגשיים ומשפטיים. </strong> </p> </div> Thu, 29 Jan 2026 15:34:57 GMT https://www.lip-law.co.il/gishur גישור thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post2365653c בית המשפט קבע כי בדיקת השאלה האם הופרו זכויות משמורת של הורה כוללת בחינה של השאלה האם ההורה ממנו נחטף הילד מימש את זכויות המשמורת הנתונות לו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> תמ"ש (ראשל"צ) 48255-03-10 – ט. נ' ע. (ורדה בן שחר, 8.7.10)  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h3> <span> נדחתה תביעה להחזרת קטין לצ'כיה - אי רישום האבהות משמעותו העדר זכויות הוריות </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תביעה להשבת קטין חטוף לצ'כיה נדחתה. הורי הקטין נישאו בפראג, אולם הנישואין לא נרשמו. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> <span> האם ילדה את הקטין בישראל והוא נרשם כבנה בלבד וללא רישום אב. הקטין גדל בפראג כל חייו ובהיותו כבן 6 הובא בידי אמו לישראל בניגוד לרצון התובע. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט קבע כי בדיקת השאלה האם הופרו זכויות משמורת של הורה כוללת בחינה של השאלה האם ההורה ממנו נחטף הילד מימש את זכויות המשמורת הנתונות לו. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במקרה דנן, הקטין כבר בן 6 וטרם הוסדר רישום האבהות. האב לא פעל ביוזמתו להסדרת רישום האבהות ונסמך על האם שתטפל בנושא שהנו בעל חשיבות מרכזית עבור הקטין. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> התובע ידע כי בהעדר הסדרת הסטאטוס של הקטין כבנו אין הוא יכול למנוע חוקית מהאם להעבירו לישראל אולם למרות זאת לא הסדיר את הרישום. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> במהלך שמיעת הראיות הציג התובע מסמך בדיקה גנטית המעיד על אבהותו, אולם בית המשפט קבע כיבשבתו לדון בתביעה על פי אמנת האג אין בית המשפט עוסק בהסדרת ובקביעת מעמדו של הקטין. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בנסיבות הענין אין לתובע זכויות משמורת שהופרו עקב ההרחקה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הנתבעת יוצגה בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A8+%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%9E%D7%A9+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%A6+48255-03-10.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין לחץ כאן </a> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 17:37:25 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post2365653c אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post73b7e86d בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת האם וקבע כי הסמכות לדון בנושא חזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל נתונה לבית המשפט בישראל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> רמ"ש (מרכז) 20178-11-14 (שילה, נדב, ויצמן) </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בצעד נדיר הורה בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה שהגיש אב להחזרת קטינים חטופים לארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> זאת לאחר שבית המשפט בישראל פסק בהליך קודם כי אין להחזיר את הקטינים למקום מגוריהם הרגיל טרם קיום תנאים שנקבעו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקום למלא אחר הוראות בית המשפט פנה האב לבית המשפט בארה"ב וביקש כי יינתן פסק דין המורה על חזרת הילדים לארה"ב בהתאם לאמנת האג וללא כל תנאי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט בארה"ב נעתר למבוקשו של האב, קבע כי הוראות אמנת האג הופרו וכי יש להחזיר את הילדים לארה"ב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> על בסיס פסק הדין בארה"ב שב האב ופנה לבית המשפט בישראל בעתירה חדשה בהתאם לאמנה וביקש כי בית המשפט יורה על החזרת הילדים לארה"ב בהתאם לפסק הדין שניתן שם. