פסיקה

מקום מגורים רגיל

נדחתה תביעה להחזרת קטינים לקליפורניה

בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה להחזרת קטינים לקליפורניה ארה"ב. הקטינים הגיעו לישראל עם אביהם לחופשת קיץ בעוד האם נותרה בארה"ב. במהלך החופשה פרץ סכסוך בין הצדדים. האב הודיע לאם כי הוא נשאר עם הקטינים בישראל. בית המשפט קבע כי שהות הצדדים בארה"ב היתה לזמן מוגבל וכי מקום המגורים הרגיל של הקטינים נותר בישראל. בנוסף נקבע כי האם הסכימה והשלימה עם הישארות הקטינים בישראל וכי לא פעלה במסגרת הליך האמנה בדחיפות וביעילות וזאת מתוך שיקולי העדפתה לפעול בבית המשפט בקליפורניה.

הערה: ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה במסגרת הסדר בו נקבע כי הקטינים יישארו בישראל

הנתבע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר ומשרד עו"ד שמואל מורן

לצפיה בפסק הדין לחץ

העדר זכויות הוריות

תמ"ש (ראשל"צ) 48255-03-10 – ט. נ' ע. (ורדה בן שחר, 8.7.10)

אמנת האג – הפעלת זכויות משמורת

נדחתה תביעה להחזרת קטין לצ'כיה - אי רישום האבהות משמעותו העדר זכויות הוריות

תביעה להשבת קטין חטוף לצ'כיה נדחתה. הורי הקטין נישאו בפראג, אולם הנישואין לא נרשמו. האם ילדה את הקטין בישראל והוא נרשם כבנה בלבד וללא רישום אב. הקטין גדל בפראג כל חייו ובהיותו כבן 6 הובא בידי אמו לישראל בניגוד לרצון התובע.
בית המשפט קבע כי בדיקת השאלה האם הופרו זכויות משמורת של הורה כוללת בחינה של השאלה האם ההורה ממנו נחטף הילד מימש את זכויות המשמורת הנתונות לו.
במקרה דנן, הקטין כבר בן 6 וטרם הוסדר רישום האבהות. האב לא פעל ביוזמתו להסדרת רישום האבהות ונסמך על האם שתטפל בנושא שהנו בעל חשיבות מרכזית עבור הקטין.
התובע ידע כי בהעדר הסדרת הסטאטוס של הקטין כבנו אין הוא יכול למנוע חוקית מהאם להעבירו לישראל אולם למרות זאת לא הסדיר את הרישום.
במהלך שמיעת הראיות הציג התובע מסמך בדיקה גנטית המעיד על אבהותו, אולם בית המשפט קבע כיבשבתו לדון בתביעה על פי אמנת האג אין בית המשפט עוסק בהסדרת ובקביעת מעמדו של הקטין.
בנסיבות הענין אין לתובע זכויות משמורת שהופרו עקב ההרחקה.

הנתבעת יוצגה בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

טענת השלמה והסכמה

במסגרת תביעה לפי אמנת האג לחטיפת ילדים, הגישה התובעת בקשה להוציא מתיק בית המשפט פרטים ומסמכים שצירף הנתבע אודות מו"מ שנוהל בין הצדדים כולל טיוטת הסכם שנערכה ביניהם בניסיונם להגיע להסכמות מבלי לפנות להליך בבית המשפט. התובעת טענה כי מדובר בפרטים חסויים שאין לגלותם בהליך משפטי.
בית המשפט דחה את בקשתה של התובעת וקיבל את טענותיו של הנתבע כי המסמכים שצורפו מאפשרות לו להוכיח את טענתו בדבר "השלמה" ו-"הסכמה". בנוסף נקבע כי מחלוקות בין הצדדים באשר למו"מ ולשאלה האם נחתם ההסכם או לא, יכולות להתברר רק באמצעות חשיפת המסמכים.
(סיכום שני)

