כיצד עורכים צוואה
צוואה נעשית באחד האופנים הבאים;
בכתב יד – נכתבת כולה בידי המצוה, נושאת תאריך בכתב ידו וחתומה על ידו.
בעדים – נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת בידי המצווה בפני שני עדים לאחר הצהרה של המצווה ואישור העדים.
בפני רשות – אמירת הצוואה בע"פ או הגשתה בכתב בפני שופט, רשם, בי"ד דתי או נוטריון. הצוואה תקרא בפני המצווה, נדרשת הצהרה של המצווה, חתימת הרשות, אישור הרשות.
בעל פה – אפשרית רק במקרה של אדם הרואה עצמו כנמצא אל מול פני המוות. הצוואה תעשה בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, יש לערוך זכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, תאריך והנסיבות. זכרון הדברים יירשם סמוך לעשיית הצוואה בע"פ ע"י שני העדים ויופקד בידי הרשם לענייני ירושה. צוואה בע"פ בטלה לאחר חודש ימים אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.
מה עושים כשהמנוח/ה לא הותיר צוואה
בהעדר צוואה פועלים בהתאם להוראות חוק הירושה הקובעות את רשימת היורשים (בהתאם לסיטואציות שונות); בן זוג של המוריש, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.
כיצד ניתן לבטל צוואה
צוואה שנערכה ע"י קטין, פסול דין ומי שהוא חסר אפשרות להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.
התחייבות לעשות צוואה או לשנותה אינה תקפה וגורמת לביטול הצוואה.
צוואה שנערכה תחת אונס, איום או השפעה בלתי הוגנת מתמשכת – בטלה.
טעות בצוואה, שלא ניתן לתקנה, תגרום לביטול החלק הנוגע לטעות זו.
צוואה לטובת מי שערך אותה או לקח חלק בעשיתה – בטלה.
צוואה חדשה דוחה מפניה צוואות קודמות, גם אם לא נאמר הדבר במפורש בצוואה.