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> האם טענה כי מדובר בניסיון לעקוף את סמכות בית המשפט בישראל, באמצעות הליכים מקבילים ובלתי מוסמכים שנקט האב בארה"ב וכי הדבר מהווה שימוש לרעה בהליכי האמנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את עמדת האם וקבע כי הסמכות לדון בנושא חזרת הילדים למקום מגוריהם הרגיל נתונה לבית המשפט בישראל. בית המשפט קבע הפניה לבית המשפט בארה"ב - בכדי שייתן פסק דין הקובע כי הופרו הוראות האמנה ובכדי שיורה על החזרת הילדים לארה"ב - מהווה עקיפה פסולה של רשויות השיפוט בישראל וכן מהווה שימוש פסול באמנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מדובר במסר ברור ולפיו אין לאפשר שימוש פסול באמנה ואין לאפשר עקיפה של סמכות בית המשפט בישראל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> האם יוצגה בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="/"> לצפייה בפסק הדין לחצו כאן </a> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 17:01:20 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post73b7e86d אמנת האג thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post8cda9d66 ראשית יש להבהיר כי מבחינת דרישות ההלכה, פעולת מתן הגט בידי הבעל, כמו גם קבלת הגט בידי האשה חייבת להיעשות מרצון. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מלחמה לא קונבנציונלית בסרבנות גט </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> לאחרונה עלתה לכותרות פרשת עגינותה של אשה חרדית שננטשה בישראל לפני למעלה מעשור לאחר שלקתה באירוע מוחי ואשר בעלה, המצוי בארה"ב, מעגן אותה ומסרב לתת לה גט. בימים האחרונים חזרה הפרשה לראש סדר היום עת הורה בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (בראשות הדיין שלמה שטסמן) על מאסר אביו של הבעל בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט וזאת לאחר ששוכנע כי הוא העומד מאחורי הפרת פסק הדין המחייב את הבעל לתת גט לאשה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הפרשה מאירה תחום משפטי הלכתי מורכב, שאינו מוכר לרבים ועניינו האמצעים העומדים לרשות בית הדין לצורך כפיית מתן / קבלת גט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> ראשית יש להבהיר כי מבחינת דרישות ההלכה, פעולת מתן הגט בידי הבעל, כמו גם קבלת הגט בידי האשה חייבת להיעשות מרצון. עובדה זו היא העומדת ביסוד האפשרות ליצירת סחטנות סביב נושא מתן / קבלת הגט, שכן הבעל / האשה יכולים לטעון כי מתן / קבלת הגט אינם נעשים מרצון ועל כן הגט פסול. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מבחינה היסטורית התמודדה ההלכה עם בעיה זו בעיקר בעזרת הכלל ההלכתי; "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" – כלומר, שליחי בית הדין מלקים את הבעל (במקרה שהוא חויב לתת גט לאשתו ומסרב לעשות כן) עד שיתרצה לתת את הגט.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מובן מאליו כי יכולתו של בית הדין להפעיל עונשי מלקות על סרבני גט לא היתה אפשרית בכל עת והיא הושפעה ממידת עצמאותו ומהסביבה המשפטית הכללית בה פעל. מטבע הדברים, בשיטה המשפטית הישראלית לא ניתנה בידי בית הדין הרבני הסמכות לאכוף את מתן / קבלת הגט באמצעות מלקות ועל כן פותחו כלים חלופיים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כלים אלו, המתבססים אף הם על פתרונות הלכתיים שהופעלו בעבר, מכונים "כפיה עקיפה" – היינו נקיטת פעולות אשר תיצורנה תמריצים למתן / קבלת הגט בהתאם להוראות בית הדין. מבחינה היסטורית הכלי המרכזי שננקט בדרך זו היה החרם. ברור כי אמצעי זה היה אפקטיבי בקהילות קטנות ומגובשות אשר התאפיינו באורח חיים דתי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאמור, בשיטת המשפט הישראלית אומצה דרך הכפיה העקיפה כפתרון הראוי לאכיפת מתן / קבלת הגט. האמצעים שנבחרו לצורך ביצוע כפיה עקיפה הותאמו לאורח החיים המודרני והם כוללים; שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, שלילת הזכות להחזיק בחשבון בנק, שלילת הזכות לעסוק במקצועות מסוימים, חיוב / שלילת מזונות ואף מאסר לתקופות קצובות המתחדשות מפעם לפעם כל עוד הסירוב עומד בעינו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בעבר התפרסם יחיא אברהם אשר ישב בכלא למעלה משלושים שנה, מאז שנות הששים ועד למותו, עקב סירובו לתת גט לאשתו. אולם, ככלל, נמתחה ביקורת רבה על בתי הדין הרבניים בגין הססנותם לפעול לכפיית מתן / קבלת הגט בהתאם לסמכויות שהוענקו להם בידי המחוקק הישראלי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כדוגמא לכך ניתן להצביע על החלטת בית הדין הרבני לעכב יציאה מהארץ של תושב זר שעיגן את אשתו בכדי שייתן גט לאשתו – אף היא תושבת זרה – מתוך הבנה כי בית הדין הרבני בישראל הוא הערכאה המשפטית היחידה בעולם שיש בידיה לכפות את הבעל לשחרר את האשה מעגינותה. יצוין כי דווקא בג"צ הוא שמנע מבית הדין לפעול וזאת על בסיס קביעה כי בית הדין נעדר סמכות היות והצדדים אינם אזרחי ותושבי ישראל. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> דוגמא נוספת הנה החלטת בית הדין הרבני להאריך את מאסרו של בעל סרבן גט וזאת ללא הגבלה, עד למתן הגט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לפני כחודש הורה בית הדין הרבני על נידוי והחרמה של בעל סרבן גט וכן התיר לפרסם את שמו ותמונתו. חשוב להדגיש כי מטרת ההחלטה אינה רק הפעלת לחץ על הבעל עצמו, אלא מהווה מסר תקיף כלפי החברה והקהילה שסביבו, לבל תעודד ואף תשלים עם אי ביצוע פסק דין המורה לבעל לתת גט לאשתו. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הפרשיה האחרונה מסמנת אפוא את המשך המגמה לפעול בנחרצות כנגד פעולת העיגון, שאינה רק בעיה משפטית, אלא תופעה חברתית שיש למגרה. במקרה זה מתמודד בית הדין עם העובדה כי הבעל אינו בארץ וממילא לא ניתן להפעיל כלפיו את אמצעי האכיפה העקיפה האמורים לעיל. בית הדין הרבני לא פטר את עצמו בכך, ומשבדק ומצא כי אביו של הבעל הוא העומד מאחורי סרבנות הגט וטירפוד פסק הדין שחייב את הבעל לתת גט לאשתו, פעל בהחלטיות ובאופן ראוי להערכה באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותו והורה על מאסרו של האב לתקופה קצובה וזאת כסנקציה על בזיון בית הדין ולצורך קיום וביצוע פסק הדין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> כאמור, מדובר במסר חשוב, לא רק ברמה המשפטית, אלא אף ברמה הציבורית. מסר המופנה לא רק כלפי סרבן הגט, אלא אף כלפי הסביבה המשפחתית והחברתית המגבה אותו. יש לקוות כי בית הדין הרבני הגדול ובית המשפט העליון לא יפגעו ולא יקהו מסר חשוב זה.    <span>  </span> </span> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 16:33:37 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post8cda9d66 גירושין thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post4a3ecdca התובע ביקש לחייב את גרושתו לשלם שכר דירה ראוי בגין מגוריה בבית המשותף במהלך תקופה שתחילתה במועד בו אמור היה להימכר הבית ועד למכירתו בפועל. <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> עזיבת הבית עקב הסכם גירושין אינה נחשבת כעזיבה מרצון והיא מקנה זכות לשכר דירה ראוי במקרה של הפרת תנאי ההסכם </strong> <span>   </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> ע"מ (ת"א) 1167/07 ב. נ' ב. (ישעיהו שנלר, ורדי, לבהר שרון 21.10.2009)  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התובע ביקש לחייב את גרושתו לשלם שכר דירה ראוי בגין מגוריה בבית המשותף במהלך תקופה שתחילתה במועד בו אמור היה להימכר הבית ועד למכירתו בפועל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, בין היתר, על סמך אי הגשת חוות דעת אודות שיעור שכר הדירה הראוי וכן על בסיס טענה כי התובע בחר לעזוב את הבית ולא אולץ לעזוב. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התובע וקבע כי כאשר שיעור שכר הדירה הנקוב בתביעה אינו נתון במחלוקת (במקרה זה העריכה הנתבעת את שיעור שכר הדירה הראוי בסכום גבוה מזה שהתובע ציין בתביעה) הרי שאין צורך בהגשת חוו"ד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט המחוזי הדגיש כי הסכם גירושין במסגרתו עוזב האיש את הבית ומותירו למגורי האשה והילדים אינו יכול להחשב כעזיבה מרצון אלא כחלק ממהלך הגירושין. על כן במקרה של הפרת ההסכם ומגורים בבית בניגוד למוסכם יש בהחלט בסיס משפטי לתביעה לחיוב בשכ"ד ראוי.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, אשר חייב את הנתבעת לשלם שכ"ד ראוי לתובע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> המערער היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9+3+-+%D7%A2%D7%96%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D+%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8+%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99+-+%D7%A2%D7%9E+%D7%AA%D7%90+1167-07.