אמנת האג – חריג הסכמה והשלמה – החריג הוכח באמצעות חשיפת מסמכי מו"מ

בהחלטה מנומקת שניתנה במסגרת הליכים בתביעה להחזיר לארה"ב שני ילדים ישראלים שהובאו לישראל בידי אביהם דחתה השופטת בן שחר מבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון בקשה להוציא מתיק בית המשפט מסמכי משא ומתן שהתנהל בין עורכי הדין של הצדדים עובר להגשת תביעה עפ"י אמנת האג (החזרת קטינים חטופים). בבסיסו של המו"מ היתה הסכמה כי מקום מגוריהם של הקטינים יהיה בישראל ועל כן טען האב כי יש להתיר להציג כראיה את תכתובות המשא ומתן וכי הדבר חיוני בכדי להוכיח את טענתו כי האם הסכימה והשלימה עם העברת הקטינים לישראל וכי תביעתה המאוחרת להחזרתם לארה"ב בהתאם לאמנת האג מבוססת על מניעים פסולים הזרים למטרותיה של האמנה. בית המשפט קיבל כאמור את עמדתו של האב וקבע כי במקרה בו יש בפרטי המו"מ כדי להוכיח טענה רלוונטית - כגון טענת ההסכמה וההשלמה עם העברת הקטינים - ובפרט כאשר קיימת טענה כי המו"מ הסתיים בהסכם שאף נחתם, הרי שיש מקום להתיר את הגשת המסמכים החסויים.

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

נדחתה בקשת תובע להעיד באמצעות וידאו קונפרנס

תמ"ש (אשדוד) 11251/07 (בש"א 210/09) – נ.א. נ' נ.א.מ. (ש' גולן, 1.2.2009)

אמנת האג – מסירת עדות בוידאו קונפרנס

נדחתה בקשת תובע להעיד באמצעות וידאו קונפרנס

נדחתה בקשת תובע (בתביעה לפי אמנת האג להשבת קטין חטוף) להגיש תצהיר עדות ראשית באמצעות הקלטת וידאו וכן להציג ראיות דיגיטליות, ולהיחקר בוידאו קונפרנס. התובע (המבקש), תושב קליפורניה, טען כי הוא חושש להתייצב בישראל פן יוצא נגדו צו עיכוב יציאה.

בית המשפט קבע כי הדרך להתרשם מהתובע עצמו הינה התייצבותו בבית המשפט אליו עתר, על מנת להיחקר על תצהירו. מתן עדות באמצעות וידאו קונפרנס הנה פתרון חריג למקרים נדירים בהם לא ניתן להביא עד לבית המשפט על מנת שימסור עדותו בשל מצב פיזי או ריחוק גיאוגרפי. במקרה זה, התובע, אזרח ישראלי, נישא בישראל וערך הסכם ממון בישראל. התובע מבקר לעיתים קרובות בישראל ויש לו זיקה לישראל. בנסיבות אלו עליו להתייצב בפני בית המשפט בישראל.

הנתבעת (המשיבה) היתה מיוצגת בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפיה בהחלטה לחצו כאן

נדחתה בקשת תובע להעיד באמצעות וידאו קונפרנס

אמנת האג – הפעלת זכויות משמורת – הוראות ביהמ"ש מהן מסיקים הפעלת זכויות משמורת

ע"מ (ת"א) 1085/01 (בלומס) מדאר ענבר נ' חנה בלומס ושטערנא שרה בלומס


אמנת האג – הפעלת זכויות משמורת – הוראות ביהמ"ש מהן מסיקים הפעלת זכויות משמורת במסגרת תביעה להשבת קטין חטוף לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים חוייבה האם להשיב את שתי הקטינות אל אביהן בניו-יורק. על החלטה זו הוגש ערעורה של האם אשר נדחה.

הצדדים הינם אזרחי ישראל שנישאו בארה"ב, עלו לישראל וכאן נולדו שתי בנותיהן הקטינות. לאחר מכן הם שבו לארה"ב עם הקטינות ובשלב מאוחר יותר החלו בהליכי גירושין וחתמו על הסכם גירושין. ההסכם אושר בפני נוטריון ובו נקבע כי המשמורת על הקטינות תהא לאם תוך מתן הסדרי ראיה לאב, וכי האם תהיה רשאית לעקור עם הבנות מחוץ לתחומי ארה"ב ללא רשות האב או היתר מאת בית המשפט.

לאחר כמספר חודשים עתר האב לביטול ההסכם, וביקש לבטל את החלק שעוסק בהיתר להוציא את הבנות מחוץ לתחומי ניו-יורק. בית המשפט בניו-יורק אסר על שני הצדדים להוציא את הבנות מחוץ לתחומי ניו-יורק, נקבעה משמורת משותפת, והצדדים נתבקשו להפקיד את דרכוניהם ודרכוניהן של הקטינות בבית המשפט.

באותו יום, עזבה האם יחד עם הבנות לישראל.

האב הגיש תביעה לפי אמנת האג בישראל להשבת הקטינות לניו-יורק. במקביל, בית המשפט בניו-יורק קבע כי על האם להעביר את הקטינות לידי האב בניו-יורק.

בית המשפט בישראל קבע כי אכן בוצעה חטיפה, שכן הוראת בית המשפט בניו-יורק האוסרת על הוצאת הבנות מניו-יורק והפקדת דרכוניהן בבית המשפט הן מספיקות כדי להסיק שהייתה הרחקה שלא כדין אשר הפרה את זכויות האב במשמורת: "די במתן זכות וטו לאב על הוצאת הקטינות מן הארץ כדי לראות בו כבעל זכויות משמורת לפי האמנה".

הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ותנאיו הופקעו במסגרת החלטה מאוחרת של בית המשפט בניו-יורק ולכן שימוש האישה בהסכמות שלפי החוזה הינן בחוסר תום לב. בנוסף, בית המשפט מוסמך לתת חוות דעת ולקבוע בהחלטה כי הרחקתו ו/או אי-החזרתו של הקטין נעשתה שלא כדין, ואין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים. בכל הנוגע לענייני ילדים, תמיד רשאי בית המשפט להתערב ולשנות הסדרים, ואין בית המשפט בישראל יכול לפסול את החלטת בית המשפט בניו-יורק אשר ביטלה חלקים מהסכם הגירושין.

בשולי הדברים, שמיעת הילדים נועדה לאפשר מיצוי זכויותיהם לפי האמנה לזכויות הילד. במקרה הנדון, אי שמיעת הקטינות מהווה מחדל, אולם היא לא גרמה לעיוות דין לאם ולכן אין טעם לעכב את ההכרעה.

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

בית המשפט המחוזי הפך פסק דין והורה שלא להחזיר קטין לאנגליה

ע"מ (באר שבע) 130/08 ה. נ' ה. (ניל הנדל, צפת, ברנט 31.8.2008)

אמנת האג – מקום המגורים הרגיל של הילד – שילוב בחינת העובדות עם כוונת ההורים

בית המשפט המחוזי הפך פסק דין והורה שלא להחזיר קטין לאנגליה

בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה להחזרת קטין חטוף (אמנת האג) וקבע כי הבאת הקטין ע"י האם לישראל בניגוד לרצון האב היתה חטיפה, שכן בני הזוג עזבו את ישראל לצורך עבודת הבעל באנגליה.

ערעור שהגישה האם התקבל בבית המשפט המחוזי.

בפסק הדין קבעו שלושה שופטים כי העובדה שבני הזוג נסעו לאנגליה לצורך עבודתו של הבעל לא שינתה את מקום מגוריו הרגיל של הבן. בית המשפט קבע כי לצורך בחינת מקום מגוריו הרגיל של הבן יש לבחון במשולב הן את הנתונים הנוגעים לכוונת ההורים והן את הנתונים הנוגעים למציאות חייו של הילד.

הנתונים הללו משפיעים זה על זה ומשנים את המשקל שיש לייחס לכל אחד מהם. כך, כאשר הנסיעה לחו"ל הנה לצמיתות, קטן המשקל שיש לייחס למציאות חייו של הילד. מאידך, כאשר הנסיעה הנה לפרק זמן או לצורך מוגבל, גדלה החשיבות שיש לייחס למציאות חייו של הילד בכדי לקבוע האם השתנה מקום מגוריו אם לאו.

במקרה זה מטרתה היחידה של הנסיעה היתה הצעת עבודה שקיבל הבעל באנגליה והנסיעה היתה למעשה לתקופת ניסיון. היקף תקופת הניסיון עשוי היה להיות כשנתיים אולם בפועל חזרה האם עם הקטין לישראל כעבור עשרה חודשים, כאשר גם במהלך תקופה זו שהה הקטין בישראל במשך כחודש וחצי ברציפות.