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין לחץ כאן </a> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 15:36:20 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post4a3ecdca רכוש thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post44dd537a לבני זוג שהיו נשואים כחמישים שנה נולדו בן ושלוש בנות. במותו של האב הוא הוריש את כל רכושו אך ורק לבן. מספר שנים לאחר מות האב הגיש הבן כנגד האם תביעה למתן פסק דין הצהרתי <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> נדחתה תביעת יורש להצהיר על שיתוף בנכסים בין הוריו </strong> <span>   </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תמ"ש (ת"א) 21200-12-10 –פ. נ' פ. ואח' (ארז שני, 20.5.2012)  </span> </p> <p> <br/> </p> <h3> <span> נדחתה תביעת יורש להצהיר על שיתוף בנכסים בין הוריו </span> </h3> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לבני זוג שהיו נשואים כחמישים שנה נולדו בן ושלוש בנות. במותו של האב הוא הוריש את כל רכושו אך ורק לבן. מספר שנים לאחר מות האב הגיש הבן כנגד האם (אשר קודם לכן כבר הוכרזה כחסויה) תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו מכח חזקת השיתוף שייך מחצית מרכושה לאב המנוח ובפועל יש להעבירו לידי הבן כיורשו היחיד של האב. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> בית המשפט קבע: </strong> </p> <ol> <li> <span> <span> חזקת השיתוף נועדה ליצור שוויון ואילו החלתה במקרה הנדון תיצור חוסר שוויון והעדפה של הבן. </span> </span> </li> <li> <span> <span> כאשר האב המוריש ויתר על זכותו הנובעת מחזקת השיתוף יהווה הדבר כמגן בידו של המתנגד לחזקת השיתוף. בית המשפט קבע כי לאב המנוח היו שלל הזדמנויות לעמוד על זכותו שלפי חזקת השיתוף אך הוא שתק ומחל על זכותו. </span> </span> </li> <li> <span> <span> חזקת השיתוף ניתנת לסתירה, ומאחר ובין ההורים שררה הפרדה רכושית לאורך יובל שנות נישואין, הרי שהדבר מעיד על כוונתם בהפרדה רכושית. בית המשפט הדגיש כי צוואת האב כללה ופירטה אך ורק רכוש שהיה רשום על שמו, ויש בכך לחזק את הטענה בדבר הפרדה רכושית וכי האב לא ראה ברכושה של האם כחלק מרכושו וממילא גם לא הוריש לה מרכושו. </span> </span> </li> <li> <span> השתהות המוריש בהגשת התביעה תומכת אף היא בדחייתה. בענייננו הגיש הבן את התביעה בשיהוי רב מאוד כאשר בינתיים אף הוכרזה האם כחסויה וגם מסיבה זו יש לדחות את תביעתו. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> התביעה נדחתה והבן חויב לשלם למעלה מ 120,000 ₪ הוצאות לידי הנתבעות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> חלק מהנתבעות יוצגו בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9+2+-+%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%AA+%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3+%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%AA%D7%94+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A9+-+%D7%AA%D7%9E%D7%A9+%28%D7%AA%D7%90%29+21200-12-10.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין לחץ  כאן <span>  </span> </a> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 15:32:39 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post44dd537a רכוש thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post7e31526b תביעת אלמנה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש לה חלק במחצית מזכויות כספיות ורכושיות שהיו לבעלה המנוח בעת מותו. לבעל היה מגרש בטרם נישא לאישה ועליו בנה בית מגורים במהלך הנישואין. הבית לא שימש את בני-הזוג למגורים. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> חזקת שיתוף - הוכחתה לאחר מותו של אחד מבני הזוג  </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תמ"ש (ת"א) 471001/05 ל. נ' ע. ואח' (שאול שוחט, 6.12.2007) </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> תביעת אלמנה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש לה חלק במחצית מזכויות כספיות ורכושיות שהיו לבעלה המנוח בעת מותו. לבעל היה מגרש בטרם נישא לאישה ועליו בנה בית מגורים במהלך הנישואין. הבית לא שימש את בני-הזוג למגורים. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לטענת התובעת היא ובעלה קיימו חיי שיתוף ועל כן היא זכאית למחצית הזכויות בבית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים התנגדו לתביעה וטענו כי בין האשה לבעלה היו סכסוכים וחלה הפרדה רכושית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הרציונאל של הילכת השיתוף הוא מודל נורמטיבי של צדק הגינות ושוויון, שבו כל אחד מבני-הזוג תורם את חלקו לצבירת הנכסים ונהנה מתוצר המאמץ, גם אם היו סכסוכים בין בני-הזוג. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> במקרה זה נקבע כי המאמץ המשותף בא לידי ביטוי בכך שהאישה עבדה וקנתה לחם והבעל בנה בית ורכש בלוקים. הכספים של שניהם שימשו לבניית הדירה. </span> </span> </p> <p> <span> העובדות כי האישה לא חתמה על תוכניות, לא ידעה מה היו שלבי הבניה או מה שולם, כמו גם העובדה שלצדדים היו חשבונות בנק נפרדים אינן סותרות את תחולתה של חזקת השיתוף. עוד נקבע כי העובדה שהבעל לא סיפק לאישה כספים למחיה, אינה בעלת השפעה כי ידוע שלזוגות רבים ישנם עליות ומורדות בחיי הנישואין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בית המשפט ציין גם את העובדה שדירתה של האישה מלפני הנישואין נמכרה בידי הבעל המנוח ונרכשה במקומה דירה אשר נרשמה על שם שניהם במשותף, כתומכת בהחלת חזקת השיתוף על בני הזוג. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> העובדה כי בית המגורים לא שימש מעולם למגורי בני-הזוג איננה משנה את העובדה כי הבית נבנה במשך 20 שנים במאמץ משותף של שני בני הזוג, התובעת והמנוח. לפיכך, ניתן פס"ד הצהרתי הקובע כי לאישה מחצית מן הזכויות בנכס וכי היא רשאית להירשם כבעליו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> התובעת היתה מיוצגת בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9+1+-+%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%AA+%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8+%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%96%D7%95%D7%92+-+%D7%AA%D7%9E%D7%A9+471001-05.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין לחץ  כאן </a> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 15:27:24 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post7e31526b רכוש thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post820017ee למידע על תביעת מזונות קטינים לאחר הסכם בבית המשפט. פנה אלינו לייעוץ משפטי מקצועי. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מזונות קטינים – תביעת מזונות לאחר הסכם – תביעה ראשונית או להגדלת מזונות </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תמ"ש (ת"א) 79961/99 (טובה סיון 10.3.2003)  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> נקבע כי אישור הסכם בידי בית המשפט מונע את האפשרות לטעון לאי בחינתם טובתו של הקטין ועל כן תביעה למזונות לאחר אישור הסכם מצריכה שינוי נסיבות מהותי. </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> הליכי מזונות קודמים בין הצדדים הסתיימו בהסכם שאושר בבית המשפט. בתביעה חדשה שהוגשה לאחר מכן נטען כי מדובר בתביעה ראשונית, היות והקטינים אינם קשורים בהסכם ועניינם לא נדון לגופו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מאידך, הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על תיקונה באופן שתוגש כתביעה להגדלת מזונות. הנתבע טען כי בבוא בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם הנוגע למזונות קטין, אין הוא פועל כ"חותמת גומי" אלא בוחן את טובת הקטין ובכלל זה את נושא המזונות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע והורה על תיקון התביעה כך שתוגש כתביעה להגדלת מזונות ולא כתביעה ראשונית של קטינים. בית המשפט קבע כי הגם שאין הקטינים מחויבים להסכם למזונות שנחתם בין הוריהם הרי שאין להתעלם מחשיבות עקרון כיבוד הסכמים והתחייבויות. בית המשפט קובע כי בעידן אישור הסכמים בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל התובענות מצויות בפני אותו השופט ובכלל זה תביעת הקטינים למזונותיהם, לא ניתן לומר כי עניינם וטובתם של הקטינים לא נבדקה וזאת גם אם לא נערך דיון לגופה של התובענה. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בנסיבות אלה יש לקבוע כי תביעת המזונות החדשה הנה תביעה להגדלת מזונות וקביעה זו מאזנת בין זכותם של הקטינים לתבוע מזונות לבין עקרון כיבוד ההסכמים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D+-+%D7%AA%D7%9E%D7%A9+79961-99.pdf" target="_blank"> לקריאת החלטת ביהמ"ש, לחצו כאן </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הנתבע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 15:08:26 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post820017ee מזונות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post47d44f79 בין הצדדים נחתם הסכם גירושין שהסדיר בין היתר את מזונות הילדים. מספר שנים לאחר אישור ההסכם הוגשה תביעת מזונות שהוגדרה כתביעה ראשונית. <div data-rss-type="text"> <h2> <span> מזונות – תביעה ראשונית – תביעה להגדלת מזונות </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ע"מ (ת"א) 1167/07 ב. נ' ב. (ישעיהו שנלר, ורדי, לבהר שרון 21.10.2009) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> מזונות – תביעה ראשונית – תביעה להגדלת מזונות </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> תביעת מזונות לאחר הסכם הנה ככלל תביעה להגדלת מזונות המצריכה שינוי נסיבות מהותי. רק אם יוכח כי קופחו זכויות הקטין במועד ההסכם אזי תוגדר התביעה כראשונית. </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בין הצדדים נחתם הסכם גירושין שהסדיר בין היתר את מזונות הילדים. מספר שנים לאחר אישור ההסכם הוגשה תביעת מזונות שהוגדרה כתביעה ראשונית. בית משפט למשפחה קבע כי מדובר אכן בתביעה ראשונית למזונות, היות ואין ראיה לכך שבית המשפט שאישר את ההסכם בחן את טובת הקטינים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין תוך קביעה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שבין הצדדים נחתם ואושר הסכם, גם אם בפרוטוקול אישור ההסכם לא נאמר במפורש כי נבדקו צרכי וטובת הילדים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קבע כי על בית המשפט אליו מוגשת תביעה חדשה למזונות, לבדוק מה היו תנאי ההסכם ונסיבותיו, נכון למועד חתימתו. רק אם ייקבע כי קופחו זכויותיו של הקטין במסגרת אישור ההסכם, תוגדר התביעה החדשה למזונות כתביעה ראשונית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לגבי אופן בחינת ההסכם והנסיבות נקבע כי יש להתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית נכון למועד עריכת ההסכם, קביעת המשמורת והסדרי הראיה ועוד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> גם לאלמנט הזמן שחלף מאז עריכת ההסכם ועד להגשת התביעה החדשה יש משמעות. ככל שחולף יותר זמן מאז חתימת ההסכם, הדבר מעיד כי ההסכם לא קיפח את זכויותיו של הקטין וכי צרכיו סופקו כראוי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתוך כך נקבע כי גם אם אין בסכום המזונות בו חויב האב בהסכם כדי לספק את צרכי הקטינים, אולם בידי האם יש להשלים את צרכיהם, הרי שאין מדובר בפגם בהסכם ואין להתעלם מהוראותיו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בנסיבות הענין נקבע כי יש לראות בתביעה החדשה תביעה להגדלת מזונות הטעונה שינוי נסיבות מהותי.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המערער היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D+-+%D7%A2%D7%9E+116707.pdf" target="_blank"> לצפייה בפסק הדין לחץ כאן </a> <span>   <br/> </span> </p> </div> Wed, 14 Jan 2026 14:35:53 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post47d44f79 מזונות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post09cc0fde הלכות ישנות בדבר עיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ צריכות להתפרש לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שלא ניתן לעכב את יציאתו של תושב זר אלא רק במקרים מיוחדים <div data-rss-type="text"> <h3> <span> עיכוב יציאה מן הארץ – במסגרת תביעת מזונות – כנגד תושב חוץ </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> תמ"ש (ת"א) 22190/04 (בש"א 8570104) כ' ג' נ' נ' ש' (בן-ארי, 25.10.2004) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> התובעת הגישה תביעה לחיוב במזונות אישה כנגד בעלה (הנתבע), אשר הינו תושב חוץ. במסגרת התביעה, הוצא כנגד הנתבע צו עיכוב יציאה מן הארץ לבקשת התובעת. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לטענת התובעת, יש להותיר את הצו על כנו מאחר וממילא ניתן היה להוציא את הצו גם בהעדרו של הנתבע מן הארץ. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לטענת הנתבע, יש לו די עתודות כלכליות בישראל, אין לו כוונה שלא לחזור לישראל, וממילא מדובר בתביעה למזונות אישה ולא למזונות קטינים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט קבע כי לא נמצאה ראיה שיהיה בה להעיד על התחמקות של הבעל מחובותיו ו/או על כוונתו שלא לשוב לישראל. בנוסף, ניתוח של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מעלה כי כוונתו של מתקין התקנות הייתה לעכב את מי שנמצא בישראל ומבקש לצאת ממנה ולא מי שמקום הימצאו הקבוע הוא בחו"ל. הלכות ישנות בדבר עיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ צריכות להתפרש לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שלא ניתן לעכב את יציאתו של תושב זר אלא רק במקרים מיוחדים, כלומר, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שירשמו, שכן לא די בעובדה שמדובר בתביעת מזונות כדי לעכב את יציאתו של תושב-חוץ מן הארץ. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בקשת התובעת כי הנתבע יעמיד ערבים וערבון כספי בתמורה להסרת צו עיכוב היציאה מן הארץ נדחתה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לקריאת ההחלטה, </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%A6%D7%95+%D7%A2%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%A0%D7%92%D7%93+%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91+%D7%97%D7%95%D7%A5+-+%D7%AA%D7%9E%D7%A9+%28%D7%AA%D7%90%29+22190-04+%D7%91%D7%A9%D7%90+85701-04.pdf" target="_blank"> לחצו כאן </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 13 Jan 2026 15:57:07 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post09cc0fde מזונות thumbnail main image https://www.lip-law.co.il/my-post בית המשפט המחוזי קבע כי אומנם מדובר בסכום נמוך אולם הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות למזונות זמניים מה גם שקיימים שיקולים מוצדקים לפסיקת מזונות בשיעור נמוך <div data-rss-type="text"> <h3> <span> <span> מזונות זמניים יש לפסוק על הצד הנמוך - </span> </span> </h3> <h3> <span> <span>  </span> בית המשפט המחוזי אישר מזונות זמניים בשיעור 290 ₪ לילד </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> רמ"ש (לוד) 64758-06-15 – (פלאוט) </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> 64758-06-15 / מזונות טרום זמניים / מזונות זמניים / סכום מזונות נמוך / 44712-03-10 </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה אם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה למזונות טרום זמניים בשיעור 290 ₪ לחודש לילד (1,740 ₪ עבור 6 ילדים). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בית המשפט המחוזי קבע כי אומנם מדובר בסכום נמוך אולם הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות למזונות זמניים מה גם שקיימים שיקולים מוצדקים לפסיקת מזונות בשיעור נמוך; </span> </p> <ul> <li> <span> בחזקת האב נמצאים 2 מילדיהם הנוספים של הצדדים אשר עליו לדאוג למלוא צרכיהם. </span> </li> <li> <span> האם והילדים מתגוררים בדירת הצדדים, בעוד האב ושני הילדים שבחזקתו גרים בדירה שכורה. </span> </li> <li> <span> האם משתכרת לטענתה כ- 5,900 ₪ ובצירוף קצבת הילדים בסך כ- 840 ₪ והמזונות הזמניים, יעמוד לרשותה סך כ- 8,500 ₪. סכום זה מספיק לצרכים המינימליים של האם והילדים שבחזקתה. </span> </li> <li> <span> האב לעומת זאת הנו אברך המשתכר לטענתו כ- 2,000 ₪ בחודש. </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בית המשפט המחוזי ציטט את קביעתו בתיק רמ"ש 44712-03-10 כי בשלב של פסיקת מזונות זמניים טרם שמיעת הצדדים, כאשר בית המשפט אינו מתרשם מהם באופן ישיר, על בית המשפט לפסוק סכום שהוא על הצד הנמוך, כאשר ניתן לתקן את הסכום בהמשך.    </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> האב, המשיב בבקשה, יוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר </strong> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לצפייה בהחלטה </span> </span> <a href="https://irp.cdn-website.com/84003f53/files/uploaded/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%9E%D7%A9+%28%D7%9C%D7%95%D7%93%29+64758-06-15.pdf" target="_blank"> לחצו כאן </a> </p> </div> Tue, 13 Jan 2026 15:18:50 GMT https://www.lip-law.co.il/my-post מזונות thumbnail main image