בנסיבות אלו נקבע כי מחד, בעצם הנסיעה לאנגליה, לא הייתה כוונה לעקור ולעזוב את ישראל לצמיתות ומאידך, מנקודת מבטו של הקטין, לא נוצרה מציאות חיים חדשה שיש בה כדי לשנות את מקום מגוריו הרגיל.

משכך, הורה בית המשפט המחוזי כי הקטין יישאר בישראל.

האם היתה מיוצגת בערעור בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

וידאו קונפרנס - תמש אשדוד 11251-07 בשא 210-09

תמ"ש (ראשל"צ) 48255-03-10 ט. נ' ע. (ורדה בן שחר, 27.4.2010)

אמנת האג – עדויות – וידאו קונפרנס

בית המשפט דחה בקשה למסור עדות באמצעות וידאו קונפרנס

נדחתה בקשת תובע (בתביעה להחזרת קטין חטוף לפי אמנת האג) להעיד במסגרת וידאו קונפרנס.
לטענת האב, אם יגיע להעיד בישראל, יוצא נגדו צו עיכוב בשל חובותיו והדבר יפגע בהמשך עבודתו בחו"ל הנחוץ לצורך פירעון חובותיו.
בית המשפט קבע כי למרות החריגים שקיימים בפקודת הראיות ובתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שנקבע באמנה כי המדינות המתקשרות ינקטו בכל האמצעים הראויים להבטיח את קיום יעדיה ועל כן יש לאפשר לשופט התרשמות בלתי אמצעית מהתובע וחקירה נגדית ממצה והוגנת של עדים.
על מנת שבית המשפט יורה על סדרי דין חריגים הוא צריך להשתכנע:
1. פנייתו של המבקש נעשתה בתום לב;
2. יש בידי העדים למסור עדות רלוונטית בשאלות השנויות במחלוקת;
3. קיימת סיבה טובה המונעת את הגעתו של העד לישראל;
אולם, במקרה הנדון, לא הוצגה בפני בית המשפט ולו ראשית ראיה לכך שקיימת סיבה טובה המונעת את הגעתו של האב כבעל דין נדרש לישראל. פעילותו של האב בפרויקטים עסקיים איננה מצדיקה הפעלת החריג לכלל.

הנתבעת יוצגה בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בהחלטה לחצו כאן

זכויות משמורת

תמ"ש (טבריה) 9672-07-11 מ. נ' מ. (אסף זגורי, 22.1.2012)

אמנת האג – חריגים – זכויות משמורת - שיהוי

נדחתה תביעה להחזרת קטין לארה"ב - אי הפעלת זכויות משמורת והשתהות בהגשת ההליך אינם מצדיקים את הפעלת האמנה

בתביעה להחזרת קטין חטוף שהוגשה בהתאם לאמנת האג בידי אם אזרחית ותושבת טקסס ארה"ב כנגד אב ישראלי נטען כי בנם, כבן 5, נחטף לישראל בידי האב כשנתיים וחצי קודם לכן תוך זיוף דרכונו האמריקאי ובניגוד לרצונה של האם. האב הודה כי זייף את חתימת האם על הדרכון בכדי להוציא את בנו מארה"ב ולהעבירו לישראל, אולם טען כי האם לא מימשה את זכויותיה כהורה על הבן וכי הוא גידל אותו באופן בלעדי. כמו כן טען כי התביעה הוגשה באיחור ניכר, לאחר שהבן כבר נקלט בישראל.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הורה שאינו מממש את זכויותיו ההוריות כלפי ילדו, אינו עומד עמו בקשר רציף ואינו מבקר אותו, אינו יכול לטעון כי העברת הילד למדינה זרה מהווה חטיפה בניגוד לאמנת האג וזאת גם אם ההורה שהעביר את הילד עשה זאת בניגוד לרצונו ואפילו תוך עבירה על החוק, כגון זיוף דרכון.
כמו כן נקבע כי הורה הטוען כי ילדו נחטף בניגוד לרצונו חייב לפעול במהירות ו"להרעיש עולמות" וכי הימנעותו מלעשות כן מתפרשת כהשלמה עם העברת הבן.

הנתבע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

מימוש זכויות משמורת

אמנת האג – הפעלת זכויות משמורת – הוראות ביהמ"ש מהן מסיקים הפעלת זכויות משמורת

ע"מ (ת"א) 1085/01 (בלומס) מדאר ענבר נ' חנה בלומס ושטערנא שרה בלומס


אמנת האג – הפעלת זכויות משמורת – הוראות ביהמ"ש מהן מסיקים הפעלת זכויות משמורת במסגרת תביעה להשבת קטין חטוף לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים חוייבה האם להשיב את שתי הקטינות אל אביהן בניו-יורק. על החלטה זו הוגש ערעורה של האם אשר נדחה.

הצדדים הינם אזרחי ישראל שנישאו בארה"ב, עלו לישראל וכאן נולדו שתי בנותיהן הקטינות. לאחר מכן הם שבו לארה"ב עם הקטינות ובשלב מאוחר יותר החלו בהליכי גירושין וחתמו על הסכם גירושין. ההסכם אושר בפני נוטריון ובו נקבע כי המשמורת על הקטינות תהא לאם תוך מתן הסדרי ראיה לאב, וכי האם תהיה רשאית לעקור עם הבנות מחוץ לתחומי ארה"ב ללא רשות האב או היתר מאת בית המשפט.

לאחר כמספר חודשים עתר האב לביטול ההסכם, וביקש לבטל את החלק שעוסק בהיתר להוציא את הבנות מחוץ לתחומי ניו-יורק. בית המשפט בניו-יורק אסר על שני הצדדים להוציא את הבנות מחוץ לתחומי ניו-יורק, נקבעה משמורת משותפת, והצדדים נתבקשו להפקיד את דרכוניהם ודרכוניהן של הקטינות בבית המשפט.

באותו יום, עזבה האם יחד עם הבנות לישראל.

האב הגיש תביעה לפי אמנת האג בישראל להשבת הקטינות לניו-יורק. במקביל, בית המשפט בניו-יורק קבע כי על האם להעביר את הקטינות לידי האב בניו-יורק.

בית המשפט בישראל קבע כי אכן בוצעה חטיפה, שכן הוראת בית המשפט בניו-יורק האוסרת על הוצאת הבנות מניו-יורק והפקדת דרכוניהן בבית המשפט הן מספיקות כדי להסיק שהייתה הרחקה שלא כדין אשר הפרה את זכויות האב במשמורת: "די במתן זכות וטו לאב על הוצאת הקטינות מן הארץ כדי לראות בו כבעל זכויות משמורת לפי האמנה".

הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ותנאיו הופקעו במסגרת החלטה מאוחרת של בית המשפט בניו-יורק ולכן שימוש האישה בהסכמות שלפי החוזה הינן בחוסר תום לב. בנוסף, בית המשפט מוסמך לתת חוות דעת ולקבוע בהחלטה כי הרחקתו ו/או אי-החזרתו של הקטין נעשתה שלא כדין, ואין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים. בכל הנוגע לענייני ילדים, תמיד רשאי בית המשפט להתערב ולשנות הסדרים, ואין בית המשפט בישראל יכול לפסול את החלטת בית המשפט בניו-יורק אשר ביטלה חלקים מהסכם הגירושין.

בשולי הדברים, שמיעת הילדים נועדה לאפשר מיצוי זכויותיהם לפי האמנה לזכויות הילד. במקרה הנדון, אי שמיעת הקטינות מהווה מחדל, אולם היא לא גרמה לעיוות דין לאם ולכן אין טעם לעכב את ההכרעה.

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

בית המשפט המחוזי הפך פסק דין והורה שלא להחזיר קטין לאנגליה

ע"מ (באר שבע) 130/08 ה. נ' ה. (ניל הנדל, צפת, ברנט 31.8.2008)

אמנת האג – מקום המגורים הרגיל של הילד – שילוב בחינת העובדות עם כוונת ההורים

בית המשפט המחוזי הפך פסק דין והורה שלא להחזיר קטין לאנגליה

בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה להחזרת קטין חטוף (אמנת האג) וקבע כי הבאת הקטין ע"י האם לישראל בניגוד לרצון האב היתה חטיפה, שכן בני הזוג עזבו את ישראל לצורך עבודת הבעל באנגליה.

ערעור שהגישה האם התקבל בבית המשפט המחוזי.

בפסק הדין קבעו שלושה שופטים כי העובדה שבני הזוג נסעו לאנגליה לצורך עבודתו של הבעל לא שינתה את מקום מגוריו הרגיל של הבן. בית המשפט קבע כי לצורך בחינת מקום מגוריו הרגיל של הבן יש לבחון במשולב הן את הנתונים הנוגעים לכוונת ההורים והן את הנתונים הנוגעים למציאות חייו של הילד.

הנתונים הללו משפיעים זה על זה ומשנים את המשקל שיש לייחס לכל אחד מהם. כך, כאשר הנסיעה לחו"ל הנה לצמיתות, קטן המשקל שיש לייחס למציאות חייו של הילד. מאידך, כאשר הנסיעה הנה לפרק זמן או לצורך מוגבל, גדלה החשיבות שיש לייחס למציאות חייו של הילד בכדי לקבוע האם השתנה מקום מגוריו אם לאו.

במקרה זה מטרתה היחידה של הנסיעה היתה הצעת עבודה שקיבל הבעל באנגליה והנסיעה היתה למעשה לתקופת ניסיון. היקף תקופת הניסיון עשוי היה להיות כשנתיים אולם בפועל חזרה האם עם הקטין לישראל כעבור עשרה חודשים, כאשר גם במהלך תקופה זו שהה הקטין בישראל במשך כחודש וחצי ברציפות.

בנסיבות אלו נקבע כי מחד, בעצם הנסיעה לאנגליה, לא הייתה כוונה לעקור ולעזוב את ישראל לצמיתות ומאידך, מנקודת מבטו של הקטין, לא נוצרה מציאות חיים חדשה שיש בה כדי לשנות את מקום מגוריו הרגיל.

משכך, הורה בית המשפט המחוזי כי הקטין יישאר בישראל.

האם היתה מיוצגת בערעור בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

מקום מגורים רגיל של תינוק

נדחתה תביעה להחזרת קטין לארה"ב – נקבע כי מקום מגוריו של תינוק תלוי בכוונת הוריו
תמ"ש (אשדוד) 11251/07 – נ. נ' נ. (ש' גולן, 21.6.2009)

אמנת האג – סעיף 3: מקום מגורים רגיל

נדחתה תביעה להחזרת קטין לארה"ב – נקבע כי מקום מגוריו של תינוק תלוי בכוונת הוריו

נדחתה תביעת אב להשבת קטין חטוף לקליפורניה. האם והאב ישראלים שנישאו בישראל וכעבור שבועיים טסו לארה"ב. בנם נולד בארה"ב. בהיות התינוק כבן חודשיים הגיעה עמו האם לישראל ללא הסכמת האב.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לייחס משקל רב לעובדה הטכנית לפיה התינוק נולד בארה"ב, אלא יש לשקול זאת אל מול כוונת הצדדים להתגורר בישראל. בנוסף, העובדה כי האב נהג במרמה כלפי האם, באשר כוונתו הנסתרת היתה להשאר בארה"ב, מעידה אף היא כי מקום מגוריה הרגיל של האם, על אף השהות בארה"ב, נותר בישראל ולכן גם מקום מגוריו הרגיל של התינוק הנו בישראל.

הנתבעת היתה מיוצגת בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפיה בפסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה לחץ כאן


ע"מ (באר שבע) 117/09 - א. נ. נ' מ. נ. (נ. הנדל, צ. צפת, מ. ברנט, 21.7.2009)

אמנת האג – סע' 3 – מקום המגורים הרגיל איננו מונח טכני ועובדתי
אמנת האג – סע' 14-15 - שימוש בהחלטות שניתנו בבית המשפט במדינה הנחטפת

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין שדחה תביעה להחזרת קטין לארה"ב

בבית המשפט לענייני משפחה נדחתה תביעת אב להשבת בנו הקטין למקום מגוריו בקליפורניה. האם והאב, ישראלים שנישאו בישראל וכעבור שבועיים טסו לארה"ב. בנם נולד בארה"ב. בהיות הבן כבן חודשיים, הגיעה עמו האם לישראל.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי המונח "מקום מגוריו הרגיל" אינו מתפרש באופן טכני ועובדתי ועל כן העובדה שהתינוק נולד בארה"ב איננה מלמדת בהכרח שזהו מקום מגוריו הרגיל.

באשר לשימוש בהחלטות שניתנו בארה"ב בהתאם להוראות סע' 14 ו- 15 לאמנה, הרי שבית המשפט בישראל אינו חייב לעשות שימוש בהחלטות אלו ובפרט כאשר הוא דן בנושא לעומקו, בעוד שבארה"ב לא נשמעו ראיות.

המשיבה בערעור היתה מיוצגת בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין בבית המשפט המחוזי לחצו כאן ופה לתקציר נוסף.

שיהוי והשלמה

תמ"ש (חיפה) 6591/97 א'ב' נ' י'ב' (צילה קינן, 26.3.2003)

אמנת האג – השלמה – שיהוי בהגשת התביעה והתעלמות מהליכים במדינה אליה נחטף הקטין

תביעה של אב להשבת קטין חטוף לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, כאשר תלוי ועומד הליך משמורת בבית משפט בארה"ב. לטענת האם, מקום מגוריו הרגיל של הקטין בישראל, וממילא נחתם בין ההורים הסכם על פיו התחייב האב שלא לפעול לשינוי המשמורת או למניעת יציאת הקטין עם אמו מחוץ לארה"ב. מבחינה עובדתית, למרות שהצדדים ישראלים, הם התגוררו בחו"ל וביקרו רבות בישראל. בפעם האחרונה הגיעו שלושתם לישראל ורק האב חזר לארה"ב מבלי להסדיר את ענייני הקטין.
האב לא הגיע לישראל וניתק קשר עם הקטין במשך 3 שנים כי טען שחשש שהגעתו לישראל תגרום להוצאת צו עיכוב כנגדו והוא לא יוכל לשוב למרכז חייו ועבודתו בארה"ב.

לפסק הדין לחצו כאן

נדחתה תביעה להחזרת קטין לקליפורניה - שיהוי בהגשת התביעה והתעלמות מהליכים במדינה אליה נחטף הקטין מלמדים על השלמה

עמ"ש (מחוזי מרכז) 40541-04-10 ש. נ' ש. (שילה, פלאוט, נד"ב 20.5.2010)

אמנת האג – חריגים - השלמה

נדחתה תביעה להחזרת קטין לקליפורניה - שיהוי בהגשת התביעה והתעלמות מהליכים במדינה אליה נחטף הקטין מלמדים על השלמה

תביעה שהגיש אב להחזרת קטין חטוף לפי אמנת האג נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה על בסיס קביעה כי האב השלים עם מעשה החטיפה.
האב ערער על החלטה זו אולם בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.
האב והאם הם אזרחי ישראל שנישאו בישראל ועברו להתגורר בארה"ב, שם נולד הקטין. הצדדים והקטין שהו בביקור בישראל. האם והקטין לא שבו לארה"ב.
האם פתחה בהליכי גירושין בישראל ומסרה לידי האב את כתבי בית הדין. במסגרת הליכים אלו העניק בית המשפט לענייני משפחה בישראל לאם את משמורת על הקטין בהעדר הגנה.
האב הגיש בארה"ב תביעת משמורת מספר חודשים מאוחר יותר ואת התביעה להשבת הקטין לארה"ב מכוח האמנה הגיש רק כ 9 חודשים לאחר החטיפה.
בית המשפט קבע כי האב השלים עם מעשה החטיפה היות וידע כי אין בכוונתה של האם לחזור לארה"ב אולם לא פעל מידית להחזרת הקטין.
העובדה כי התביעה לפי אמנת האג הוגשה רק חודשים ארוכים לאחר מעשה ההרחקה מעידה כי לא הייתה לאב דחיפות בהשבת הקטין ועל כן אין סיבה להפעלת האמנה.

הערה: האב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אולם בקשתו נדחתה ובית המשפט העליון אימץ את מסקנות הערכאות הקודמות.

המשיבה היתה מיוצגת בכל הערכאות בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן